בגרות בתנ"ך לבתי ספר דתיים, הנתיב העיוניקיץ תשס"ב, 2002, שאלון 002211, 2 יח"ל |
פרק ראשון - פרק שלא נלמד (40 נקודות)
עיין בנספח: ירמיה, פרק ג', י"א- פרק ד', ב'.
בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שלוש מהשאלות 2- 5.
(לכל שאלה - 10 נקודות)
ענה על שאלה 1 (חובה).
שאלה 1
עיין בפסוק י"א.
בפסוק זה הנביא מעריך את חטאי ישראל לעומת חטאי יהודה הערכה שונה מאשר במלכים ב',פרק י"ז, פסוקים י"ח- כ"ג.
א. מהי הערכה של הנביא במלכים ב, ועל מה היא מבוססת, ומהי ההערכה השונה של הנביא בפסוק י"א בפרקנו?
ב. עיין בדברי רש"י (לפסוק ז'), המצוטטים לפניך:
רש"י: "בגודה קשה ממשובה. ישראל שהם ראשונים לקלקול ולא ראו פורענות ללמוד ממנו ולשוב, קרויין משובה, יהודה שראו שגלו אלו ולא לקחו מוסר, קרויין בגודה (=בוגדה)".על- פי רש"י, מהו ההסבר שחל בהערכת הנביא את ישראל ואת יהודה? הסבר כיצד הכינויים השונים שבהם הנביא מכנה את ישראל ואת יהודה מבטאים את ההערכה החדשה של הנביא כלפיהם.
תשובה
ענה על שלוש מהשאלות 2- 5.
שאלה 2
עיין בפסוקים י"ב- ט"ו.
א. עיין בפסוקים י"ב- י"ג וברד"ק בקטע המסומן.
על- פי רד"ק, כיצד הנביא מנמק את קבלת התשובה על- ידי ה', ומהו התנאי הנדרש מישראל לפי פסוקים אלה?
ב. עיין בפסוקים י"ב- ט"ו.
בפסוקים אלה יש הבטחות לישראל אם ימלאו את דרישת ה'.
מה ההבדל בין מה שמובטח לישראל בפסוקים י"ב- י"ג ובין מה שמובטח להם בפסוקים י"ד- ט"ו? בסס את דבריך על הכתוב.
תשובה
שאלה 2
עיין בפסוקים י"ב- ט"ו.
א. עיין בפסוקים י"ב- י"ג וברד"ק בקטע המסומן.
על- פי רד"ק, כיצד הנביא מנמק את קבלת התשובה על- ידי ה', ומהו התנאי הנדרש מישראל לפי פסוקים אלה?
ב. עיין בפסוקים י"ב- ט"ו.
בפסוקים אלה יש הבטחות לישראל אם ימלאו את דרישת ה'.
מה ההבדל בין מה שמובטח לישראל בפסוקים י"ב- י"ג ובין מה שמובטח להם בפסוקים י"ד- ט"ו? בסס את דבריך על הכתוב.
תשובה
שאלה 3
עיין בפסוקים ט"ז- י"ח.
א. עיין בפסוק ט"ז ובפירושיהם של רד"ק ושל מצודת דוד.
(1) מהי המציאות החדשה שתהיה בארץ לאחר שישראל יפרו וירבו, לפי כל אחד מהפרשנים?
(2) הסבר כיצד פסוק י"ז מתקשר לפסוק ט"ז, לפי פירושו של רד"ק.
ב. עיין בפסוק י"ח ובפירושו של רש"י.
(1) על איזה מאורע שאירע לעם ישראל רומז פסוק זה?
(2) מה הנבואה בישעיה, י"א, י"א- י"ד מוסיפה בעניין זה על הנאמר בפסוק י"ח בפרקנו?
תשובה
עיין בפסוקים ט"ז- י"ח.
א. עיין בפסוק ט"ז ובפירושיהם של רד"ק ושל מצודת דוד.
(1) מהי המציאות החדשה שתהיה בארץ לאחר שישראל יפרו וירבו, לפי כל אחד מהפרשנים?
(2) הסבר כיצד פסוק י"ז מתקשר לפסוק ט"ז, לפי פירושו של רד"ק.
