רשב"ם לדברים פרק יח

פסוק ו
וכי יבא הלוי -
כהן שאינו מאותה משמרה שעובדת היום בירושלים בעזרה.

פסוק ח
לבד ממכריו על האבות -
לפי הפשט:
כמו: איש מאת מכרו אם יש לו שום קרוב מאבותיו שיתן לו קרבנו לעשותו, הוא יש לו רשות להקריבו, אף על פי שאינו ממשמרה זו.

פסוק יא
וחבר חבר -
הניגון בחי"ת כמו: מן הַחֶרֶב.
תאכל הֶחָרֶב וזה מוכיח וחובר חֲבָרִים מחוכם כמו מן מלך - מלכים. וכמו מן עבד - עבדים. כן יאמר מן חֶבֶר חֲבָרִים.
ואילו היה חבר טעמו בבי"ת כמו: חָבֵר אנכי לכל אשר יראוך. יָרֵךְ גָּדֵר כָּתֵף וְגָזֵל שטעמם למטה, היה לו לומר וחובר חֲבֵרִים מן יָרֵךְ יְרֵכוֹ גְּזֵלוֹ.
חֲבֵרִים מקשיבים לקולך - ובחי"ת מצאתי אחרי כן בספרי ספרד כדברי.

פסוק יב
מוריש אותם -
כי אינם חוששים לדרוש את הקב"ה ואת נביאי האמת, כי סומכין על תועבותיהם המגידים להם ברוח הטומאה.

פסוק יג
תמים תהיה וגו' -
וממנו תדרוש ולא מן המתים. ולפי כי מנסה הקב"ה בם את ישראל, נתן כח ברוח הטומאה להגיד על פי השעירים.

פסוק טו
נביא מקרבך מאחיך כמוני -
שיצוה לך מצות שבתורה ולא כנביא וחולם חלום שיאמר לך לעבוד עבודת גילולים.
ומה שכתוב: ולא קם נביא עוד בישראל כמשה - הרי פירושו כמו שמפרש: אשר ידעו ה' פנים אל פנים, אבל להאמין להקב"ה יהא כמותו ולדבר אמת מאתו ולא כנביא הנותן לישראל אות ומופת לעבוד עבודת גלולים.

פסוק כב
ולא יהיה הדבר ולא יבוא -
וכגון שאין תשובה ומעשים טובים שינחם הקב"ה בשבילם, הרי חזקיה תפלה הועילה לו. ולנינוה: כי שבו מדרכם הרעה.

הפרק הבא