הרב מרדכי הלפרין
אסיא ס"ג-ס"ד (כרך ט"ז, ג-ד) כסלו תשנ"ט
|
ראשי פרקים א. בלבול מושגים 1. מבוא 2. אתיקה רפואית כללית 3. אתיקה רפואית יהודית 4. רפואה ומשפט עברי 5. רפואה והלכה 6. הרפואה ביהדות ב. ספרות רפואה והלכה - השלב הקדום 1. מתקופת המקרא ועד המאה ה-18 2. מראשית המאה ה-19 ועד הקמת המדינה 3. יובל לישראל ג. עשור ראשון 1. הרבנים הראשיים - הרב הרצוג והרב עוזיאל 2. התורה והמדינה 3. ציץ אליעזר 4. נועם - במה לבירור בעיות בהלכה 5. פוסקים אחרים ד. עשור שני 1. רב מכר ראשון - שמירת שבת כהלכתה 2. אתיקה רפואית יהודית 3. תורה שבעל פה והמעין ה. עשור שלישי 1. מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה 2. אסיא 3. מוריה 4. מחניים - הרפואה ביהדות בצה"ל 5. הפתולוגיה בתלמוד 6. לב אברהם 7. ספרים ומדריכים נוספים ו. עשור רביעי 1. נשמת אברהם 2. אנציקלופדיה הלכתית-רפואית 3. חוק יסודות המשפט 4. השופט אמנון כרמי והאגודה לרפואה ומשפט בישראל 5. המכונים הטכנולוגיים בירושלים ובאלון שבות 6. כתבים נוספים 7. מרכז יעקובוביץ לאתיקה רפואית על-פי היהדות 8. שיעורים מיוחדים ז. עשור חמישי 1. כינוסים בינלאומיים בארה"ב ובישראל 2. (Jewish Medical Ethics (JME 3. הלכה ורפואה במולטי-מדיה 4. פסקי דין רפואה ומשפט 5. יעל שפר נגד מדינת ישראל - פסק דין בביהמ"ש העליון 6. ערכיה של מדינת ישראל וחוק זכויות החולה 7. הפריה הדדית 8. חלוצים לפני המחנה |
א. בלבול מושגים
1. מבוא
במהלך יובל השנים אף נולדו מושגים וכינויים חדשים הקשורים לרפואה והלכה. המושג אתיקה רפואית יהודית שנולד בסוף העשור השני חופף במידה רבה לרפואה והלכה, אך איננו זהה לו לחלוטין. גם רפואה ומשפט עברי שהינו ענף או צאצא משותף של רפואה ומשפט ושל רפואה והלכה, איננו מושג נרדף לאביו ההלכתי. להגברת הבלבול אנו נתקלים גם במושג של הרפואה ביהדות שהשימוש בו לעיתים חופף לרפואה והלכה, לעיתים לאתיקה רפואית יהודית ולעיתים מהווה הגדרה כוללת של שני התחומים הללו, ואף יותר.
למען הסדר הטוב ראוי להגדיר תחילה את המושגים הבסיסיים הנוגעים לעניננו, ורק אחר כך לסקור את התפתחות ספרות הרפואה וההלכה במהלך יובל השנים שחלפו מאז הקמת המדינה.
2. אתיקה רפואית כללית1
הקודים האתיים-רפואיים הקדומים נוסחו בדרך כלל על ידי אדם בודד, או קבוצה קטנה של אנשים, ובדרך כלל היו אלו רופאים. במשך תקופת ימי הביניים נוסחו עוד שבועות שונות שהוטמעו בהן כללים אתיים-רפואיים. בתקופה החדשה יש הרואים בעבודותיו וכתביו של תומס פרסיוואל ,(Thomas Percival) שפורסמו בשנת 1803, את הבסיס האתי-רפואי הראשון, שעליו נבנו הקודים האתיים המקצועיים בארה"ב ובעולם המערבי4.
מן הראוי להבדיל בין כללים אתיים שיונקים את עוצמתם ממערכות מוסר בלבד, לבין "קודים אתיים" שנוצרו, בין היתר, כדי להסדיר יחסי עבודה ולשמור על אינטרסים של חברים בגילדות מקצועיות שונות5. במסגרת זו נתייחס למערכות אתיות מהסוג הראשון בלבד.
האתיקה הרפואית, בצורתה המודרנית המקצועית, התפתחה בקצב מהיר במחצית השניה של המאה ה- 20, ולאחר שהעולם המערבי החל לעכל את המידע על זוועות מלחמת העולם השניה. היא מבוססת על תפיסות רב-תחומיות הכוללות רפואה, פילוסופיה, דת, משפט, היסטוריה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וחינוך. אם בעבר היה העיסוק באתיקה הרפואית נחלתם של בודדים בלבד, ולרוב היו אלו הרופאים עצמם שעסקו בתחום זה, הרי שבשנים האחרונות קיבל ענף זה תנופה רבה, והעיסוק באתיקה הרפואית הפך להיות נחלתם של רבים, הן מומחים בתחומים שונים - לאו דווקא מתחום הרפואה - והן אנשי ציבור, אמצעי התקשורת, ואחרים.
כדאי לדעת כי הרבה מהמחקרים והדעות בתחום האתיקה הרפואית המודרנית מקורם בארה"ב ובבריטניה. משום כך אין דעות ומסקנות אלו משקפות את הגישות, ההשקפות והלוך-הרוחות במדינות מערביות אחרות כגון צרפת, גרמניה ואיטליה, ובוודאי שאינן משקפות את השקפות קהיליית העולם השלישי, של מדינות מזרח אירופה או של המזרח הרחוק. אין הגיון או הגינות בהנחה ששיטות והשקפות של חלק ממדינות המערב צריכות להכתיב למדינות אחרות מדיניות מוסרית בנושאי רפואה, או דרכי חשיבה ופתרון של דילמות אתיות. הדבר בוודאי נכון ככל שהוא נוגע להבדלים בין השקפות חילוניות מערביות לבין גישות דתיות שונות. הבדלים עמוקים קיימים בין הגישה החילונית המערבית לבין כל הדתות, ולאו דווקא בינה לבין היהדות6.
גם באופיה שונה האתיקה החילונית מכל מערכת חוקית-חילונית או דתית. שכן כל מערכת חוקית קובעת, בדרך כלל, עמדה פסוקה לשאלה המתעוררת בפניה, אף אם קיימים חילוקי דעות בין השופטים או בין מורי ההלכה. לעומת זאת, לדעת הרבה אתיקאים, האתיקה איננה מתיימרת להכריע באופן נחרץ בדילמות המוסריות, אלא לחדד את הבעיות, להגדיר היטב את צדדי השאלה, ולהציע חלופות הגיוניות לפתרונה.
3. אתיקה רפואית יהודית
קיים הבדל עקרוני בין מורשת ישראל לבין תורות אתיות 'כלליות' או 'חילוניות' ביחס למקור הסמכות של כללי התנהגות מוסרית. ניתן להכליל ולומר שבמסורת היהודית המקור למערכת החוקים והמוסר הוא התורה, בעוד שהמקור 'החילוני' למערכות אלו הוא התבונה האנושית, שאיננה ניתנת לניתוק מהרגשים סובייקטיביים של האדם.
במורשת ישראל מצויה התייחסות נרחבת למוסר ולהתנהגות ראויים, הן בין אדם לחברו והן בין אדם למקום. שתי דרכים עיקריות להוראת ההתנהגות המוסרית הנאותה: האחת בהלכות מוגדרות ובכללים עקרוניים מחייבים, השניה בתיאור התנהגויות של אישים שונים הראויות לחיקוי .
במקרא ובספרות ההלכה נקבעו עקרונות כלליים ביחסים שבין אדם לחברו, כגון:
'ואהבת לרעך כמוך' - זה כלל גדול בתורה; 'דעלך סני לחברך לא תעביד - זו כל התורה כולה, ואידך זיל גמור'; 'ועשית הישר והטוב בעיני ה''; 'שמרו משפט ועשו צדקה'; 'שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט'; 'עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך'; 'וצדיק באמונתו יחיה'; 'למען תלך בדרך טובים, ואורחות צדיקים תשמור'; 'דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום'; ועוד.מערכת המוסר היהודי, בדומה למערכת ההלכתית, איננה מסתפקת רק בכללים תיאורטיים, אלא ממלאת אותם בתוכן מעשי פרטני. דרישת ההלכה היא שכל אחד ואחת ישאף ויחתור להגיע לשלמות התנהגותית כלפי הזולת, ולא שיסתפק בהגדרות מופשטות של מידות טובות.