ב. עיין בפסוק י"ח ובפירושו של רש"י.
(1) על איזה מאורע שאירע לעם ישראל רומז פסוק זה?
(2) מה הנבואה בישעיה, י"א, י"א- י"ד מוסיפה בעניין זה על הנאמר בפסוק י"ח בפרקנו?
תשובה
שאלה 4
עיין בפרק ג', כ"ב- פרק ד',ב'.
א. בקטע זה הנביא מתאר דו- שיח בין ה' לישראל.
(1) באילו מילים דברי העם מתחילים, ובאילו מילים דברי העם מסתיימים?
(2) הסבר כיצד הדו- שיח בין ה' לישראל בקטע זה נובע מן האמור בפסוק כ"א.
ב. עיין בפסוקים כ"ג- כ"ד ובמצודת דוד.
מהו תוכן הווידוי בפסוק כ"ג, ומה מוסיף עליו הנאמר בפסוק כ"ד?
תשובה
עיין בפרק ג', כ"ב- פרק ד',ב'.
א. בקטע זה הנביא מתאר דו- שיח בין ה' לישראל.
(1) באילו מילים דברי העם מתחילים, ובאילו מילים דברי העם מסתיימים?
(2) הסבר כיצד הדו- שיח בין ה' לישראל בקטע זה נובע מן האמור בפסוק כ"א.
ב. עיין בפסוקים כ"ג- כ"ד ובמצודת דוד.
מהו תוכן הווידוי בפסוק כ"ג, ומה מוסיף עליו הנאמר בפסוק כ"ד?
תשובה
שאלה 5
עיין בפרק ד', פסוקים א'- ב'.
א. "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" (פסוק א').
עיין ברד"ק ובמצודת דוד בקטעים המסומנים.
(1) באיזו מילה מסתיים התנאי, לפי כל אחד מהפרשנים?
לפי כל אחד מהם, מה פירוש המילה "תשוב" שבסוף המשפט?
(2) למי מהפרשנים האלה נוטה פיסוק הטעמים במילה "אלי"? הסבר את תשובתך.
ב. עיין בפרק ד', ב' ובמצודת דוד.
(1) הסבר במה המבנה של פסוק ב' דומה למבנה של פסוק א', לפי מצודת דוד.
(2) מה משמעות הדרישה המופיעה בפסוק ב', לפי מצודת דוד?
תשובה
בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 6- 8 ועל שתיים מהשאלות 9- 11.
ענה על שתיים מהשאלות 6- 8. (לכל שאלה- 8 נקודות)
שאלה 6
עיין בבראשית, ד', א'- ט"ו.
א. מהי התכלית של שאלת ה' בפסוק ו'?
האם תכלית זו הושגה? בסס את תשובתך על הקטע.
ב. עיין בפסוק י"א.
(2) איזה משני הפירושים תואם את טעמי המקרא? נמק.
תשובה
עיין בפרק ד', פסוקים א'- ב'.
א. "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" (פסוק א').
עיין ברד"ק ובמצודת דוד בקטעים המסומנים.
(1) באיזו מילה מסתיים התנאי, לפי כל אחד מהפרשנים?
לפי כל אחד מהם, מה פירוש המילה "תשוב" שבסוף המשפט?
(2) למי מהפרשנים האלה נוטה פיסוק הטעמים במילה "אלי"? הסבר את תשובתך.
ב. עיין בפרק ד', ב' ובמצודת דוד.
(1) הסבר במה המבנה של פסוק ב' דומה למבנה של פסוק א', לפי מצודת דוד.
(2) מה משמעות הדרישה המופיעה בפסוק ב', לפי מצודת דוד?
תשובה
פרק שני - יחידה א' (30 נקודות)
בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 6- 8 ועל שתיים מהשאלות 9- 11.
ענה על שתיים מהשאלות 6- 8. (לכל שאלה- 8 נקודות)
שאלה 6
עיין בבראשית, ד', א'- ט"ו.
א. מהי התכלית של שאלת ה' בפסוק ו'?
האם תכלית זו הושגה? בסס את תשובתך על הקטע.
ב. עיין בפסוק י"א.
