מצווה תט
מצוות עשה: לתת ללויים ערים לשבת
(קע) מצוות עשה: לתת ללוים ערים לשבת בארץ ישראל.
שנאמר: "ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת" במדבר לה, ב.

מראי מקומות:
סוטה דף כ"ו; מכות דף ט'; סוף ערכין;
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י"ג;
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: קפ"ג; סמ"ג עשין קנ"ה.


מצווה תי
מצוות לא תעשה: שלא להמית וצח עד עמדו לדין
[רמ] מצוות לא תעשה: שלא להמית רוצח עד עמדו למשפט.
שנאמר: "לא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט" במדבר לה, יב.

מראי מקומות:
מסכת מכות דף י"ב;
רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רצ"ב;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קס"ג.


מצווה תיא
מצוות עשה: להגלות הורג נפש בשגגה
(קעא) מצוות עשה: להגלות לעיר מקלט את ההורג נפש בשגגה.
שנאמר: "והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו" במדבר לה, כה.

מראי מקומות:
מסכת מכות פרק ב';
רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ה';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: רכ"ה;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ע"ה.


מצווה תיב
מצוות לא תעשה: שלא יורה עד אחד בדיני נפשות
[רמא] מצוות לא תעשה: שלא יודה עד אחד בדיני נפשות.
שנאמר: "ועד אחד לא יענה בנפש למות" במדבר לה, ל.

מראי מקומות:
סנהדרין דף ל"ג; כתובות דף כ"א; בבא קמא דף צ';
רמב"ם הלכות עדות פרק ה' הלכה ח';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רצ"א;
ועיין ברמב"ן לא תעשה ר"צ שכתב הלאו שלא לקבל עדות מיוחדת;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לא מנה לאו זה, ובסוף לאוין קס"ד חוכך בו למנותו במנין.


מצווה תיג
מצוות לא תעשה: שלא לקחת כופר מחייב מיתה
[רמב] מצוות לא תעשה: שלא ליקח כופר מהורג נפש במזיד.
שנאמר: "ולא תקחו כופר לנפש רוצח" במדבר לה, לא.

מראי מקומות:
כתובות דף ל"ז;
רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א' הלכה ד';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רצ"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קס"א.

מצווה תיד
מצוות לא תעשה: שלא לקחת כופר מחייב גלות
[רמג] ומצוות לא תעשה: שלא ליקח כופר מהורג נפש בשוגג לפטרו מגלות.
שנאמר: "ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ" במדבר לה, לב.

מראי מקומות:
כתובות דף ל"ז;
רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ה' הלכה א';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רצ"ה;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קס"ב.