מבין תרי"ג המצוות שבתורה, יש מצוות רבות שניתן להגדירם כמוסריות או כאתיות. רשימה מקיפה של מצוות כאלה מפורטת באנציקלופדיה ההלכתית רפואית9. מצוות אלו מתייחסות למגוון של עקרונות, ביניהם: הטבה, התייחסות נאותה ומכובדת לזולת, הימנעות מפגיעה בזולת במעשה, הימנעות מפגיעה בזולת בדיבור ובמחשבה, הגנה על האוכלוסיות החלשות שבחברה, שמירה על דרכי מסחר ומוסר-עבודה נאותים, שיפוט הוגן וראוי, יחסים נאותים בינו לבינה ועוד.
הדרכות והוראות מוסריות מפוזרות ברחבי ספרות ההלכה והמדרש, ומהוות בסיס לתורות מוסר מאורגנות שנוצרו בימי הביניים ובעת החדשה ולספרות מוסר ענפה. ספרות זו עוסקת בצורה מסודרת בניתוח, בהסבר ובהדגמה של התנהגות ראויה ותיקון מידותיו של אדם10.
באמצע המאה הקודמת נוסדה בליטא תנועת המוסר על ידי ר' ישראל ליפקין סלנטר11. היתה זו תנועה רוחנית אליטיסטית לתיקון המידות ולשאיפה לשלימות אישית. עקרונות התנועה חדרו מאז לרוב הישיבות ה"ליטאיות", ובהמשך בצורות שונות גם לישיבות חסידיות, והשפיעו על אישים בולטים בארץ ובתפוצות12.
4. רפואה ומשפט עברי
מכאן שרפואה ומשפט עברי הינו צאצא משותף של רפואה ומשפט מחד ושל משפט עברי מאידך. מקצוע זה עוסק בכל הנושאים הקושרים רפואה ומשפט, כאשר הניתוח המשפטי מתבסס על הכלים של המשפט העברי. אם נסתפק בהגדרה פשטנית במקצת, ניתן לומר ש"רפואה ומשפט עברי" עוסקת בעיקר בתחום של דינים שבין אדם לחברו, אך איננה מתייחסת כמעט לדינים שבין אדם למקום. לדוגמא: חובות הרופא, החולה והחברה שייכים כמובן לתחום זה, בעוד שדיני רפואה בשבת או ביום הכיפורים שייכים בלעדית לתחום הרפואה וההלכה.
5. רפואה והלכה
על ההקפדה וההבדלה בין שני המונחים האחרונים מקפידים, בצדק, בעיקר המדקדקים; אולם לרוב הצרכים המעשיים מקובל להתייחס לשני הביטויים הללו כלאל ביטויים נרדפים.
6. הרפואה ביהדות
ב. ספרות רפואה והלכה - השלב הקדום
1. מתקופת המקרא ועד למאה ה-18
אופי השאלות היה ברוב המקרים סביב הפרט - החולה או הרופא, ולעיתים רחוקות יחסית נדונו גם צורכי קהילה הקשורים ברפואה16, במיוחד לאחר ייסודם של בתי חולים יהודיים בלונדון, ברלין וברסלאו במאה ה-18. 17
במאה ה-17 חי בירושלים רופא תלמיד חכם - הרב ד"ר רפאל מרדכי מלכי18. הרב מלכי כתב פירוש מעניין לתורה, כשהמקרא משמש לו מעין פתח ושער להרחיב בנושא הקשור בו. לדוגמה: על הפסוק "ותהי שרי19 "הרקע צירף מאמר על העקרות וסיבותיה. לפרשת יתרו צירף מאמר על תקנות הקהל, בו תיאר, בין היתר, את מצב הרפואה והמחלות בירושלים של ימיו. בחיבורו הוא עסק, כמובן, גם בכללי רפואה והלכה הנוגעים להלכות שבת ולהלכות מילה20. מאמריו כוללים חומר ייחודי מעניין.
נושא רפואי-הלכתי עצמאי - ברית מילה - נדון בספרי ההלכה בעיקר בהלכות מילה של הרמב"ם, בהלכות מילה בטור ובשולחן-ערוך21 ובספרים בודדים נוספים22 . ככלל, מאמרים, מחקרים וספרים המיוחדים לנושא המילה החלו להופיע בדפוס רק במאה ה-19.
2. מראשית המאה ה-19 ועד הקמת המדינה
במהלך המאה ה-19 הוקמו עוד ארבעה בתי חולים יהודיים בירושלים (רוטשילד - לימים הדסה, ביקור חולים, משגב-לדך ושערי-צדק)27, כשהאחרון נוסד בסוף המאה, וחנוכת הבניין שלו התקיימה ב-1902. שניים מבתי חולים אלו היוו קטליזטור רב עוצמה לליבון סוגיות של רפואה והלכה: בית החולים הדסה, בעיקר בעשור שלפני הקמת המדינה בשלבי הקמת בית הספר לרפואה בירושלים28, ובית חולים שערי צדק, אשר בתחומו הוקם, לימים, מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה.
במחצית הראשונה של המאה העשרים החלו להופיע ספרים אחדים העוסקים ברפואה ויהדות. בשלשת הכרכים של "מדרש הרפואה" שיצאו לאור בתל-אביב בהוצאת דביר בין השנים תרפ"ו (1926) ותרצ"ד (1934), אסף וכינס משה פרלמן אלפי מקורות הקשורים לרפואה מתוך ספרות התלמוד, המדרשים וספרי הזוהר. בעת עבודת האיסוף הסיזיפית קימעא, לא היה משה פרלמן מודע לעבודתו החלוצית של יוליוס פרויס 29(Julius Preuss) רופא יהודי גרמני, שספרו המאלף Biblisch-Talmudische Medizin יצא לאור בברלין בשנת 1911. אולם עיון במדרש הרפואה מגלה מאות מקורות שלא צויינו על ידי פרויס.
כשנתיים לאחר הופעת הכרך הראשון של מדרש הרפואה בתל-אביב, בניו של ד"ר י"ל קצנלסון הוציאו לאור בברלין את ספרו העברי של אביהם "התלמוד וחכמת הרפואה"30. בניגוד לספריהם של פרויס ושל פרלמן, ד"ר קצנלסון בחר לעסוק במספר מצומצם של סוגיות רפואית שבתלמוד: לאחר מבוא רפואי בן שבעים עמוד, הוא מרחיב בסוגיות טריפות ושחיטה; מציג את הידע המדהים של חכמי התלמוד בכללי התורשה של ההמופיליה; באנטומיה של גוף האדם כפי שמופיעה במקורות; בנגעים וצרעת; בכמות הדם בגופו של ילוד; במשמעות הרפואית של דיני טומאה וטהרה; ולבסוף כפעולה חלוצית הכין מילון רפואי עברי-יידי-רוסי-לטיני.
במהלך תקופה זו הופיעו גם עשרות ספרים ומונוגרפיות בנושא ברית המילה. חלקם עסקו רק בצד ההלכתי של המצווה, וחלקם דנים גם בהיבטים רפואיים של הנושא31.
3. יובל לישראל
למרות החלוקה דלעיל, מאלף יותר לסקור את ההתפתחות המקצועית בכל אחד מחמשת העשורים מאז ועד היום.
ג. עשור ראשון
1. הרבנים הראשיים - הרב הרצוג והרב עוזיאל
חלק מהפעילות המחקרית הזו החלה להתבצע מייד אחרי סיום מלחמת העולם השניה, כשלוש שנים לפני הכרזת העצמאות. עם התפתחות הישוב בארץ ישראל, עליית היטלר לשלטון בגרמניה וצמצום האפשרויות של צעירים יהודיים ללמוד רפואה באירופה - התחזק מאד הצורך בהקמת פקולטה לרפואה בארץ. שאלת הוראת האנטומיה הפכה אקטואלית, משום כך פנתה הנהלת בית החולים האוניברסיטאי הדסה בשאלה רשמית אל הרבנות הראשית ובקשה ממנה להתוות את הדרך הנכונה בה תוכל ללכת. הרב הרצוג נטל על עצמו את משימת המחקר ההלכתי הנוגע לשאלת לימודי האנטומיה. את מחקרו כתב בקיץ תש"ו, ופירסם את רובו בירחון הרבני המרכזי "קול תורה".36
עמיתו, הראשון לציון, כבר בהיותו רבה הראשי של ת"א-יפו עסק בהרחבה בנושאים רפואיים שונים37, כולל בשאלת ניתוחי מתים לצורכי לימוד רפואה. הרב עוזיאל פרסם בנושא שתי תשובות מקיפות, בהתייחסו לשאלות שהגיעו אליו מחו"ל. תשובותיו אלו פורסמו לפני מלחמת העולם השניה בכרך הראשון של משפטי עוזיאל38. למרות הבדלים ענייניים בין חוות הדעת הללו, נמצא מכנה משותף המאפשר לימודי אנטומיה לתלמידי רפואה. בעקבות חוות דעתם של שני הרבנים הראשיים נתקבלה החלטת המועצה המורחבת של הרבנות הראשית, שהציבה תנאים בסיסיים המאפשרים לימודי אנטומיה מבלי לפגוע בהלכה היהודית: הסכמה מודעת בכתב של תורם הגופה, יחד עם שמירה על האברים המנותחים והבאתם לקבורה מכובדת כדין תורה. קבלתם על ידי האוניברסיטה העברית והדסה39 אפשרה את פתיחת בית הספר לרפואה סמוך להקמת המדינה.
לקראת חקיקת חוק האנטומיה והפתולוגיה פנה הרב הרצוג לרב א"י וולדינברג ובקשו להכין חוות דעת הלכתית בסוגיא. הרב וולדינברג כתב חוות דעת מפורטת שפורסמה, מאוחר יותר, בחלק רביעי של סידרת שו"ת ציץ אליעזר40.
2. התורה והמדינה
3. ציץ אליעזר
ריכוז ותמצות 112 התשובות הרפואיות הראשונות מתוך הציץ אליעזר הופיע בסוף העשור השלישי בהוצאת מוסד הרב קוק בירושלים43, ושנתיים אחר כך הופיעה המהדורה האנגלית.
הרב וולדינברג מוכר כיום כאחד מגדולי הפוסקים בעולם. תשובותיו מקיפות ועמדותיו עצמאיות, והן מבוססות על המקורות אותם הוא מפרט. הוא לא נרתע מעימותים הלכתיים קשים גם עם גדולי הפוסקים בעולם, כשהויכוח הבולט ביותר היה הדיון הנוקב שהיה לרב וולדינברג עם הרב משה פינשטיין בנושא הפסקות ההריון44.
4. נועם - במה לבירור בעיות בהלכה
5. פוסקים אחרים
בבני ברק הצעירה החל לפעול הרב שמואל הלוי ואזנר, מחבר סידרת ספרי השו"ת "שבט הלוי". בירושלים פעלו אז הרב עובדיה הדאיא חבר בית הדין הרבני הגדול ומחבר סידרת "ישכיל עבדי", והרב שלמה זלמן אויערבאך, לימים גדול הפוסקים, אשר פסקיו והדרכותיו ההלכתיות מהווים עד היום את הבסיס לפעילות רפואית מודרנית על פי ההלכה. מאמריו ההלכתיים פורסמו אז בבמות שונות, ובדור שלאחר מכן לוקטו בספרי מנחת שלמה. ריכוז תמציתי מפורט של פסקי הרב אויערבאך בענייני רפואה פורסם לאחרונה ב"אסיא"46.
ד. עשור שני
1. רב מכר ראשון - "שמירת שבת כהלכתה"
המחבר, מתלמידיו המובהקים של הרב שלמה זלמן אויערבאך, מביא בספר לראשונה מאות פסקי הלכה אקטואליים מבית מדרשו של הרב אויערבאך, פסקי הלכה שהפכו נכסי צאן ברזל של מקצוע הרפואה והלכה, והמהווים עד היום מכשירי ניווט יעילים בשימושם של מרכזים רפואיים דתיים וצוותים רפואיים שומרי מצוות. השפעת השש"כ על ההתנהגות הרפואית של שומרי הלכה היא כל כך גדולה, עד שלמרות שהנושא הפורמלי של הספר הוא כללי הרבה יותר, השפעתו על מקצוע ה"רפואה והלכה" היא חריגה בעוצמתה.
2. הרפואה והיהדות - אתיקה רפואית יהודית
הספר הינו עיבוד מחודש של עבודת המחקר של הרב יעקובוביץ, אשר הוגשה לאוניברסיטת לונדון ב- 1955 לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה (Ph.D.). עבודת המחקר מתבססת על ההנחה כי מצפונם של אנשי המקצוע לבדו איננו יכול להוות מדריך מוסמך לדילמות מוסריות של תקופתנו. משום כך בהתעורר בעיות מוסריות או דתיות על הרופא המטפל להסתייע במומחים לכך, בדיוק כשם שרופא כללי נוהג להיוועץ ברופא מומחה כשהוא נתקל בבעיה הדורשת מומחיות.
לדעתו של הרב יעקובוביץ "הרפואה קרובה קירבה טבעית ליהדות מבחינה היסטורית ואינטלקטואלית, ואליה ניתן ביותר להתאים את כללי המוסר ההגיוניים והפרגמטיים של המשפט העברי".49
3. תורה שבעל פה והמעין
באותה תקופה החל להופיע כתב העת המעין, רבעון הממשיך להופיע בדייקנות "ייקית" עד היום. במסגרת המעין פורסמו עשרות מאמרים, מונוגרפיות וביבליוגרפיות בענייני רפואה והלכה. חלקם נכתב על ידי ד"ר יעקב לוי, מוותיקי רופאי הילדים בירושלים; מטרתם של חלק גדול ממאמריו50 היתה להביא לידי שיתוף פעולה בין פוסקי ההלכה לבין הרופאים, מטרה שבאותם הימים לא היתה עדיין כל כך מובנת מאליה.
ה. עשור שלישי
1. מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה
במסגרת המכון מתבצעים מחקרים מקוריים ברפואה והלכה, מתבצעת הוראה תורנית ואקדמית בנושאים הללו, ויוצאים לאור בתפוצה בינלאומית שני בטאונים ידועים בהלכות רפואה ואתיקה רפואית יהודית: הרבעון "אסיא" בעברית וחוברות (Jewish Medical Ethics (JME באנגלית. נושאי המחקר של המכון נלמדים בעיון לא רק במרכזי תורה, אלא גם בקהילה האקדמית והמשפטית ברחבי העולם. גם בתי מחוקקים בארה"ב52 גילו ענין רב בהכרעות הלכתיות הנופלות בארץ, ובשני העשורים האחרונים הולך ומתגבר העניין הציבורי הבינלאומי במקצוע התורני-רפואי-מוסרי שעיסוקו בסוגיות של חיים ומוות.
המכון מקיים גם פרוייקט שו"ת בינלאומי לרפואה והלכה53 ,(IRP) במסגרתו מתקבלות שאלות בדואר אלקטרוני54, בפקס55, בטלפון56 וישירות בדואר.
2. אסיא
"להביא לידיעת המעונינים והנוגעים בדבר את הבעיות [הרפואיות הלכתיות], הפתרונות והלכי המחשבה של רבנים ורופאים שעסקו בבעיות אלו. הכוונה היא להביא רק נושאים אקטואליים וחדישים שנידונו לאחרונה, ואשר נכתבו במקורות מפוזרים ובלתי ספציפיים לרפואה והלכה".הגיליון הראשון יצא לאור תחת השם "פרסומים בענייני הלכה ורפואה", וכלל אחד עשר תקצירים, ללא מאמרים מקוריים. הגיליון השני שיצא לאור בשבט תשל"א היה למעשה הראשון בשם "אסיא". הוא הופיע במתכונת הנוכחית, הכוללת מאמרים מקוריים, תמציות וציונים ביבליוגרפיים למקורות נוספים. "אסיא" - שם הביטאון - משמעותו "רופא" בשפה הארמית. בראש החוברת, בסמוך לשמה, מצויינות שלוש מילים מספרות המדרש: "אסיא - אסי חיגרתך" כלומר, אדוני הרופא, הקדם ורפא את עצמך, כשהכונה לא רק לריפוי מום פיזי אלא גם לריפוי פגם אתי-מוסרי.
עד היום יצאו לאור 64 חוברות של אסיא57, בהם קרוב לאלף מאמרים מקצועיים וביבליוגרפיות58. בעקבות החוברות יצאו לאור שמונה ספרי אסיא, הכוללים עריכה ממודרת חדשה של מאמרי אסיא עם מפתחות. מאמרים אלה עוסקים במגוון נושאים. ביניהם: היבטים מדעיים, משפטיים, מוסריים והלכתיים של שיבוט (cloning) אנושי; קביעת זמן המוות והשתלות לב; גילוי האמת לחולה המסוכן; היבטים רפואיים והלכתיים של מחלת האיידס; פסיכיאטריה והלכה; סחר באיברים; הפסקת טיפול רפואי והמתת חסד; ייעוץ ראשוני לצעיר בעל דחפים הומוסקסואליים; עישון ותוחלת חיים; כפיית טיפול רפואי; אם פונדקאית; דילמות אתיות של אחיות בבתי החולים; וכמובן עקרונות והלכות מעשיות הקשורות בחובה להציל חיי אדם.
3. מוריה
א) מאמרם הרפואי של פרופ' ב' לוננפלד וחב' על פתרון רפואי לבעיית ה"עקרות הדתית"59. הצעתו של פרופ' לוננפלד לטיפול תרופתי בבעיה רפואית הלכתית עתיקה הכתה גלים בעולם ההלכה, וכיום היא מקובלת ברחבי העולם. כ- 11 שנים אחר כך, פרסם פרופ' לוננפלד עם בנו את עיקרי המאמר ב"מוריה" כחלק ממאמר מורחב ב"מדע"60;
ב) מאמרו המיוחד של הרב שלמה זלמן אויערבאך על כללים מעשיים בהלכות פיקוח נפש61, מהווה עד היום אחד מאבני היסוד להתנהגותו של רופא בשבתות ובמועדים על פי ההלכה.
4. מחניים - הרפואה ביהדות בצה"ל
5. הפתולוגיה בתלמוד
תוארו בתלמוד מצבים פתולוגיים מגוונים, חלקם נדירים. בשנת תשל"ה נדפס ספר66 שמטרתו היתה לאחד את ההיבטים ההלכתיים, הרפואיים וההיסטוריים להבנה שלימה יותר של המקורות התלמודיים, באמצעות כינוס הידע הפתולוגי של חכמי ההלכה, הסברתו והקבלתו לרפואה הקדומה ולרפואה המודרנית.
הספר נועד בעצם למקצוענים השולטים היטב גם ברפואה וגם בספרות ההלכה. עבורם מדובר בפנינה יקרת מציאות.
6. לב אברהם
7. ספרים ומדריכים נוספים
בסוף העשור יצא לאור "הלכות רופאים ורפואה". הספר כולל ריכוז סידור ותימצות של מאה ושתים עשרה התשובות הרפואיות הראשונות מתוך 13 כרכי "ציץ אליעזר" שיצאו לאור עד אז70. בספר עשרה שערים: יחס ההלכה לרופא ולרפואה; דינים הנוגעים לרפואה בשבת; מועדים וצומות; נשים ופוריות; כירורגיה והשתלת איברים; פסיכיאטריה; תרופות וכשרות; ברכות ותפילות; סביב המוות; ומגוון של נושאים נוספים כגון קדימויות ברפואה, ניסיונות רפואיים, סודיות רפואית, סמכותו ומעמדו של הרופא ועוד.
ו. עשור רביעי
כבר במהלך העשור השלישי ניתן להבחין בהתרחבות תורנית ומדעית של מקצוע רפואה והלכה. אולם בעשור הרביעי חלה תאוצה מהירה של המגמה. תקצר היריעה מלמנות את כל הפרסומים ברפואה והלכה בשני העשורים האחרונים, ומשום כך נבחר מדגם, מייצג ככל האפשר, של הפעילות במקצוע. בראש המדגם ניצבות שתי סדרות מונומנטליות שהחלו לצאת לאור במהלך העשור: האנציקלופדיה ההלכתית רפואית, ונשמת אברהם על ארבעת חלקי השולחן-ערוך. בעולם ההלכה המודרנית מקובלות שתי דרכים לסידור ספרות הלכתית אקטואלית: האחת: סידור עניינים לפי סדר השולחן-ערוך, כמקובל מזה חמש מאות שנה. השניה: סידור לפי נושאים מוגדרים בהתאם לרוח התקופה, כשהמבנה היעיל ביותר הוא המבנה האנציקלופדי. הספר נשמת אברהם בנוי במתכונת הוותיקה. האנציקלופדיה, כמובן, בנויה בדרך השניה.
1. נשמת אברהם
גם תוכנו של הספר מעניק לקוראיו אוסף דינים ייחודי, הן אלפי דיני רפואה שנלקטו מתוך ים המקורות של ספרות ההלכה, והן מאות פסקי הלכה חדשים וחדשניים שנאספו אישית על ידי המחבר מגדולי הפוסקים בארץ ובעולם, ובראשם גדול הפוסקים הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל. כמעט ואין נושא הלכתי רפואי שאיננו נדון במסגרת הסדרה. מדובר בספרי חובה לכל איש הלכה, וכל בעל מקצוע בתחומי הרפואה והלכה.
2. אנציקלופדיה הלכתית-רפואית
מבחר ערכים מתוך האנציקלופדיה מובאים באתר דעת.
בין ערכי הסדרה: אבהות; איבוד לדעת, אוטונומיה ובחירה חופשית; בית חולים; גנטיקה ותורשה; הסכמה מדעת; הפלה; הפריה חוץ-גופית; השתלת איברים; השתנות הטבעים; זקן; חולה; חניטה; טעות ורשלנות רפואית; כאב ויסורים; ניתוחים; לידה; כשרות ושבת; לימוד רפואה; דת ומדע; ניסויים רפואיים; מיניות האדם; משאבים מוגבלים; ניסויים רפואיים בבני אדם; סודיות רפואית; פוריות ועקרות; פיקוח נפש; צער בעלי חיים; קדימויות בטיפול רפואי; רגע המוות; רופאים; תורת המוסר הכללית והיהודית ועוד ערכים מקצועיים רבים.
האנציקלופדיה מהווה ללא ספק סדרת חובה לרופא, למשפטן, לאתיקאי ולאיש הלכה, הקשור לעולם הרפואה המעשית בישראל ובפזורה.
3. חוק יסודות המשפט
"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של הקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל."73בין השופטים באות לידי ביטוי שתי גישות עיקריות בפרשנות לחוק יסודות המשפט74. שופטים בעלי ידע מועט במקורות המשפט העברי מפרשים בדרך כלל את החוק על דרך הצמצום, ולעיתים ממשיכים בדבקותם בשיטת המשפט האנגלי שהמחוקק פנה לה עורף. לעומתם, שופטים בעלי ידע וכושר עיון במקורות המשפט העברי מפעילים את החוק הלכה למעשה.75 אחד המיוחדים שבהם, שגם תרם רבות בתחום החינוך המשפטי להחדרת ההכרה בערכו המקורי של המשפט העברי, הוא השופט פרופ' אמנון כרמי, נשיא האגודה לרפואה ומשפט בישראל.
4. השופט אמנון כרמי
הבמה לרפואה ומשפט של האגודה קיימה ומקיימת באופן עקבי ערבי עיון ורבי שיח בנושאים אקטואליים של רפואה ומשפט, כאשר לגישת המשפט העברי הוקצה מקום מכובד בדיון המקצועי.
רפואה ומשפט בטאון האגודה, החל לצאת לאור באביב 1986 בעריכתו של השופט כרמי. בין דפיו מפוזרים מאמרים רבים ברפואה והלכה, החל מגיליון מס' 1 ועד לגיליון היובל הנוכחי. מגוון הנושאים ברפואה והלכה שפורסמו בבימה זו, מאפשר את איסופם והוצאתם כספר בעל ערך עצמי.
הספר רשלנות רפואית ביהדות ובישראל78 שנכתב תוך כדי שיתוף פעולה עם פרוייקט השו"ת הממוחשב באוניברסיטת בר-אילן, כולל מאות ציטטות ומקורות מהספרות הענפה של מורשת ישראל - התנ"ך, המשנה והתלמוד - במקביל לציטוטים ומקורות מן החקיקה והפסיקה החדישות במדינת ישראל. נושא הספר אקטואלי עד היום, ויש לו חשיבות רבה גם במחקר משפטי השוואתי.
5. המכונים התורניים הטכנולוגיים בירושלים ובאלון שבות
מכון צומ"ת החל להוציא לאור בתחילת העשור הרביעי את השנתון עב הכרס תחומין, הדן בשאלות של מדע חברה ומדינה. במסגרת השנתון מוקדש מקום קבוע ונרחב לסוגיות מעניינות בתחומי רפואה והלכה.
המכון הטכנולוגי בירושלים החל להוציא לאור בסוף העשור את סדרת "מעשה חושב"82 ששלושה מתוך ארבעת כרכיה עוסקים בענייני רפואה והלכה.
6. כתבים נוספים
במקביל להופעת הסדרות המקצועיות התפרסמו מעל דפי "הרפואה"89 מאמרים מאלפים ברפואה והלכה, כשכמה מהם נכתבו על ידי האלוף (מיל.) הרב שלמה גורן, לשעבר הרב הראשי לישראל. גם כתב העת לבעיות רפואה - מידע לרופא90 - הנהיג מדור קבוע של רפואה ביהדות, תחת הכותרת "מה אומרים רבותינו על הרפואה".
7. המרכז ע"ש יעקובוביץ לאתיקה רפואית על פי היהדות
האגדה מספרת שמתחילה פנה הלורד לבית הספר לרפואה בירושלים בהצעה להקמת המרכז, עם הבטחת מימון דולרי בן שבע ספרות. הגישה הפטרנליסטית ששלטה אז בעולם הרפואה הירושלמי, הביאה להחלטה המתנגדת למתן דריסת רגל לגורמים חוץ רפואיים בפקולטה לרפואה. משום כך הופנתה ההצעה והתקציב הכרוך בה לאוניברסיטת הנגב.
כדאי לציין, כי שנים ספורות לאחר פתיחת מרכז יעקובוביץ בבאר שבע כבר השתנתה האווירה הירושלמית, ובבית הספר לרפואה בירושלים נפתחו מספר קורסים העוסקים באתיקה רפואית כללית, באתיקה רפואית יהודית וברפואה והלכה91.
8. שיעורים מיוחדים לרופאים
ז. עשור חמישי
1. כינוסים בינלאומיים בארה"ב ובישראל
שנה אחר כך קיימה האוניברסיטה של מדינת ניו-יורק (S.U.N.Y.) כינוס בינלאומי לאתיקה רפואית ויהדות, שגם אליו הוזמנו ארבעה מרצים מישראל.
במקביל החלה האקדמיה העברית בסן-פרנסיסקו לקיים כינוסים בינלאומיים שנתיים לאתיקה רפואית יהודית. הכינוסים הממשיכים להתקיים כל חורף עד היום ואליהם מוזמנים מרצים בכירים מרחבי העולם.
בישראל התקיים הכינוס הבינלאומי הראשון לרפואה, אתיקה והלכה97, במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים98 בקיץ 1993. כינוס בינלאומי שני חזר והתקיים כעבור שלוש שנים בירושלים, אף הוא בהשתתפות מאות רופאים, משפטנים ואנשי הלכה מהארץ ומרחבי העולם.
גם בממלכה המאוחדת התקיימו כינוסים דומים. ביניהם הכינוס המאוחד על הגישה היהודית לנושאי רפואה, מנצ'סטר אנגליה, נובמבר 1995.
רוב ההרצאות בכינוסים הללו הוקלטו וצולמו, כך שניתן לרכוש את קלטות האודיו והוידיאו של ההרצאות על ידי פניה ישירה למארגנים.
2. (Jewish Medical Ethics (JME
3. הלכה ורפואה במולטי-מדיה
במסגרת אירגון מחדש של המועצה הדתית בירושלים הוקמה בה מחלקה לרפואה והלכה100. המחלקה לרפואה והלכה הפיקה בוידיאו מספר סרטי דרמה באיכות גבוהה. הסרטים ממחישים בדרמה מרתקת שאלות יסוד באתיקה רפואית, כדוגמת שאלת הטיפול הכפוי, הצלת חיים מול איכות חיים, יילוד עובר לאחר שאמו מתה מוות מוחי, ועוד. סרטים אלו הוצגו הן בפורומים מקצועיים והן בפורומים ציבוריים. הם מהווים ללא ספק כלי המחשה מעולה לסוגיות באתיקה רפואית בכלל ולאתיקה רפואית יהודית בפרט.
מכון נהוראי בבני ברק101 פיתח תקליטור עם מערכת מידע ממוחשבת שיוחדה לרפואה והלכה. התוכנה משלבת בתוכה מאגר נתונים עצום, שמסווגים בו עשרות אלפי מושגים הלכתיים עם תוכניות חיפש משוכללות לאיחזור מיידי של מושגים, פסקים וציטוטים הנוגעים בכל תחומי המקצוע102. מכון נהוראי מקיים גם קבוצת דיון וירטואלית על רפואה והלכה, בהשתתפות מאות רופאים ואנשי הלכה מרחבי העולם103.
עם התפתחות האינטרנט הוקמו אתרים המשרתים את אנשי המקצוע, ואת המתעניינים ברפואה והלכה או באתיקה רפואית יהודית. לדוגמא:
אתר מכון שלזינגר לרפואה והלכה104;
אתר הקרוי Jewish Medical Ethics Page הכולל קישוריות נוספות105.
4. "פסקי דין רפואה ומשפט"
"קירובם של התחומים המקצועיים העיוניים מקבלת חשיבות-משנה בתקופתנו ... אשר בה ההתקדמות המדעית גם שבה ומעלה בעיות אתיות רבות, אשר בהן הדיון האינטר-דיסציפלינרי הוא חיוני."ייחודו של הקובץ הוא כפול. הן בהיותו מיוחד לנושא המשפט הרפואי על כל ענפיו, והן בשל היותו מלווה בחוות דעת המאירות את הנושאים הנדונים בפסקי הדין מההיבטים השונים. הקובץ מכיל עשרה פסקי דין של משפט רפואי, אליהם צורפו היבטים משפטיים והיבטים הלכתיים. לרוב פסקי הדין צורפו גם היבטים רפואיים, ולחלקם צורפו גם היבטים אתיים. באופן טבעי הספר מרתק את הקורא, ומקרב את התחומים הרחוקים, לעיתים, זה מזה.
5. יעל שפר נגד מדינת ישראל
לאחר תרגום פסק הדין המלא לאנגלית ופרסומו בדפוס108, הוא הפך להיות חומר עיוני נגיש לעוסקים בסוגיות חיים ומוות - רפואה ומשפט - לא רק בישראל אלא גם ברחבי העולם.
6. ערכיה של מדינת ישראל וחוק זכויות החולה
התשובה לשאלה זו איננה טריוויאלית כל עיקר והיא נתונה מעצם טיבעה לפרשנויות שונות. עם זאת רבים הם החוקים שנחקקו בכנסת תוך כדי יניקה אמיתית משורשים במורשת ישראל, וחוק יסודות המשפט התש"מ- 1980 אף מצהיר על הזיקה למורשת ישראל בגלוי.
ביטוי הולם לגישת המחוקק הישראלי נתן, לא מכבר, יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט בשנת 1992, בעת הבאת חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" לקריאה סופית בכנסת (דברי הכנסת כרך 125 [תשנ"ב] עמ' 3783-3782):
"החוק הזה הוכן בהבנה שעלינו ליצור הסכמה רחבה של כל סיעות הבית. היינו מודעים לכך שאין אנחנו יכולים להעביר חוק יסוד, שמעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אם לא נגיע להסכמה רחבה של כל סיעות הבית... .גישה זו איננה גישה חדשה, והיא תואמת להפליא דברים שהשמיע בכנסת בשנת 1961 (!) ח"כ (לימים שר המשפטים) חיים צדוק, בדיון על חוק הכשירות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 (דברי הכנסת, קריאה ראשונה, כרך 32, עמ' 156):
החוק פותח בהצהרה דקלרטיבית, בדקלרציה שהוא נועד להגן על כבוד האדם וחירותו על מנת לעגן בחוק את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החוק במובן זה קובע כבר בסעיף הראשון שאנחנו רואים עצמנו מחויבים לערכים של מורשת ישראל ומורשת היהדות, שכן נקבעה מפורשות קביעה פוזיטיבית - ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וגם דמוקרטית. החוק מגדיר כמה מחירויות היסוד של הפרט, שאף לא אחת מהם עומדת בסתירה למורשת ישראל או לעולם הערכים הרווח והמקובל היום בישראל על כל סיעות הבית".109
"...ספר החוקים של מדינת ישראל, מראשית קיומה ועד היום, זרוע חוקים בתחום הקרוי "ענייני המעמד האישי" שהם שילוב של עקרונות המשפט העברי עם עקרונות משפטיים מודרניים..."עיון בחוק זכויות החולה111 מאשר את הדברים הללו ומצביע לפחות על שני סעיפים היונקים יניקה אמיתית משורשים במורשת ישראל: סעיפים 15 (2) ו- 15 (3).
"...בכל מערכת החקיקה שלנו קיימנו בקפדנות את הדינים הדתיים בעניני נישואין וגירושין, ונזהרנו מלפגוע בהם. ועוד נזהרנו שלא לחוקק חוקים העומדים בסתירה כלשהו לאיזה ציווי דתי".110
סעיף 15 (3) קובע כי:
"בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת."ברור שסעיף זה ניזון מערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית, אשר על פי מורשת ישראל ערכם של החיים נמצא במקום גבוה בסולם הערכים. מעניין לציין, כי במהלך הכנת החוק, בעת דיון בלשכת היועץ המשפטי לממשלה (השופט מיכאל בן יאיר), שררה הסכמה רחבה בין המשתתפים, ביניהם פרופ' אסא כשר, על חשיבות סעיף זה, ללא תלות ביחסם היום יומי להלכה.
גם לסעיף 15 (2) המתבסס ברמה העקרונית על האוטונומיה של הפרט והסכמתו הרטרואקטיבית מדעת, יש מקור לא רק בשכל הישר אלא גם בספרות ההלכה112, והדברים עתיקים.
7. הפרייה הדדית
תופעה זו איננה ייחודית לישראל. ההתפתחות המקצועית יחד עם המודעות הציבורית למקצוע, הביאה לכך שכמעט בכל תחום שעוסק ברפואה על היבטיה המשפטיים והאתיים, מתקיים קשר של הפריה הדדית עם ההיבטים ההלכתיים היהודיים.
תודעת המקצוע חדרה גם לתחום התודעה הציבורית, הן ברמת התקשורת הישראלית והן ברמת התקשורת הזרה. בשנים האחרונות, כשמתעוררת התעניינות ציבורית/תקשורתית בנושאי אתיקה רפואית, יש גם פנייה כמעט אוטומטית לקבלת חוות דעת ממומחה לרפואה והלכה.
8. חלוצים לפני המחנה
הספר מציג לפני הקורא את דמויות המפתח הבינלאומיות בעולם הרפואה וההלכה, ומנסה לתת לקורא גם סקירה תמציתית על עבודתם בתחום. כמחצית מדמויות המפתח המוצגות בספר הם תלמידי חכמים ורופאים מישראל.
המלאכה טרם נשלמה. נשארו עדיין שאלות פתוחות בסוגיות קשות של חיים ומוות115, כמו גם ויכוחים שטרם הוכרעו לגבי זהותו ויחוסו של אדם במצבים מיוחדים116. אולם כשמסתכלים אחורה על התפתחות עולם הרפואה וההלכה בחמישים השנה האחרונות, מסתבר שיש, כנראה, מקום לשמינית שבשמינית117 של גאווה.
הערות:
1. ראה: שטינברג אברהם, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ו, ערך "תורת המוסר הכללי" (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים, תשנ"ט).
2. מלך בבל במאה ה-18 לפנה"ס. החוקרים חלוקים על התיארוך המדוייק של שלטונו (האנציקלופדיה הישראלית הכללית, ערך: חמורבי).
3. 460-337 לפנה"ס לערך. אחד משלושת ספרי הלימוד הרפואיים הגדולים שכתב הרמב"ם היה "פירוש לפרקי אבוקראט" (= היפוקרטס). תורגם לעברית ע"י ד"ר זיסמן מונטנר, ויצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"א.
4. ראה ,Chapman, C.B., N Engl J Med 301 (1979): 630 הובא באנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך תורת המוסר הכללי, שם.
5. כדוגמת "הכלל האתי" של אירגון ייננים (מומחי יינות) בריטי The Institute of (Masters of Wine) המופיע במהדורת 1986, והקובע כי "על חברי האירגון להכיר בחשיבות השמירה והקידום של מוניטין היין ומוניטין הסחר בו" (מקור: Gorlin R.A. [ed.], Codes of Professional Responsibility, Third Edition, Bureau of National (Affairs, Washington DC, 1994, p. 191 וכדוגמת "הכלל האתי" של לשכת עורכי הדין בישראל שבמשך שנים רבות אסר מתן הנחה במחיר שירות משפטי, עד שבוטל ע"י בג"ץ.
6. שטינברג אברהם, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ו, ערך "תורת המוסר היהודי".
7. אמנם מתרגמת הספר לעברית (גאולה בת יהודה [רפאל]) לא השתמשה במונח זה, אלא קראה לספר המתורגם "הרפואה והיהדות" (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ו).
8. ראה להלן בסקירת העשור השני.
9. כרך ו, ערך "תורת המוסר היהודי", שם.
10. על היחס בין ההלכה הצרופה לבין המוסר היהודי ראה בספר אמונה ובטחון לחזון אי"ש, פרק ג - מוסר והלכה (הוצאת הרב ש. גריינמן, ירושלים, תשי"ד). הובא גם בסוף "ספר חזון איש על סדר טהרות". (בני ברק, תשל"ד).
11. ראה הגר"י וינברג, שו"ת שרידי אש, כרך ד', תנועת המוסר; עמנואל אטקס, ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר, הוצאת מגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1982.
12. ההשפעה ניכרת לא רק על גדולי תורה ויראה, אלא אף על אישים שלא נשארו ספונים בד' אמות של הלכה, כדוגמת השופט משה זילברג (1900-1975), שופט בית המשפט העליון (1950-1970), ואחרים.
13. האנציקלופדיה הישראלית הכללית (בית הוצאה כתר, ירושלים, 1987) ערך משפט עברי.
14. שו"ע יורה דעה, סימנים שלה-שלז.
15. שו"ע אורח חיים, סימנים שכח-של.
16. ראה שטינברג אברהם, "בית החולים בספרות ההלכה" ספר אסיא ב (הוצאת מכון שלזינגר וראובן מס, ירושלים תשמ"א) עמ' 146-153.
17. שטינברג, שם. ראה גם קוטק שמואל, "תולדות אישפוז חולים" ספר אסיא ב, עמ' 195-198.
18. נולד ב- 1640 לערך באיטליה, עלה לירושלים בשנת 1677, ונלב"ע בשנת 1702.
19. בראשית יא, ל.
20. ראה: מאמרים ברפואה לרבי רפאל מרדכי מלכי, ליקט וסידר וכתב מבוא - מאיר בניהו. הוצאת יד הרב ניסים, ירושלים, תשמ"ה.
21. יורה דעה, סימנים רס-רסו.
22. כדוגמת כללי המילה לרבי יעקב ורבי גרשון הגוזר, מוהלים בני המאה ה- 13 (אב ובנו) בגרמניה.
23. מורגנשטרן אריה, גאולה בדרך הטבע (הוצאת מאור, מהדורה שניה, ירושלים 7991) פרק טז - בית החולים היהודי הראשון בירושלים, עמ' 307-326.
24. מורגנשטרן אריה, שם.
25. מורגנשטרן אריה, שם.
26. על החרם שהוטל בשנת 1845 בירושלים כנגד שיתוף עם המסיון - ראה מורגנשטרן, שם.
27. ליבוביץ יהושע, "לתולדות בתי החולים בירושלים" ספר אסיא ב, עמ' 199-203.
28. ראה זילברשטיין א"ד, "בעיית ניתוחי המתים ופיתרונה" יבנה - קובץ אקדמאי דתי, כרך ג, (חוב' ז-יב) ניסן תש"ט, עמ' 210-215; הערה ותיקון למאמרו של זילברשטיין בהרב קלמן כהנא, ניתוחי מתים בהלכה, המעיין ז, ב, 43-72, בעמ' 50-49 (תשכ"ז); אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ג, ערך "ניתוח המת".
29. 1861-1914. ראה : 388-376 Medical History 19:4 (1975): ספרו של פרויס טרם תורגם לעברית, והוא מחכה עדיין לגואל עברי. לעומת זאת פ' רוזנר (Fred Rosner) תרגם וערך את המהדורה האנגלית שיצאה לאור ב- 1978 ע"י Hebrew Publishing Company בניו יורק.
30. התלמוד וחכמת הרפואה, מאת ד"ר י. ל. קצנלסון (בוקי בן יגלי), הוצאת "חיים" ברלין תרפ"ח.
31. ראה: א' שטינברג, הביבליוגרפיה על מצוות המילה, ספר אסיא ג, עמ' 366 , תשמ"ג.
32. 1880-1953, יליד ירושלים, הראשון לציון הרב הראשי של ארץ ישראל מ- 1939, ושל מדינת ישראל מלאחר הקמתה עד פטירתו.
33. 1888-1959, יליד לומז'ה שבפולין, 1919 .Ph.D - מאוניברסיטת לונדון על מחקרו בתחום
התכלת והארגמן בישראל בימי קדם. 1921-1937 הרב הראשי של אירלנד החופשית, הרב הראשי של ארץ ישראל מ- 1937, ושל מדינת ישראל מלאחר הקמתה עד פטירתו. אביו של הנשיא השישי של ישראל - חיים הרצוג.
34. 2191-5991, זקן חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל וראש ישיבת מרכז הרב. דיין בבית הדין הרבני הגדול 1965-1982.
35. נולד ב- 1917 , כיהן שנים רבות כאב בית הדין הרבני בירושלים וכחבר בית הדין הרבני הגדול, מחבר סדרת ספרי השו"ת "ציץ אליעזר" (22 כרכים), חתן פרס ישראל, חתן הפרס העולמי הראשון לרפואה אתיקה והלכה תשנ"ג-1993.
36. קול תורה, שנה א, חוברת ב-ג, סיוון תמוז תש"ז, ובהמשכים עד שנה ג, ניסן אייר תש"ט
(1949). (הובא בזילברשטיין א"ד, "בעיית ניתוחי המתים ופיתרונה" יבנה - קובץ אקדמאי דתי, כרך ג, [חוב' ז-יב] ניסן תש"ט, עמ' 210-215, בעמ' 215); הודפס שנית עם השלמות מתוך כתב היד בהגרי"א הרצוג - פסקים וכתבים כרך ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"נ, עמ' תקעד-תרד).
37. סיכומי תשובותיו בעניני רפואת נשים ופוריות בהלכה פורסמו על ידי אברהם שטינברג בספר אסיא ב עמ' 127-143.
38. משפטי עוזיאל, כרך א (תל-אביב, תרצ"ה), חלק יו"ד, סי' כח-כט (הודפס שוב בשו"ת פסקי עזיאל בשאלות הזמן, סי לב-לג), בעקבות הויכוח בו השתתף בירחון "שערי ציון", ירושלים, שנה ו, חוב' ו-ז (ניסן תרפ"ו).
39. מאוחר יותר הוטמעו כללים בסיסיים אלו גם בחוק האנטומיה והפתולוגיה תשי"ג-1953. 17 שנה מאוחר יותר קיבלה הכנסת את חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון) התשמ"א-1980. נוסח משולב של החוק לאחר התיקון פורסם גם באסיא מא, עמ' 22-24 (תשמ"ו).
40. ציץ אליעזר, ח"ד, (ירושלים, תשי"ד) סי' יג.
