קהלת פרק ה

א אַל-תְּבַהֵל עַל-פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל-יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל-הָאָרֶץ עַל-כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים:
ב כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים:
ג כַּאֲשֶׁר- תִּדֹּר נֶדֶר לֵאלֹהִים אַל-תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים אֵת אֲשֶׁר-תִּדֹּר שַׁלֵּם:
ד טוֹב אֲשֶׁר לֹא-תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם:
ה אַל-תִּתֵּן אֶת-פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת-בְּשָׂרֶךָ וְאַל-תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל-קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת-מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ:
ו כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים הַרְבֵּה כִּי אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא:
ז אִם-עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל-תִּתְמַהּ עַל-הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם:
ח וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל (היּא) [הוּא] מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד:
ט אֹהֵב כֶּסֶף לֹא-יִשְׂבַּע כֶּסֶף וּמִי-אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם-זֶה הָבֶל:
י בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה-כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם- (רְאיּת) [רְאוּת] עֵינָיו:
יא מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם-מְעַט וְאִם-הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן:
יב יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ:
יג וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה:
יד כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה לֹא-יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ:
טו וְגַם-זֹה רָעָה חוֹלָה כָּל-עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמַה-יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ:
טז גַּם כָּל-יָמָיו בַּחֹשֶׁךְ יֹאכֵל וְכָעַס הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקָצֶף:
יז הִנֵּה אֲשֶׁר-רָאִיתִי אָנִי טוֹב אֲשֶׁר-יָפֶה לֶאֶכוֹל-וְלִשְׁתּוֹת וְלִרְאוֹת טוֹבָה בְּכָל-עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת-הַשֶּׁמֶשׁ מִסְפַּר יְמֵי- (חַיָּו) [חַיָּיו] אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים כִּי-הוּא חֶלְקוֹ:
יח גַּם כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים- עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְלָשֵׂאת אֶת-חֶלְקוֹ וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלוֹ זֹה מַתַּת אֱלֹהִים הִיא:
יט כִּי לֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר אֶת-יְמֵי חַיָּיו כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ: