א. הגדרת המושג

המובן העיקרי של בתולה במקרא הוא אישה שאיש לא ידעה ובתוליה קיימים. יש הבדל בין בתולת בתולים, שקרום הבתולים קיים, לבין בתולת דמים, שהיא אישה שלא ראתה דם מימיה באופן טבעי, אף על פי שראתה מחמת נישואין או מחמת לידה. אכן, יש לבתולה עוד כמה מובנים: נערה, אישה צעירה, והמושג המקביל לה בזכר הוא בחור; כינוי מליצי לכלל התושבים בארץ או מקום מסוים; כל דבר ראשוני שלא נעבד ולא השתמשו בו.

סתם בתולים במקרא הוא דם בתולים, ומשמש כסימן ההיכר לבתולה, שאיש לא ידעה.

בערך זה ידונו העניינים הנוגעים לקרום הבתולים בלבד.

ב. רקע היסטורי ומדעי

הרופאים הקדמונים היו חלוקים בדעותיהם ביחס לקרום הבתולים, ולמשל היפוקרטס וצלסוס התייחסו אליו כגידול בלתי תקין. עד סוף המאה הי"ח למניינם היו עדיין ויכוחים סוערים בין המדענים ורופאי הנשים, אם בכלל קיים קרום הבתולים. מספר הסברים ניתנו לויכוח תמוה זה: האנטומיסטים הסיקו את דעתם מניתוחי חיות, שבהם אמנם אין קרום בתולים, או שהסיקו דעותיהם מניתוחי נשים עברייניות, שרובן ככולן לא היו עוד בתולות. לעומת זאת, אין ספק שחז"ל הכירו בקיום קרום בתולים תקין.

קרום הבתולים (hymen) היינו קפל דק של קרום מוקוזי הממוקם בפתח הנרתיק (vagina). הקצוות הפנימיים של הקרום הם בדרך כלל במגע זה עם זה, ופתח הנרתיק נראה כחריץ ביניהם. צורת קרום הבתולים משתנה בהתאם לתנוחתה של האישה. לאחר קיום יחסי מין נקרע הקרום, ונשארים שאריות קטנות המכונות carunculae hymenales. לעיתים קרום הבתולים קשה יותר מהרגיל וכן יכול הוא להיות מלא וסגור, ללא פתח-כניסה לנרתיק. מצב זה מכונה קרום בתולים בלתי מחורר (imperforated hymen), אשר לעיתים אין הוא נקרע גם לאחר קיום יחסי מין. קרום הבתולים קיים בכל תינוקת נורמלית, ולמעשה לא תואר מצב של חסר מולד של קרום הבתולים כמום בודד, אלא אם כן קיימים מומים במערכת המין והשתן.

ג. הבתולים בחז"ל

שני סימנים הם לבתולה: האחד - דמים ששותתים ממנה בסוף ביאה ראשונה, והיא טענת דמים, והיינו הדם הנובע מקרע קרום הבתולים, והשני - דוחק שימצא בה בביאה ראשונה בשעת תשמיש, והיא טענת פתח פתוח, והיינו ההיצרות של הנרתיק עקב קרום הבתולים, והיעדר יחסים קודמים.

הבתולים שמורים בבנות ישראל עד הנישואין, ולכן נמשלו הן לאגוז, שהבתולים נשמרים בהן כמו האוכל בתוך קליפת האגוז.

קטנה פחות מבת שלוש שנים ויום אחד - בתוליה חוזרים, גם אם הייתה ביאה; יותר מכאן אין בתוליה חוזרים.

מספר מקרים מתוארים על תלונות של בעלים, שלא מצאו בתולים בנשותיהם, ועשו חכמים בדיקות לאימות הטענה, ובירורים שונים לברר אם אין סיבות אחרות להיעדר הבתולים, כגון סיבות תורשתיות, שנות רעב או מחלה של האישה, חבלות באותו מקום, פסיעות גסות, או נשים חסרות דעת.

היו משפחות שלא היה לנשים שבהן לא דם נדה ולא דם בתולים.

בוגרת אין לה בתולים, כי כלו בתוליה בתוך מעיה. יש מפרשים שהדמים של הבתולים מתמעטים אצלה, אבל פיתחה סתום כמו בכל בתולה, ויש מפרשים להפך, שרחמה אינו צר כמו בבתולה, ואין פיתחה סתום לגמרי, אבל דמים יש לה כמו בכל בתולה.

ד. פרטי דינים

מעיקר הדין דם בתולים טהור הוא, ואינו לא דם נידה ולא דם זיבה, שאינו בא מהמקור אלא הוא כמו דם חבורה. אכן, בזמן הזה קבעו חז"ל שיהא בועל בעילת מצווה ופורש והיינו שגומר ביאה ראשונה כדרכו, אפילו דם שותת ויורד, ואחר כך פורש מהאישה.
לאחר ביאה ראשונה צריכה להמתין רק ארבעה ימים, ולא חמישה כפי המנהג בכל נידה, ואז צריכה לספור שבעה נקיים, ולאחריה טבילה, ככל זבה בזמן הזה.

אם ביאה ראשונה לא גרמה לניתוק מלא של הבתולים, על ידי שלא בעל פעם ראשונה בעילה גמורה, יש מקילים למנות רק ארבעה ימים גם אחרי ביאה שניה.

יש סבורים שהעראה בלבד איננה משירה את הבתולים, ויש הסבורים שגם העראה משירה את הבתולים.

אישה נאמנת לומר שהיא עדיין בתולה, גם אם הייתה נשואה לפני כן, וכגון שטוענת שלא היה לבעלה הראשון גבורת אנשים, או שהיה לה כאב בשעת התשמיש הראשון עם בעלה השני, או שהרגיש הבעל השני בשעת תשמיש שהיא עוד בתולה.

יש אומרים, שאחר שמצא בתולים מברך ברכת בתולים:

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום, על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה, ברוך הבוחר בזרעו של אברהם.

יש אומרים שמברכים אותה רק על כוס, יש אומרים שיברך ברכה זו בלא שם ומלכות, ויש שכתבו שאין לברך כלל ברכה זו, והיא ברכה לבטלה.

אין לחתוך את הבתולים באופן רפואי לפני החתונה, כי הבתולים הם עיקר העדות שהיא בתולה ואיש לא ידעה, וגם לאחר החתונה אין לעשות זאת. אכן כאשר קרום הבתולים הוא עבה וקשה, וצריך לקרוע אותו בחלקו כדי להרחיב את הפתח [ראה בחלק המדעי], דנו הפוסקים אם מותר לקיים יחסים מיד, או שצריכה שבעה נקיים וטבילה בגלל הדם. יש הסבורים להצריך שבעה נקיים לאחר ארבעה ימים, כדין ביאה ראשונה בבתולה; יש מי שכתב, שתספור שבעה נקים תכף ללא צורך בהמתנת ארבעה ימים; ויש הסבורים שמותרת לבעלה מיד, ולא צריכה שבעה נקיים, ולא טבילה.

הביאה הראשונה לאחר ביתוק הבתולים באופן רפואי, יש סבורים שאם מצא דם יתלה בדם בתולים ויפרוש עד אחרי ספירת שבעה נקיים, ואם לא מצא דם לא צריך לפרוש, כי יש לתלות שעל ידי מעשה הרופא יצא כל הדם, יש מי שהסתפקו בכך, ויש מי שכתב, שבכל מקרה צריכה שבעה נקיים, גם אם לא ראתה דם, כי הרופאים בדרך כלל אינם מסירים את כל הבתולים, אלא רק עושים חתכים להקל על הביאה.