ספר מצוות השם, ויקרא טו

מצווה קעט
מצוות עשה: מצוות טומאת הזב
(פד) מצוות עשה: שיהא הזב טמא ומטמא.
שנאמר: "איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא וזאת תהיה טומאתו מזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא" ויקרא טו, ג-ד.

מראי מקומות:
מסכת זבים; מגילה דף ח'; זבחים דף קמ"ג; ערכין דף ג'; כריתות דף ח'; נדה דף ס"ה;
רמב"ם מטמאי משכב ומושב פרק א', ופרקים ה'-ט'. מחוסרי כפרה פרקים ב'-ג';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: ק"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ר"מ.


מצווה קפ
מצוות עשה: שיקריב הזב קרבן כשיטהר
(פה) מצוות עשה: שיקריב זב בעל שלש ראיות קרבן.
שנאמר: "וביום השיני יקח לו שתי תורים וגו' אחד חטאת והאחד עולה" ויקרא טו, יד-טו.

מראי מקומות:
מסכת זבים; מגילה דף ח';
רמב"ם הלכות מחוסרי כפרה פרק א' הלכה ה';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: ע"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין רי"ח.


מצווה קפא
מצוות עשה: שיהא שכבת זרע טמא ומטמא
(פו) מצוות עשה: שתהא שכבת זרע טמא ומטמא.
שנאמר: "ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע וגו' וטמא עד הערב" ויקרא טו, טז.

מראי מקומות:
שבת דף פ"ו; מסכת כלים פרק א'; נדה דפים כ"ב, ל"ה, מ"ג;
רמב"ם הלכות אבות הטומאות פרק ה' הלכה א';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: ק"ה;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין רמ"ז;
שו"ע אורח חיים סימן פ"ט.


מצווה קפב
מצוות עשה: שתהא נדה טמאה ומטמאה
(פז) מצוות עשה: שתהא נדה טמאה ומטמאה.
שנאמר: "ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה וגו'" ויקרא טו, יט.

מראי מקומות:
נדה דפים מ"א, מ"ג, נ"א, נ"ו; מסכת כלים פרק א';
רמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ים א'-ו'. והלכות איסורי ביאה פרק ט';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: צ"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין רמ"א;
שו"ע יורה דעה סימן קפ"ג;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן רצ"ג.


מצווה קפג
מצוות עשה: שתא זבה טמאה ומטמאה
(פח) מצוות עשה: שתהא זבה טמאה ומטמאה.
שנאמר: "ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה וגו'" ויקרא טו, כה.

מראי מקומות:
נדה דפים ל"ה, ס"ו, ע"ב; מגילה דף מ';
רמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב פרק א', והלכות אסורי ביאה פרק ו' ופרק יא';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: ק"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין רמ"ב;
שו"ע יורה דעה סימן קפ"ג, קצ"ו;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן qימן רצ"ג.


מצווה קפד
מצוות עשה: שתקריב זבה קרבן כשתטהר
(פט) מצוות עשה: שתקריב זבה גדולה קרבן ביום שמיני.
שנאמר: "וביום השמיני תקח לה שתי תורים וגו' אחד חטאת ואחד עולה" ויקרא טו, כט-ל.

מראי מקומות:
מסכת כריתות פרק א' ופרק ב';
רמב"ם הלכות מחוסרי כפרה פרק א' הלכות א'-ד';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: ע"ה;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין רי"ט.