ויקרא פרק כא
פסוק א
לנפש לא יטמא בעמיו -
איש בעם הכהנים לא יטמא לנפש אדם. כמו: בתולה מעמיו יקח אשה, אבל אילו היה כתוב לעמיו היה משמע לא יטמא לעמיו. כמו שכתוב: לנפש לא יטמא.
לאחיו ולאחותו לא יטמא להם - ולא נאמר בהם. גם יש לפרש בנפש הנמצא בעמיו לא יטמא.

פסוק ד
לא יטמא בעל בעמיו -
שום בעל בעם הכהנים לא יטמא לאשתו.

להחלו -
שהרי מתחלל מכהונתו (ולפי דברי חכמים, לא מטמא לאשתו פסולה וחללה, אבל מטמא לאשתו כשירה.

לא יקרחוה -
על מת. והוא הדין לישראל.

פסוק ז
וחללה -
בת אותן שכתוב בהן ולא יחלל זרעו.

פסוק ט
ובת איש כהן -
ארוסה. ומפורש בסנהדרין.

פסוק יח
חרם ושרוע -
מפורש בבכורות .

פסוק כ
מרוח אשך -
מעוך ביצים.

הפרק הבא