מצווה מב
מצוות עשה: לדון דין עבד עברי
[טו] מצוות עשה: לדון עבד עברי.
שנאמר: "כי תקנה עבד עברי וגו'" שמות כא, ב.

מראי מקומות:
קדושין דף י"ד;
רמב"ם הלכות עבדים פרק א' ופרק ד';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: רל"ב;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין פ"ג;
שו"ע יורה דעה סימן רס"ז.


מצווה מג
מצוות עשה: ליעד אמה העבריה
(טז) מצוות עשה: על האדון ליעד אמה עבריה לו או לבנו.
שנאמר: "אשר לא (לו קרי) יעדה כו' ואם לבנו ייעדנה" שמות כא, ח-ט.

מראי מקומות:
קדושין דף י"ד ואילך;
רמב"ם הלכות עבדים פרק ד';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: רל"ג;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין פ"ו.


מצווה מד
מצוות עשה, אם לא יעדה - והפדה
(יז) מצוות עשה: לפדות אמה העבריה אם לא יעדה.
שנאמר: "אשר לא יעדה והפדה" שמות כא, ח.

מראי מקומות:
קדושין דף י"ט;
רמב"ם הלכות עבדים פרק ד';
רמב"ם, ספר המצוות מצווות עשה רל"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין פ"ה.


מצווה מה
מצוות לא תעשה: שלא למכור אמה העבריה
[כח] מצוות לא תעשה: שלא ימכור האדון אמה העבריה.
שנאמר: "לא ימשול למכרה בבגדו בה" שמות כא, ח.

מראי מקומות:
קדושין דף י"ח;
רמב"ם הלכות עבדים פרק ד' הלכה י';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רס"א;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קע"ח.


מצווה מו
מצוות לא תעשה: שארה כסותה ועונתה לא יגרע
[כט] מצוות לא תעשה: שלא למנוע שאר כסות ועונה מאשתו ומאמה העבריה.
שנאמר: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" שמות כא, י.

מראי מקומות:
כתובות דף מ"ז;
רמב"ם הלכות אישות פרקים י"ב-י"ד;
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רס"ב;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין פ"א;
שו"ע אבן העזר סימנים: ע', ע"ג, עו;
שו"ע אורח חיים סימן ר"מ;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן רע"ו, רע"ז.


מצווה מז
מצוות לא תעשה: שלא להכות אב ואם
[ל] מצוות לא תעשה: שלא להכות אב ואם.
שנאמר: "ומכה אביו ואמו מות יומת" שמות כא, טו.

מראי מקומות:
סנהדרין דף פ"ד;
רמב"ם הלכות ממרים פרק ה';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה: שי"ט;
(רמב"ן משיג שסובר שנכלל בלא יוסיף שבסימן תקצ"ה);
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין רי"ט;
שו"ע יורה דעה סימן רמ"א.


מצווה מח
מצוות עשה: להרוג בחנק המחויב מיתה בחנק
(יח) מצוות עשה: על הבית דין לדון בחנק את המחויב.
שנאמר: "מכה איש ומת מות יומת" שמות כא, יב.

מראי מקומות:
סנהדרין דף מ"ט;
רמב"ם הלכות סנהדרין פרק י"ד;
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: רכ"ו;
(והרמב"ן משיג בשורש י"ד, ועיין בסוף ספר זה במצוות עשה: של הרמב"ן סימן כ"ו);
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ק'.

מצווה מט
מצוות עשה: לדון קנסות לחובל בחברו
(יט) מצוות עשה: על הבית דין לדון דין חובל בחברו.
שנאמר: "וכי יריבון אנשים וגו'" שמות כא, יח. כאשר עשה כן יעשה לו" ויקרא כד, יט.

מראי מקומות:
בבא קמא דף פ"ג ואילך;
רמב"ם הלכות חובל ומזיק פרק א';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: רל"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ע';
שו"ע חושן משפט סימן א' וסימן ת"כ.


מצווה נ
מצוות עשה: להרוג בסייף המחויב מיתה בסייף
(כ) מצוות עשה: על הבית דין להרוג בסייף לרוצח ולאנשי עיר הנדחת.
שנאמר: "נקם ינקם" שמות כא, כ.

מראי מקומות:
סנהדרין דף מ"ט, עמוד ב' עד דף נ' עמוד ב', ודף ע"ו עמוד ב';
רמב"ם הלכות סנהדרין פרק י"ד ופרק ט"ו;
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: רכ"ו;
(רמב"ן משיג בשורש י"ד עיין לקמן במצוות עשה: של רמב"ן סימן כ"ו);
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשי o צ"ט.


מצווה נא
מצוות עשה: לדון דין בהמה שהזיקה שלא כדרכה
(כא) מצוות עשה: על הבית דין לדון בנזקי שור שהזיק בנגיחה או בנגיפה.
שנאמר: "וכי יגח שור וגו'" שמות כא, כח, וכי יגוף וגו'" שמות כא, לה.

מראי מקומות:
מסכת בבא קמא בששה פרקים ראשונים;
רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק א' ופרק ו' ואילך;
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: רל"ז;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ס"ו;
שו"ע חושן משפט סימן שפ"ט עד סימן ת'.


מצווה נב
מצוות לא תעשה: שלא לאכול שור הנסקל
[לא] מצוות לא תעשה: שלא לאכול ולהנות משור הנסקל.
שנאמר: "סקל יסקל השור ולא יאכל את בשרו" שמות כא, כח.

מראי מקומות:
קדושין דף נ"ו עמוד ב'; בבא קמא דף מ"א;
הלכות מאכלות אסורות אסורות פרק ד' הלכה כב';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קפ"ח;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קל"ה.


מצווה נג
מצוות עשה: לדון דין נזקי בור
(כב) מצוות עשה: על הבית דין לדון דין נזקי בור.
שנאמר: "כי יפתח איש בור כו' ונפל שמה שור או חמור בעל הבור ישלם וגו'" שמות כא, לג-לד.

מראי מקומות:
בבא קמא דף מ"ט עד דף נ"ג;
רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יב', ופרק יג';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: רל"ח;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ס"ח;
שו"ע חושן משפט סימנים ת"י, תי"א, תי"ב.


מצווה נד
מצוות עשה: לדון דין גנב לתשלומים או למיתה
(כג) מצוות עשה: על הבית דין לדון דין גנב.
שנאמר: "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה" שמות כא, לז.

מראי מקומות:
בבא קמא פרק ז'; סנהדרין דף ע"ב;
רמב"ם הלכות גניבה פרקים א, ג', ט';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: רל"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ע"א;
שו"ע חושן משפט סימן שמ"ח ואילך.