רש"י: "'מן האדמה'- יותר ממה שנתקללה היא כבר בעוונה".(1) כיצד רש"י מפרש את הביטוי "מן האדמה", וכיצד רד"ק מפרש אותו?
רד"ק: "'ועתה ארור אתה מן האדמה'- כלומר, מן האדמה תבוא עליך הקללה שלא תוסיף תת כוחה לך".
(2) איזה משני הפירושים תואם את טעמי המקרא? נמק.
תשובה
שאלה 7
עיין בבראשית, ט"ו, י"ב- כ"א.
א. עיין בפסוקים י"ב- ט"ז, י"ז- כ"א.
(1) מה נוסף במראה המתואר בפסוק י"ז על המראה המתואר בפסוק י"ב, ומה היא התכלית של תוספת זאת?
(2) במה תוכן הדברים הנאמרים לאברהם בפסוקים י"ז- כ"א שונה מתוכן הדברים הנאמרים לו בפסוקים י"ב- ט"ז?
ב. "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי" (פסוק י"ד).
הסבר מדוע ה' דן את הגוי הזה- הרי השעבוד היה גזרה אלוקית.
תשובה
עיין בבראשית, ט"ו, י"ב- כ"א.
א. עיין בפסוקים י"ב- ט"ז, י"ז- כ"א.
(1) מה נוסף במראה המתואר בפסוק י"ז על המראה המתואר בפסוק י"ב, ומה היא התכלית של תוספת זאת?
(2) במה תוכן הדברים הנאמרים לאברהם בפסוקים י"ז- כ"א שונה מתוכן הדברים הנאמרים לו בפסוקים י"ב- ט"ז?
ב. "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי" (פסוק י"ד).
הסבר מדוע ה' דן את הגוי הזה- הרי השעבוד היה גזרה אלוקית.
תשובה
שאלה 8
עיין בבראשית, מ"ט, א'- י"ב.
א. במה דברי יעקב ליהודה שונים מדבריו לראובן, שמעון ולוי?
הוכח את תשובתך מן הכתוב.
ב. "לא יסור שבט מיהודה... עד כי יבא שילה" (פסוק י').
(2) מהו ההבדל בין רש"י לרשב"ם בפירוש המילה "שילה" בפסוק זה?
תשובה
עיין בבראשית, מ"ט, א'- י"ב.
א. במה דברי יעקב ליהודה שונים מדבריו לראובן, שמעון ולוי?
הוכח את תשובתך מן הכתוב.
ב. "לא יסור שבט מיהודה... עד כי יבא שילה" (פסוק י').
רש"י: '"עד כי יבא שילה"- מלך המשיח שמלוכה שלו'.(1) באר את ההבטחה של יעקב "לא יסור שבט מיהודה... עד כי יבא שילה", לפי רש"י.
רשב"ם: " 'עד כי יבא שילה"- כלומר עד כי יבוא מלך יהודה, הוא רחבעם בן שלמה שבא לחדש המלוכה בשילה, שזהו קרוב לשכם".
(2) מהו ההבדל בין רש"י לרשב"ם בפירוש המילה "שילה" בפסוק זה?
תשובה
ענה על שתיים מהשאלות 9- 11. (לכל שאלה- 7 נקודות)
שאלה 9
עיין במלכים א', כ"ב.
א. "כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע" (פסוק ח').
מה הייתה ההתנסות הקודמת של אחאב עם נביא ה', שגרמה לאחאב לחשוב כך?
ב. עיין בפסוקים ט"ו- ט"ז.
(1) "עלה והצלח ונתן ה' ביד המלך" (פסוק ט"ו).
(2) עיין בפסוק ט"ז.
מדוע אין המלך מקבל את דברי מיכיהו?
תשובה
שאלה 9
עיין במלכים א', כ"ב.
א. "כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע" (פסוק ח').
מה הייתה ההתנסות הקודמת של אחאב עם נביא ה', שגרמה לאחאב לחשוב כך?
ב. עיין בפסוקים ט"ו- ט"ז.
(1) "עלה והצלח ונתן ה' ביד המלך" (פסוק ט"ו).
רש"י: " 'ונתן ה''- הלוואי יתן ביד המלך".איזו בעיה רש"י מיישב בפירוש זה?
