פרק ראשון - פרק שלא נלמד(40 נקודות)

בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שלוש מהשאלות 2-5 (לכל שאלה - 10 נקודות)

עיין בנספח: יואל, ב', י"א-כ"ז.

ענה על שאלה 1 (חובה).

שאלה 1
א. "וה' נתן קולו לפני חֵילו" (פסוק י"א).
1. מהו ה"חיל" לפי הנזכר בפסוקים כ"ג-כ"ה, ומהי הכוונה של דברי הנביא "וה' נתן קולו לפני חילו"? היעזר באחד מהפרשנים שלפניך.
2. לשם מה נאמרו דברים אלה? היעזר בפסוקים י"ב-י"ז.
ב. עיין בפסוקים י"ח-כ"ז.
הסבר במה אפשר לראות בפסוק י"ח מעין כותרת לקטע כולו.
מהו השינוי שחל ביחס של ה' לארצו ולעמו, לפי המפורט בקטע כולו?

ענה על שלוש מהשאלות 2-5.

שאלה 2
"וקרעו לבבכם ואל בגדיכם" (פסוק י"ג).
א. עיין ברד"ק לפסוק י"ג בד"ה "וקרעו לבבכם ואל בגדיכם", ובמצודת דוד לפסוק י"ג בד"ה "וקרעו לבבכם".
מהו ההבדל בין הפירוש של רד"ק לבין הפירוש של מצודת דוד, ומהי כוונת הנביא בדרישה "קרעו לבבכם", לפי דבריהם?
ב. עיין במלכים ב, פרק כ"ב.
כיצד הדרישה שבפסוקנו מתקיימת בהתנהגותו של יאשיהו, וכיצד היא מתבטאת בתגובת ה' על מעשיו?

שאלה 3
עיין בפסוקים י"ב-י"ז.
א. על פסוקים אלה מעיר מלבי"ם:

" 'תקעו שופר' (פסוק ט"ו) - שעד עתה דיבר על עת ביאת הארבה, ומייעץ שישובו ויבטלו הגזרה לבל יבוא. ועתה ידבר על העת שכבר השחית הארבה את הארץ, ומודיע להם שגם עתה יש תקנה שיסתלק מן הארץ".

עיין בפסוקים י"ב-י"ג, ובפסוק ט"ו.
מה מביא את מלבי"ם לקבוע כי מפסוק ט"ו מתייחס הנביא למצב חדש, ומה בתיאור הדברים בפסוק ט"ז יכול לבסס את דעתו של מלבי"ם?
ב. "מי יודע ישוב ונחם" (פסוק י"ד).
עיין ברד"ק לפסוק י"ד בקטע המסומן, ובמצודת דוד לפסוק י"ד בד"ה "מי יודע".
על מי נאמר בפסוק ש"ישוב ונחם" לפי כל אחד מהמפרשים האלה?
הסבר מדוע רד"ק ומצודת דוד אינם חלוקים בשאלה על מי נאמר "ונחם על הרעה" שבפסוק י"ג.

שאלה 4
עיין בפסוק י"ז.
א. "ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים".
מהי הבקשה בתפילה זו לפי רש"י, ומהי הבקשה לפי ראב"ע?
ב. " למה יאמרו בעמים איה אלקיהם".
1. מהי התוספת שיש בטיעון זה על הבקשה שבתחילת הפסוק?
2. בתהלים, מ"ב נזכר טיעון דומה.
מהו הרקע לטיעון הדומה שנזכר בתהלים?

שאלה 5
עיין בפסוקים כ"ו-כ"ז.
א. בפסוקים אלה חוזרת פעמיים ההבטחה "ולא יבשו עמי לעולם".
עיין בפירוש של מצודת דוד לפסוקים אלה.
מה יביא את ישראל למצב זה, לפי פסוק כ"ו, ומה יביא אותם למצב זה, לפי פסוק כ"ז?
ב. "וידעתם כי בקרב ישראל אני" (פסוק כ"ז).

אברבנאל: " 'וידעתם כי בקרב ישראל אני' - ...הוא נתינת הסיבה למה לא יבושו עוד לעולם. ואמר, שהוא לפי שתמיד תהיו יודעים ומאמינים כי בקרב ישראל אני, שהיא אמונת פינת (=יסוד) ההשגחה...".