41. הכוונה להלכות שאינן אקטואליות, אשר אמורות להיות מעשיות רק לעתיד לבוא, בימות המשיח.
42. "בצומת התורה והמדינה" (עורך: י' שביב, הוצאת מכון צומ"ת, אלון שבות, תשנ"א) ג' כרכים.
43. שטינברג א', הלכות רופאים ורפואה ע"פ שו"ת ציץ אליעזר, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ח.
44. ראה הלכות רופאים ורפואה, שם, עמ' ל"ג-מ"ו.
45. תמצית של למעלה ממאה תשובות הלכתיות מתוך מנחת יצחק פורסמה בספר אסיא ב, עמ' 29-57 תשמ"א, ע"י ד"ר אברהם שטינברג.
46. שטינברג אברהם, מנחה לשלמה - פסקי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בהלכות רפואה, אסיא נט-ס, 5-45 (תשנ"ז). ראה גם מ. הלפרין "קוים אחדים לדרכו של הגרש"ז אויערבאך בהלכות רפואה ופיקוח נפש", אסיא נז-נח, 17-61 (תשנ"ז).
47. "שמירת שבת כהלכתה - כולל דיני שמירת שבת ויום טוב וחול המועד בשים לב לבעיות
שהתעוררו בזמננו" מאת: יהושע ישעיה נויבירט, הוצאת פלדהיים, ירושלים תשכ"ה.
48. "הרפואה והיהדות - מחקר השוואתי והיסטורי על יחס הדת היהודית לרפואה" מאת הרב ד"ר עימנואל יעקובוביץ, מאנגלית: גאולה בת יהודה. מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ו.
49. מתוך הקדמת המחבר.
50. ביבליוגרפיה מלאה של מאמרי ד"ר לוי פורסמה בספר אסיא ה, 315-319 (תשמ"ו).
51. מיום ייסודו ועד תשמ"א.
52. ראה 56 :(1989) .JME 1, no. 2
53. International Responsa Project.
54. medhal@szmc.org.il .
55. פקס מס' +972-2-652-3295.
56. טל.מס': +972-2-655-5266 בשעות העבודה, ובערב +972-2-678-6656.
57. לאחר הופעתה של החוברת ה- 30 ופרישתו של המייסד והעורך הראשון - ד"ר שטינברג - מניהול מכון שלזינגר ומעריכת אסיא, נכנס לתפקידו ד"ר מרדכי הלפרין הממשיך במלאכה עד היום.
58. אחד המפתחות הביבליוגרפים החשובים הרואים אור באסיא הוא המפתח התמציתי המוער של הרב מאיר וונדר. כמעט בכל חוברת אסיא מופיע המפתח המוער המכסה שנה שלמה בספרות ההלכה והרפואה, החל משנת תשמ"א. הביבליוגרפיה מחולקת לפי נושאים עם תמצית מקוצרת של הנדון במאמר. לכל ביבליוגרפיה חד שנתית מוערת כזו מצורפים מפתח נושאים ומפתח מחברים מפורט.
59. ב' לוננפלד ונ' בירנבאום, "טפול בעקרות עקב אי-התאמה בין ימי הפוריות וזמן הטבילה" מוריה ב:א-ב, מח-נב, תש"ל.
60. א' וב' לוננפלד, "המאבק בעקרות - עקרונות הטיפול התרופתי לגרימת ביוץ" מדע כה:2, 27-77, (1981).
61. הרב שלמה זלמן אויערבאך, "בירורים וספקות בעניין פיקוח נפש דוחה שבת", מוריה ג:ג-ד, י-לו, תשל"א.
62. מחניים קכ"ב וקכ"ג, הוצאת צבא הגנה לישראל - הרבנות הצבאית הראשית, חשוון וכסליו תש"ל.
63. מ' הלפרין, "הרפואה המודרנית בראי ההלכה", סקירה חודשית, קחנ"ר, צה"ל, כרך 34, חוב' 6, 33-44, (1987).
64. סנהדרין, ה, ב.
65. פירוט ביבליוגרפי ראה שטינברג, שם, עמ' 6-5.
66. שטינברג אברהם, פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו, מכון שלזינגר, ירושלים תשל"ה.
67. א"ס אברהם, לב אברהם - הלכות רפואה לחולה ולשמשיו, הוצאת פלדהיים, ירושלים, תשל"ו.
68. הוצאת האקדמיה לרפואה, ירושלים, תש"ל.
69. הוצאת יד הרב הרצוג, ירושלים, תשל"ז.
70. שטינברג אברהם, הלכות רופאים ורפואה על פי שו"ת ציץ אליעזר, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ח. שנתיים אחר כך הופיעה המהדורה האנגלית.
71. א"ס אברהם, נשמת אברהם - הלכות חולים רופאים ורפואה, 5 כרכים (כרך ו' בדפוס), הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים (תשמ"ג-תשנ"ט).
שני הכרכים הראשונים (או"ח ויו"ד) יצא במהדורתם הראשונה בהוצאת וגשל, ירושלים.
72. שטינברג אברהם, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, 6 כרכים (כרך ו' בדפוס), הוצאת מכון
שלזינגר, ירושלים (תשמ"ז-תשנ"ט).
73. חוק יסודות המשפט התש"ם-1980 סעיף 1 לחוק. כמו כן, סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל 1947-1922 , המשעבד את המשפט בארץ למשפט האנגלי - בוטל בסעיף 2 שם. לכן, וויכוח על פסיקה בלקונה משפטית, מן הראוי שיוכרע לא לפי השקפה של שופט זה או אחר אלא לפי חוק יסודות המשפט. ראה: מרדכי הלפרין, "היבטים משפטיים לאור חוק יסודות המשפט התש"ם-1980", אסיא, מט-נ (כרך יג, חוב' א-ב) תש"נ, עמ' 83-84.
74. לדוגמא ראה: ע"א 546/78, בנק קופת עם נ' הנדלס ואח', פד"י ל"ד (3), עמ' 58; וד"נ 13/80, הנדלס נ' קופת עם ואח', פד"י ל"ה (2), עמ' 785.
75. פרופ' נחום רקובר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, תרם תרומה מיוחדת להגברת נגישות המשפטנים לדיני המשפט העברי. בעשרות ספרים, פירסומים ומפתחות ממוקדים הוא איפשר לשופטים ולעורכי דין להגיע למקורות ההלכתיים הנוגעים למגוון רחב מאד של סוגיות משפטיות מודרניות. לדוגמא: מורה דרך במקורות המשפט העברי (בהשתתפות פרופ' א' קירשנבאום וד"ר ד"א פרנקל); אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי, ב' חלקים; המשפט העברי בחקיקת הכנסת, ב' חלקים; המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל, ב' חלקים; ועוד. ניתן לקבל רשימה ביבליוגרפית מלאה ואף להשיג את הפירסומים עצמם, בספרית המשפט העברי של משרד המשפטים, מורשת המשפט בישראל, ת.ד. 7483 ירושלים 91074.
76. האגודה לרפואה ומשפט בישראל הוקמה בשנת 1972 ביוזמתו של פרופ' כרמי. בין אלפי חבריה נמנים מאות שופטים ועורכי דין יחד עם מאות רופאים וחוקרים.
77. פרופ' כרמי יזם, בין היתר, את הופעת הז'ורנל הבין-לאומי לרפואה ומשפט שגיליונו הראשון יצא לאור בישראל בשנת 1979. בשנת 1982 נרכש הז'ורנל על ידי ההוצאה לאור של שפרינגר (היידלברג) שהחלה להוציאו במתכונת של רבעון. בשנת 1985 החל הז'ורנל לצאת לאור ברציפות של אחת לחודשיים. במהלך כל השנים הללו המשיך השופט אמנון כרמי לשמש כעורכו הראשי של הז'ורנל. (רפואה ומשפט, חוברת 2, עמ' 8, 1986).
78. כרמי אמנון ושגיב עמירם, רשלנות רפואית ביהדות ובישראל, הוצאת תמר, חיפה (1986).
79. כראש מחלקת ההלכה של המכון נתמנה הרב לוי יצחק הילפרין, תלמיד חכם מובהק הנושא על כתפיו עד היום את עולו של המכון.
80. מכון צמת - צוותי תורה ומדע החל לפעול בשנת תשל"ז באלון שבות במסגרת "יד שפירא"
(איתמר ורהפטיג, עורך תחומין, בהקדמה לכרך א [תש"מ]).
81. המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים משתמש באופן נרחב בפיתוחים של המכון הטכנולוגי בבית וגן. בתי חולים של קופת חולים רכשו מערכת של מכון צומת להפעלת מיחשוב בשבתות ובחגים. ראה: הרב ישראל רוזן, פתרונות הלכטכניים לשימוש בשבת במחשב לקליטת חולים, ספר אסיא ד, 135-138.
82. הרב לוי יצחק הילפרין (ראש מחלקת ההלכה של המכון הטכנולוגי), שו"ת מעשה חושב, הוצאת המכון.