(2) עיין בפסוק ט"ז.
מדוע אין המלך מקבל את דברי מיכיהו?
תשובה
שאלה 10
עיין בישעיה, י"א, א'- ח'.
א. עיין בפסוקים ו'- ח'.
במה המצב המתואר בפסוקים אלה דומה למצב שהיה בעת בריאת העולם?
ציין שתי נקודות דמיון, ובסס את דבריך על הכתוב בשני במקומות.
ב. עיין בפרק י', ל"ג- ל"ד.
(1) על מי הנביא מדבר בפסוקים אלה, ומה הייתה תכניתו לפי פסוקים כ"ח- ל"ב?
(2) במה התיאור בפרק י"א, א' מנוגד למתואר בפסוקים ל"ג- ל"ד?
הסבר מהי המשמעות של ניגוד זה.
תשובה
עיין בישעיה, י"א, א'- ח'.
א. עיין בפסוקים ו'- ח'.
במה המצב המתואר בפסוקים אלה דומה למצב שהיה בעת בריאת העולם?
ציין שתי נקודות דמיון, ובסס את דבריך על הכתוב בשני במקומות.
ב. עיין בפרק י', ל"ג- ל"ד.
(1) על מי הנביא מדבר בפסוקים אלה, ומה הייתה תכניתו לפי פסוקים כ"ח- ל"ב?
(2) במה התיאור בפרק י"א, א' מנוגד למתואר בפסוקים ל"ג- ל"ד?
הסבר מהי המשמעות של ניגוד זה.
תשובה
שאלה 11
עיין בתהלים, מ"ב.
א. בפסוק ד' ובפסוק י"א המתפלל מזכיר את טענת אויביו "איה אלקיך".
(1) הסבר מהי מטרת האויבים בטענה זו.
(2) כיצד השפיעה טענה זו על המתפלל, לפי דבריו בפסוק י"א? בסס את דבריך על לשון הכתוב.
ב. עיין בפסוקים ב'- ז'.
בפסוקים אלה מבטא המתפלל את רגשותיו.
ציין שלושה רגשות שמתאר המתפלל בפסוקים המדברים על נפשו.
בסס את דבריך על הכתוב.
תשובה
בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 12- 14 ועל שתיים מהשאלות 15- 19.
ענה על שתיים מהשאלות 12- 14. (לכל שאלה- 8 נקודות)
שאלה 12
עיין בדברים, ד', כ"ה- ל'.
א. עיין בפסוק כ"ה ובדברי הרמב"ן שלפניך:
ב. פרשנים רבים מפרשים את פסוק כ"ח כעונש. מה מביא אותם לומר שפסוק זה הוא עונש ולא חטא?
הסבר מהו העונש.
תשובה
עיין בתהלים, מ"ב.
א. בפסוק ד' ובפסוק י"א המתפלל מזכיר את טענת אויביו "איה אלקיך".
(1) הסבר מהי מטרת האויבים בטענה זו.
(2) כיצד השפיעה טענה זו על המתפלל, לפי דבריו בפסוק י"א? בסס את דבריך על לשון הכתוב.
ב. עיין בפסוקים ב'- ז'.
בפסוקים אלה מבטא המתפלל את רגשותיו.
ציין שלושה רגשות שמתאר המתפלל בפסוקים המדברים על נפשו.
בסס את דבריך על הכתוב.
תשובה
פרק שלישי - יחידה ד' (30 נקודות)
בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 12- 14 ועל שתיים מהשאלות 15- 19.
ענה על שתיים מהשאלות 12- 14. (לכל שאלה- 8 נקודות)
שאלה 12
עיין בדברים, ד', כ"ה- ל'.
א. עיין בפסוק כ"ה ובדברי הרמב"ן שלפניך:
"עניין הכתוב הזה שיזכיר ויאמר כי תוליד בנים ובני בנים ובעבור היותכם ישנים בארץ ותשבו לבטח, אולי תשכחו את ה'"לפי רמב"ן, מדוע פסוק זה פותח במצב הטוב של ישראל, ולא בתיאור החטא?
ב. פרשנים רבים מפרשים את פסוק כ"ח כעונש. מה מביא אותם לומר שפסוק זה הוא עונש ולא חטא?
