רשי, יהושע פרק כד


פרק כד, ג
וארב את זרעו. חסר ה"א, כמה מריבות ונסיונות עשיתי עמו, עד שלא נתתי לו זרע.

פרק כד, ז

ויבא עליו את הים. על כל יחיד ויחיד שבהם, שאם היה היחיד בורח שלא ליכנס בים, גל של ים רודף אחריו וקולטו.

פרק כד, יא

וילחמו בכם בעלי יריחו האמורי והפרזי וגו'. כל שבעה האומות נזכרין כאן, לפי שיריחו עומדת על הספר, והיתה נגרה ומנעולה של ארץ ישראל, נקבצו לתוכה מכל שבעה האומות גבורי החיל.

פרק כד, יט

אלהים קדושים. ברוב מקומות נקרא כל לשון רבנות לשון רבים, כמו (בראשית מב ל), 'אדני הארץ', (שם לט כ), 'אדני יוסף', (שמות כב יד), 'אם בעליו עמו', (שמואל ב ז כג), 'אשר הלכו אלהים לפדות', לפי שהשם הזה שם שררה הוא.

פרק כד, כב

עדים אתם בכם. ראה יהושע שעתידין לערער בימי יחזקאל ולומר (יחזקאל כ לב), 'נהיה כגוים', לפיכך הכביד עליהם עכשיו, ולכך הושב להם בימי יחזקאל, (שם פרק כד,ים לב-לג), 'והעולה על רוחכם היה לא תהיה וגו', חי אני אם לא ביד חזקה וגו'', כבר קבלתם עליכם בימי יהושע, ולא תאמרו מה שקבלנו עלינו בימי משה, כדי ליכנס לארץ עשינו, הרי בימי יהושע כבר נכנסתם וקבלתם.

פרק כד, כה

וישם לו חק ומשפט בשכם. סידר להם שם החוקים שבתורה, וקבלו עליהם.

פרק כד, כו

ויכתב יהושע וגו'. תרגם יונתן, וכתב יהושע ית פתגמיא האלין ואצנעינון בספר אורייתא דה', ובמסכת מכות (יא א) נחלקו אמוראים, חד אמר אלו שמונה פרק כד,ים (דברים לד ה-יב) מן וימת משה עד לעיני כל ישראל, שהיה ספר תורה חסר, והשלימו, וחד אמר פרשה זו של ערי מקלט כתב בספרו כמו שהיו כתובים בספר התורה. תחת האלה. תחות אלתא, היא מזוזת הפתח, כמו שנאמר (מלכים א ו לא), 'האיל מזוזת חמישית', ומדה אחת לאילם. ויש אומרים זו האלה אשר עם שכם, שכתוב ביעקב (בראשית לה ד), 'ויטמון אותם יעקב תחת האלה'. אשר במקדש ה'. כלפי שהביאו שם את הארון, כמה שנאמר למעלה (פרק כד, א), 'ויתיצבו לפני האלהים'.

פרק כד, כז

האבן הזאת תהיה בנו לעדה וגו'. הא אבנא הדא תהי לנא כתרין לוחי אבן קיימא ארי יתה עבדנא לסהדו ארי פתגמיא דכתיבין עלה מעין כל פתגמיא דה' דמליל עמנא. וגם יש לפותרו כמשמעו, כי היא שמעה את הדברים אשר דברתי לכם בשליחותו של מקום.

פרק כד, ל

בתמנת סרח. כך שמה. ובמקום אחר (שופטים ב ט) הוא קורא אותה, 'תמנת חרס', על שם שהעמידו תמונת החמה על קברו (של יהושע), רצה לומר, זה הוא שהעמיד החמה, וכל העובר עליה אומר חבל על זה שעשה דבר גדול כזה ומת. ויש אומרים, תמנת חרס שמה, ולמה נקרא שמה תמנת סרח, על שם שפירותיה מסריחין מרוב שמנן. להר געש. מלמד שרעש עליהם ההר להורגם לפי שלא הספידוהו כראוי.

פרק כד, לא

האריכו ימים. ימים האריכו, שנים לא האריכו, שנענשו.

פרק כד, לב

קברו בשכם. משכם גנבוהו, לשכם החזירוהו.

פרק כד, לג

בגבעת פינחס בנו. מהיכן היה לו לפנחס חלק בארץ, שירש מאשתו.


הפרק הבא    הפרק הקודם