מהי הידיעה שעליה הפסוק מדבר, לפי אברבנאל?
צטט שלושה ביטויים מפסוקים ט"ו-כ"ז המוכיחים שידיעה זו אכן מתקיימת.

פרק שני - יחידה א' (30 נקודות)

בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 6-8 ועל שתיים מהשאלות 9-11.

ענה על שתיים מהשאלות 6-8. (לכל שאלה - 8 נקודות).

שאלה 6
עיין בבראשית, פרק א', א'-פרק ב', ג'.
א. בפרשת הבריאה יש ביטויים שחוזרים בכל אחד מימי הבריאה.
1. מדוע הביטוי "כי טוב" נזכר פעמיים ביום השלישי?
2. מדוע הוסיפה התורה את ה"א הידיעה בביטוי "יום הששי" (פרק א, פסוק ל"א)?
ב. עיין בבראשית, ב', א'-ג'.
"ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה..." (פסוק ב').
מהי הבעיה המתעוררת בפסוק זה, וכיצד אפשר ליישב אותה?
ענה לפי אחת הדרכים שלמדת.

שאלה 7
עיין בבראשית, ל"ב, ג'-כ"א (במהדורות אחרות: פסוקים ד'-כ"ב) ובבראשית ל"ג, א'-י"ז.
א. בקטעים אלה מסופר פעמיים שיעקב שלח שליחים אל עשיו, כדי למצוא חן בעיניו.
מדוע יעקב היה צריך לשלוח שליחים פעם שנייה, וכיצד הגיב עשיו לשליחים אלה?
ב. "ויירא יעקב מאד..." (בראשית, ל"ב, ז', במהדורות אחרות: פסוק ח').
מהי הבעיה בהתנהגות זו של יעקב לאור הנאמר: "ויאמר יעקב... ואיטיבה עמך" (בראשית, ל"ב, ט', במהדורות אחרות: פסוק י'), וכיצד אפשר ליישב בעיה זו?

שאלה 8
עיין בבראשית, פרק מ"ח.
א. בפסוקים ה'-ו' ובפסוקים כ'-כ"ב יעקב מבטיח ליוסף הבטחות בקשר לעתיד.
1. מהי ההבטחה של יעקב ליוסף בפסוק ה'?
2. האם ההבטחה של יעקב ליוסף בפסוק כ"ב חוזרת על הבטחתו בפסוק ה'? נמק את תשובתך.
ב. "אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי" (פסוק כ"ב).

רשב"ם: "...אשר אני ובניי עתידים לקחת מיד האמורי בחרבי ובקשתי במלחמת יהושע"
רמב"ן: "...וקרוב אלי עוד, שעשה יעקב כדרך שיעשו הנביאים: נטה ידו בחרב כנגד ארץ האמורי וזרק שם חצים להיותה נכבשת לבניו, כעניין שעשה אלישע (במלכים ב, פרק י"ג, ט"ז-י"ז)".

מהי הבעיה בפסוק שרשב"ם ורמב"ן מיישבים בדבריהם, ומהו ההבדל בין הפירושים שלהם?

ענה על שתיים מהשאלות 9-11. (לכל שאלה - 7 נקודות).

שאלה 9
עיין במלכים ב, פרק י"ז.
א. "וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם" (פסוק כ"ב).
1. ציין פעולה אחת של ירבעם אשר הביאה להדחת ישראל מאחרי ה'.
2. עיין במלכים ב, פרק י', י"ח-ל"א.
מה אפשר ללמוד מתיאור פעולותיו של יהוא על היחס בישראל ל"חטאות ירבעם"?
ב. עיין בפסוק י"ג ובפסוקים י"ח- כ', וכן בדברי מלבי"ם שלפניך:

מלבי"ם:
(פסוק י"ט):" 'גם' - ...אחר כך ראה שגם יהודה נמשך אחרי חוקות ישראל, ואם יניחם על אדמתם יושחת גם יהודה עמם. (פסוק כ'): 'וימאס', לכן ראה להעניש את ישראל...כדי שיראו יהודה...ולא יימשכו אחרי מעשיהם".

איזו בעיה מתעוררת בפסוקים אלה, וכיצד מלבי"ם מיישב אותה?

שאלה 10
עיין בישעיה, ו', ח'-י"ג.
א. עיין בפסוקים ט'-י"א.
באר את דברי ה' לנביא שבפסוקים ט'-י' לפי אחד הפירושים שלמדת, והסבר על פי הפירוש שכתבת, מהי שאלת הנביא שבפסוק י"א.
ב. עיין בפסוק י"ג.
בתשובת ה' לנביא יש דברי פורענות ודברי נחמה.
1. באר את דברי הפורענות הנאמרים לנביא, ואת דברי הנחמה שבהם.
2. במה הרעיון הנזכר בישעיה א', פסוק ט' דומה לרעיון הנחמה שבפסוקנו?

שאלה 11
עיין בתהלים, נ', ז'-ט"ו.
א. 1. נגד איזו תפיסה מוטעית בעניין הקרבנות יוצא המשורר בפסוקים אלה?
2. ציין שני ביטויים שנאמרים על ידי המתפלל בסגנון של לעג, והסבר כיצד סגנון זה מסייע לדבריו.
ב. ציין מפסוקים אלה שתי דרישות שה' דורש מן האדם לעשות. בסס את דבריך על הכתוב.

פרק שלישי - יחידה ד' (30 נקודות).

בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 12-14 ועל שתיים מהשאלות 15-19.

ענה על שתיים מהשאלות 12-14. (לכל שאלה - 8 נקודות).

שאלה 12
עיין בדברים, ד', א'-ו'.
א. עיין בפסוק ב'.

רש"י: " 'לא תוסיפו' - כגון חמש פרשיות בתפילין...וכן 'ולא תגרעו'".
ספורנו: " 'ולא תגרעו ממנו...' - ולא יחשוב החושב שכאשר שכאשר תסור סיבת האיסור אצלו, לא יהיה חטא לגרוע [את האיסור]...".

מהו איסור "לא תגרעו" לפי ספורנו, ובמה שונים דברי ספורנו מדברי רש"י בפירוש של איסור זה?
ב. עיין בפרקנו, בפסוק ה' ובדברים, י"א, ט"ז-י"ט, וכן בדברי הפרשנים שלפניך:

רמב"ן (דברים, ד', ה'): "...ירמוז שעיקר המצוות כולן בארץ..."
רש"י (דברים, י"א, י"ח): " 'ושמתם את דברי' - אף לאחר שתגלו היו מצוינים במצוות, הניחו תפילין ועשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו".

מהו הרעיון המשותף לרש"י ולרמב"ן בפירושים אלה, ומה בדברי הפסוקים מביא את כל אחד מהפרשנים לפרש כך?

שאלה 13
עיין בדברים, פרק ה'.
א. עיין בפסוקים י"ט-כ"ה (במהדורות אחרות פסוקים י"ח-כ"ד).
"קרב אתה ושמע...ואת תדבר אלינו..." (פסוק כ"ד, במהדורות אחרות פסוק כ"ג).
יש פרשנים הסבורים שדברים אלה נאמרו על ידי ישראל למשה לאחר שני הדיברות הראשונים.
הסבר כיצד אפשר לבסס דעה זו על ההבדל הלשוני בין שני הדיברות הראשונים לבין הדיברות האחרים. הבא דוגמה לדבריך מלשון הכתוב בדיבר השני ובאחד מהדיברות האחרים.
ב. עיין בפסוקים א'-ה'.
מהי הסתירה לכאורה שיש בפסוקים ד'-ה', וכיצד אפשר ליישב אותה לפי דעת הפרשנים המוזכרת בסעיף א'?

שאלה 14
עיין בדברים, י', י"ב-ט"ו.
א. על פסוקים י"ב-י"ג רמב"ן מעיר שהדברים "מה ה' אלקיך שואל מעמך" (פסוק י"ב) מוסבים אל המילים "לטוב לך" (פסוק י"ג).
הסבר איזו תפיסה מוטעית רמב"ן רוצה לשלול בהערתו זו, וכיצד פסוק י"ד מחזק את פירושו.
ב. עיין בדברי רש"י שלפניך:

רש"י (לפסוק י"ב): " 'כי אם ליראה' - ורבותינו דרשו מכאן: הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים".