הסבר מהו העונש.
תשובה
שאלה 13
עיין בדברים, ט', ד'- ח'.
בקטע זה ובדברים, ז', ז'- ח' מובאים הסברים שונים ליחס המיוחד של ה' לישראל.
א. (1) איזה הסבר אפשרי הכתוב שולל בכל אחד מהמקומות?
(2) מהו ההסבר המשותף (הניתן בשני המקומות) ליחס המיוחד של ה' לישראל?
ב. עיין בפסוק ה'.
כמה פרשנים קושרים את הנאמר בפסוק ה' למה שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים.
מהו הנימוק המובא בברית בין הבתרים לכך שה' לא יקיים את הבטחתו מיד, ומה מאפשר את קיום ההבטחה עתה, לפי הנאמר בפסוק ה'?
תשובה
עיין בדברים, ט', ד'- ח'.
בקטע זה ובדברים, ז', ז'- ח' מובאים הסברים שונים ליחס המיוחד של ה' לישראל.
א. (1) איזה הסבר אפשרי הכתוב שולל בכל אחד מהמקומות?
(2) מהו ההסבר המשותף (הניתן בשני המקומות) ליחס המיוחד של ה' לישראל?
ב. עיין בפסוק ה'.
כמה פרשנים קושרים את הנאמר בפסוק ה' למה שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים.
מהו הנימוק המובא בברית בין הבתרים לכך שה' לא יקיים את הבטחתו מיד, ומה מאפשר את קיום ההבטחה עתה, לפי הנאמר בפסוק ה'?
תשובה
שאלה 14
עיין בדברים, י"א, י'- כ"א.
א. "כי הארץ... לא כארץ מצרים הוא" (פסוק י').
ב. "והיה אם שמע" (פסוק י"ג).
(2) כיצד קשר זה בא לידי ביטוי בהמשך הקטע?
תשובה
שאלה 15
עיין בקהלת י"א, א'- ו'.
א. עיין בפסוק ב' ובפסוק ו'.
מהי הצעת קהלת בכל אחד מהפסוקים, ומהו הרעיון המשותף להצעות אלה?
ב. עיין בפסוק ה'.
הסבר את ההשוואה שעושה קהלת בפסוק זה. מהי המסקנה המתבקשת מהשוואה זו?
שים לב! אין לצרף שאלה מיחזקאל עם שאלה מעמוס.
תשובה
עיין בדברים, י"א, י'- כ"א.
א. "כי הארץ... לא כארץ מצרים הוא" (פסוק י').
רש"י: "אלא טובה הימנה".באר במה טובה ארץ- ישראל יותר מארץ מצרים, לפי פסוקים י'- י"א.
ב. "והיה אם שמע" (פסוק י"ג).
רש"י: "והיה מוסב על הפסוק למעלה (פסוק י"א)".(1) הסבר את הקשר בין פרשת "והיה אם שמע" ובין פסוק י"א.
(2) כיצד קשר זה בא לידי ביטוי בהמשך הקטע?
תשובה
ענה על שתיים מהשאלות 15- 19, על- פי החומר שלמדת. (לכל שאלה- 7 נקודות)
שים לב! שאלות 16- 17 מיחזקאל; שאלות 18- 19 מעמוס.
אין לצרף שאלה מיחזקאל עם שאלה מעמוס.
שים לב! שאלות 16- 17 מיחזקאל; שאלות 18- 19 מעמוס.
אין לצרף שאלה מיחזקאל עם שאלה מעמוס.
שאלה 15
עיין בקהלת י"א, א'- ו'.
א. עיין בפסוק ב' ובפסוק ו'.
מהי הצעת קהלת בכל אחד מהפסוקים, ומהו הרעיון המשותף להצעות אלה?
ב. עיין בפסוק ה'.
הסבר את ההשוואה שעושה קהלת בפסוק זה. מהי המסקנה המתבקשת מהשוואה זו?
שים לב! אין לצרף שאלה מיחזקאל עם שאלה מעמוס.
תשובה
שאלה 16
עיין ביחזקאל, י"ח.
א. עיין בפסוקים כ"א- כ"ט.