83. הלכה ורפואה - קובץ הלכה בעניני רפואה, חמישה כרכים, עורך הרב משה הרשלר, הוצאת מכון רגנשבורג, ירושלים-שיקגו, תש"מ-תשמ"ח.
84. הרפואה לאור ההלכה - מחקרים ובירורים בנושאים שונים ברפואה, ארבעה כרכים + שתי חוברות, הוצאת לקידום - המכונים הביו-טכנולוגיים בישראל - המכון לחקר הרפואה בהלכה, בעריכת חברי המכון, ירושלים תש"מ-תשמ"ה.
85. עמק הלכה אסיא - שאלות ותשובות בעניני רפואה, שני כרכים, כרך א, עורך: מרדכי הלפרין, הוצאת מכון שלזינגר וקרן עמק הלכה, ירושלים, תשמ"ו; כרך ב, עורך: אברהם שטינברג, הוצאת קרן מיכאל שארף שע"י ישיבה אוניברסיטה, ניו-יורק, תשמ"ט.
86. בשבילי הרפואה - הרפואה לאור ההלכה והשקפת היהדות, עשר חוברות, הוצאת בית החולים קרית צאנז ע"ש לניאדו, תשל"ט-תשנ"ג.
87. מאורות - רבעון הרבנות הראשית לישראל לעניני הלכה אגדה מוסר ויהדות, שלש חוברות,
המערכת: הרבנות הראשית לישראל, היכל שלמה ירושלים, תש"מ- תשמ"א. חוברת מס' 2 הוקדשה לנושא: הרפואה לאור ההלכה.
88. מנחם אסף, הרפואה במקורות - לוקט מתוך תנ"ך; משנה; תלמודים; מדרשים; זוהר; רמב"ם וראשונים, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ג. רעיון דומה ל"מדרש הרפואה" של משה פרלמן (פרק ב' לעיל), אך מדרש הרפואה (שלא הוזכר על ידי המחבר) מכיל כמות גדולה פי כמה של מקורות קדומים.
89. הרפואה, בטאון ההסתדרות הרפואית בישראל, עורך אחראי: פרופ' י' רותם.
90. בהוצאת האגף הרפואי של קופת חולים הכללית .(ISSN 0334-4169)
91. המרצים בקורסים אלו הם מבכירי המומחים בתחומי הרפואה ביהדות, ביניהם: פרופ' א"ס אברהם; ד"ר מרדכי הלפרין; פרופ' שמואל קוטק; פרופ' אברהם שטינברג והרב יגאל שפרן.
92. חבר מערכת "רפואה ומשפט" בגיליונות הראשונים של הביטאון.
93. ראש כולל בית דוד בחולון, וחתנו של הרב ש"י אלישיב הנחשב, מאז פטירתו של הרב ש"ז
אויערבאך, כגדול הפוסקים בעולם הליטאי. בעשור הרביעי יצא לעור ספרם המשותף של הרב זילברשטיין וד"ר יעקב רוטשילד (המנכ"ל והיוזם של בית החולים "מעיני הישועה" בב"ב) "תורת היולדת" המכיל חומר הלכתי מגוון ומאות מקורות לדינים הנוגעים ליולדת ולצוות הרפואי המטפל בה. לקראת סוף העשור יצאה לאור מהדורה שניה של הספר.
94. השיעורים מודפסים ומופצים למשתתפים בלבד. חלק מהשיעורים התפרסמו בבמות שונות כגון בשבילי הרפואה, ואסיא.
95. כנס הרופאים הבינלאומי הראשון לרפואה והלכה מטעם ה .A.O.J.S, ניו יורק, ינואר 1989.
96. ספר הכינוס יצא לאור כשנה וחצי אחר כך בעריכתו של פרופ' פרד רוזנר תחת השם:
Medicine and Jewish Law , בהוצאת Jason Aronson Inc., Northvale, New Jersey & London, (1990).
97. מטעם מכון שלזינגר לחקר הרפואה ע"פ התורה ובית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו יורק.
98. ספר הכינוס יצא לאור ע"י מכון שלזינגר ב- 1996 במהדורה עברית ובמהדורה אנגלית. ספר הכינוס כולל רקע מדעי, משפטי ואתי, עם תשובות הלכתיות מגדולי הפוסקים בסוגיות רפואה אקטואליות, כפי שהוצגו במהלך הכינוס.
99. בהוצאת מכון שלזינגר, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים.
100. כרב המחלקה התמנה הרב יגאל שפרן, ראש מכון מרחבים, המעביר, מאז סוף העשור
הרביעי, גם קורס בחירה באתיקה רפואית יהודית בבית הספר לרפואה בירושלים. בשנת תשנ"ב קיימה המחלקה, ביוזמת ד"ר חנה קטן, יום עיון לרבנים ורופאים בנושאי "גינקולוגיה, פוריות וילודים לאור ההלכה".
נושאי הכינוס: העובר ומעמדו; פגים ויילודים; מהלך הלידה; אבחנה טרום לידתית; תכנון המשפחה; הפריות מבחנה; דימומים שמקורם מסופק; וטיפולים באי פוריות. דברי המרצים ביום העיון פורסמו בספר שיצא לאור בתשנ"ג בהוצאת המחלקה לרפואה והלכה, בעריכת הרב יואל קטן. כינוס שני דומה התקיים בחנוכה תשנ"ח; ספר המרכז את דברי המרצים נמצא כעת בעריכה.
שני הכינוסים מובאים באתר זה. לחץ על שם הכינוס לקבלת תוכנו:
הכינוס הראשון
הכינוס השני
101. בראש מכון נהוראי עומד הרב בנימין וויס, דמות יחודית המשלבת בקיאות הלכתית רבת הקף עם ידע רפואי ונסיון מעשי במערכות הי-טק.
102. לפרטים נוספים ראה אסיא סא-סב עמ' 42 (תשנ"ח); 57 :(1997) .JME 3, no.1
103. כתובת מרכז קבוצת הדיון: .toranet.medico-halacha@actcom.co.il
104. אתר מעודכן המאפשר הורדה חינם של מאמרים באתיקה רפואית יהודית, כמו גם הזמנה בתשלום של ספרות מקצועית.
105. אתר עם קישוריות מענינות, אך חלקם כבר איננו מעודכן. תאריך עידכון אחרון של האתר בעת כתיבת שורות אלו (ספטמבר 1998) הוא 13 בינואר 1997.
106. "פסקי דין רפואה ומשפט", יו"ר המערכת: השופטת שרה פריש, הוצאת האגודה לרפואה
ומשפט בישראל עם ההסתדרות הרפואית בישראל ולשכת עוה"ד ועד מחוז ת"א (1989).
107. ע"א 506/88, יעל שפר נ' מדינת ישראל. פורסם עם ראשי פרקים, מבוא ואחרית-דבר מאת השופט אלון בספר הכינוס הבינלאומי הראשון לרפואה אתיקה והלכה, מכון שלזינגר, ירושלים תשנ"ו, עמ' 21-118.
108. :Elon M., New Horizons in Medical Ethics (Jerusalem Schlesinger Institute, 1997)
109. ההדגשה שלי (מ' ה').
110. כנ"ל.
111. חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, ספר החוקים 1591, כ"ג באייר התשנ"ו, 12.5.1996.
112. ראה: מ' הלפרין, התנגדות הורים לניתוח התינוק המסוכן, ספר אסיא ח, עמ' 19-31.
113. לדוגמה: שמואל ילינק, "הולדה בעוולה - זכויות תביעה ופיצויים" אשלי הוצאה לאור, תל-אביב 1997-ז"נשת ; אמנון בן-דרור, "אימוץ ופונדקאות", קוק הוצאה לאור, תל-אביב, תשנ"ד-1994.
114. Rosner F. (ed.), Pioneers in Jewish Medical Ethics (Northvale, NJ; Jerusalem: Jason Aronson Inc., 1997.)
115. לדוגמה ראה אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ד, ערך נוטה למות; ספר אסיא ז, שער ב - קביעת רגע המוות והשתלות לב.
116. ראה מ' הלפרין, "תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות - היבטים רפואיים והלכתיים", תורה שבעל-פה, לג, קא-קטו (מוסד הרב קוק, ירושלים, תשנ"ב) ובמקורות המצויינים שם בעמ' קט וקיג; אסופת מאמרים לקראת הכינוס הבינלאומי השני לרפואה, אתיקה והלכה, (מכון שלזינגר, ירושלים, תשנ"ו), עמ' 321-327; א' שטינברג, "שיבוט בני אדם - היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים", אסיא סא-סב, עמ' 27-42 (תשנ"ח).
117. עפ"י סוטה ה, א. וידועים דברי הגר"א מווילנא כי חז"ל רמזו לנו כאן לכתוב בפסוק השמיני של הפרשה השמינית בתורה: "קטנתי מכל החסדים..."