1. מהו הרעיון שבא לידי ביטוי בדברי רבותינו?
2. "ויאמר ה' אלי... מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי" (דברים, ה', כ"ה-כ"ו, במהדורות אחרות פסוקים כ"ד-כ"ה).
מהו הקושי התעורר בפסוקים אלה, וכיצד אפשר ליישב קושי זה לפי דברי רבותינו המובאים ברש"י?

ענה על שתיים מהשאלות 15-19, על פי החומר שלמדת. (לכל שאלה - 7 נקודות).

שים לב! שאלות 16-17:יחזקאל, שאלות 18-19: עמוס.
אין לצרף שאלה מיחזקאל עם שאלה מעמוס.

שאלה 15
בכמה מקומות קהלת עוסק בנושא המוות.
א. עיין בקהלת, ג', י"ח-כ"ב.
הסבר את השאלה שקהלת מעורר בפסוק כ"א.
מה מביא את קהלת לידי שאלה זו? בסס את דבריך על הכתוב.
ב. עיין בקהלת, פרק י"א,ט' - פרק י"ב, ז'.
בקטע זה אפשר לראות שינוי בתפיסה של קהלת את המוות מהתפיסה שנזכרת בפרק ג', כ"א.
מהי התפיסה השונה של קהלת את המוות לפי קטע זה?
מה הן המסקנות המעשיות הנובעות מתפיסה זו? בסס את דבריך על הכתוב.

שים לב! אין לצרף שאלה מיחזקאל עם שאלה מעמוס.

שאלה 16
עיין ביחזקאל, פרק ב', א' - פרק ג', ג'.
א. למה רומז תוכן מגילת הספר שנפרשה לפני הנביא, ומהי המשמעות של אכילת המגילה על ידי הנביא?
ב. בפרק ב' חוזר הביטוי " כי בית מרי המה" כמה פעמים.
הסבר כיצד מתקשר הביטוי "כי בית מרי המה" לנאמר בפסוק ה' ולנאמר בפסוק ו'.

שאלה 17
עיין ביחזקאל, ל"ד, פסוקים א'-ח' ופסוקים י"ז-כ"ב.
א. כיצד השפיעה ההנהגה הגרועה של הרועים על עצם קיומו של העדר, וכיצד היא השפיעה על מצבו הפנימי? בסס את דבריך על הכתוב.
ב. עיין ביחזקאל, ל"ז, ט"ו-כ"ח.
"ורועה אחד יהיה לכולם" (פסוק כ"ד).
איזו בעיה שנוצרה בעם ישראל הבטחה זו באה לפתור?
ציין שלוש הבטחות טובות שיתקיימו בזמנו של ה"רועה" הזה. (השב לאחר עיון בכל הקטע).

שאלה 18
עיין בעמוס, ב', ו'-ט"ז.
א. 1. "כה אמר ה' על שלשה פשעי...ועל ארבעה לא אשיבנו" (פסוק ו').
פתיחה זו חוזרת כמה פעמים בפרקים א'-ב'. באר את כוונת הנביא בדברי פתיחה זו.
2. בפסוקים ו'-ח' הנביא מוכיח את ישראל על חטאיהם.
באר שניים מן החטאים האלה:
"על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים" (פסוק ו');
"השאפים על עפר ארץ בראש דלים" (פסוק ז');
"ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח" (פסוק ח').
ב. עיין בפסוקים ט'-י"ב.
לשם מה מזכיר עמוס את השמדת האמורי בקטע זה? ענה על פי מה שנאמר בויקרא, כ', כ"ב-כ"ד.

שאלה 19
עיין בעמוס, ג', ט'-י"ב.
א. 1. אל מי מופנית הקריאה של הנביא "האספו על הרי שמרון וראו מהומות רבות בתוכה" (פסוק ט'), ומהי התכלית של קריאה זו?
2. אל מי מופנים דברי הנביא בפסוק י"א, ומהי תכליתם?
ב. עיין בפסוק י"ב.

רש"י: " 'כאשר יציל הרועה' - דבר מועט".
מצודת דוד: " 'כאשר יציל הרועה' - דרך הרועה כשהארי טורף... להציל מה (=משהו), להביא לראיה לבעליו שהארי טרפו ושהוא לא גנבו... ולאחר זה משליכו כי לא הצילו כי אם להיות לעד".

מהו הנמשל באשר לגורל ישראל לפי רש"י, ומהו הנמשל לפי מצודת דוד?