בקטע זה ישראל טוענים פעמיים "לא יתכן דרך ה'".
(1) כלפי מה ישראל טוענים טענה זו בפסוק כ"ה, וכלפי מה הם טוענים אותה בפסוק כ"ט?
(2) במה טענת ישראל "לא יתכן דרך ה'" שונה מטענתם בתחילת הפרק (פסוקים א'- ד')?
ב. עיין בפסוקים ל'- ל"ב, ובשני הפירושים שלהלן.
תשובה
עיין ביחזקאל, י"ח.
א. עיין בפסוקים כ"א- כ"ט.
בקטע זה ישראל טוענים פעמיים "לא יתכן דרך ה'".
(1) כלפי מה ישראל טוענים טענה זו בפסוק כ"ה, וכלפי מה הם טוענים אותה בפסוק כ"ט?
(2) במה טענת ישראל "לא יתכן דרך ה'" שונה מטענתם בתחילת הפרק (פסוקים א'- ד')?
ב. עיין בפסוקים ל'- ל"ב, ובשני הפירושים שלהלן.
מהר"י קרא: " 'לכן'- שלא תהיו סבורים שיהיה תולה עונשם על בניהם, אלא איש כדרכיו אשפוט אתכם".כלפי איזו טענה של ישראל מוסבים פסוקים ל'- ל"ב, לפי כל אחד מהפרשנים?
מצודת דוד: " 'לכן'- הואיל והשכל מחייב כן, לכן אשפוט גם אתכם, כל איש כפי הדרך שהוא עתה בו".
תשובה
שאלה 17
ביחזקאל מובאים ויכוחים בין הנביא לבין העם.
א. עיין בפרק י"א, ב'- י"ב.
מהי טענת העם בקטע זה, ומה הנביא משיב על טענתם?
ב. עיין בפרק ל"ז, א'- י"ב.
לאיזו בעיה שמעסיקה את ישראל הנבואה בקטע זה נותנת מענה, ומהו המענה?
תשובה
ביחזקאל מובאים ויכוחים בין הנביא לבין העם.
א. עיין בפרק י"א, ב'- י"ב.
מהי טענת העם בקטע זה, ומה הנביא משיב על טענתם?
ב. עיין בפרק ל"ז, א'- י"ב.
לאיזו בעיה שמעסיקה את ישראל הנבואה בקטע זה נותנת מענה, ומהו המענה?
תשובה
שאלה 18
עיין בעמוס, ה', כ"א- כ"ז.
א. עיין בפסוק כ"ה.
(1) מהי הבעיה שפסוק זה מעורר, וכיצד אפשר ליישב אותה?
(2) מה הנביא רוצה להוכיח באמצעות הדברים שהוא אומר בפסוק זה?
ב. באר את פסוקים כ"ו- כ"ז.
מהי משמעות הדברים שבפסוק כ"ו, כחלק מהעונש לישראל המתואר בפסוקים אלה?
תשובה
עיין בעמוס, ה', כ"א- כ"ז.
א. עיין בפסוק כ"ה.
(1) מהי הבעיה שפסוק זה מעורר, וכיצד אפשר ליישב אותה?
(2) מה הנביא רוצה להוכיח באמצעות הדברים שהוא אומר בפסוק זה?
ב. באר את פסוקים כ"ו- כ"ז.
מהי משמעות הדברים שבפסוק כ"ו, כחלק מהעונש לישראל המתואר בפסוקים אלה?
תשובה
שאלה 19
עיין בעמוס, ט', א'- ו'.
א. עיין בפסוקים א'- ד'.
(1) באר את משמעות המראה שהנביא רואה בפסוק א'.
(2) בפסוקים ב'- ד' חוזר המבנה של "אם... משם...".
מהו הרעיון החוזר הבא לידי ביטוי במבנה זה?
ב. עיין בפסוקים ה'- ו'.
מהו ההבדל בין תיאור כוחו של ה' בפסוק ה' ובין תיאור כוחו בפסוק ו', ומה הנביא רוצה להראות באמצעות תיאורים אלה?
תשובה
תשובה 1
א. במלכים ב: ההערכה של הנביא היא שישראל חוטאים יותר מיהודה.
הערכה זו מבוססת על כך שישראל גולים, ואילו יהודה נשארים בארץ.
בפסוק י"א בפרקנו: הנביא מעריך שישראל צדיקים יותר מיהודה.
ב. ההסבר על-פי רש"י: לישראל לא היה ממי לראות שהעונש על חטאיהם אכן יבוא, ולכן החטא שלהם קל יותר. לעומתם, יהודה היו צריכים ללמוד מעונשם של ישראל, ומכיוון שלא עשו כך חטאם חמור יותר.
ישראל מכונים "משובה", כינוי שמבטא מעשה שובבות שהוא חטא קל יותר מהחטא של יהודה, המכונה "בוגדה" מלשון בגידה.
עיין בעמוס, ט', א'- ו'.
א. עיין בפסוקים א'- ד'.
(1) באר את משמעות המראה שהנביא רואה בפסוק א'.
(2) בפסוקים ב'- ד' חוזר המבנה של "אם... משם...".
מהו הרעיון החוזר הבא לידי ביטוי במבנה זה?
ב. עיין בפסוקים ה'- ו'.
מהו ההבדל בין תיאור כוחו של ה' בפסוק ה' ובין תיאור כוחו בפסוק ו', ומה הנביא רוצה להראות באמצעות תיאורים אלה?
תשובה
ת ש ו ב ו ת
תשובה 1
א. במלכים ב: ההערכה של הנביא היא שישראל חוטאים יותר מיהודה.
הערכה זו מבוססת על כך שישראל גולים, ואילו יהודה נשארים בארץ.
בפסוק י"א בפרקנו: הנביא מעריך שישראל צדיקים יותר מיהודה.
ב. ההסבר על-פי רש"י: לישראל לא היה ממי לראות שהעונש על חטאיהם אכן יבוא, ולכן החטא שלהם קל יותר. לעומתם, יהודה היו צריכים ללמוד מעונשם של ישראל, ומכיוון שלא עשו כך חטאם חמור יותר.
ישראל מכונים "משובה", כינוי שמבטא מעשה שובבות שהוא חטא קל יותר מהחטא של יהודה, המכונה "בוגדה" מלשון בגידה.
השאלה הבאה
תשובה 2
א. ההנמקה: ה' יקבל את תשובתם מתוך מידת החסד שלו, שהיא לפנים משורת הדין.
התנאי הנדרש מישראל: שיכירו בחטאיהם קודם שה' ישיבם אליו.
ב. ההבדל ביניהם הוא בטיב ההבטחה: אם היא בדרך של הימנעות מעונש או בדרך של נתינת השכר. כלומר, בפסוקים י"ב-י"ג- ה' יימנע מלכעוס על ישראל: "לא אפיל פני בכם" או: "לא אטור לעולם", ואילו בפסוקים י"ד-ט"ו ה' מבטיח שלאחר שישובו בתשובה הוא יחזירם מהגלות וייתן עליהם מלכים צדיקים, "ולקחתי אתכם" "ונתתי רעים כלבי ורעו אתכם דעה..."
תשובה 2
א. ההנמקה: ה' יקבל את תשובתם מתוך מידת החסד שלו, שהיא לפנים משורת הדין.
התנאי הנדרש מישראל: שיכירו בחטאיהם קודם שה' ישיבם אליו.
ב. ההבדל ביניהם הוא בטיב ההבטחה: אם היא בדרך של הימנעות מעונש או בדרך של נתינת השכר. כלומר, בפסוקים י"ב-י"ג- ה' יימנע מלכעוס על ישראל: "לא אפיל פני בכם" או: "לא אטור לעולם", ואילו בפסוקים י"ד-ט"ו ה' מבטיח שלאחר שישובו בתשובה הוא יחזירם מהגלות וייתן עליהם מלכים צדיקים, "ולקחתי אתכם" "ונתתי רעים כלבי ורעו אתכם דעה..."
השאלה הבאה
תשובה 3
א. (1) המציאות החדשה:
רד"ק: הגויים לא ילחמו בעם ישראל.
מצודת דוד: בירושלים יהיה צפוף מאוד בגלל ריבוי האנשים שיבואו לפני ארון ה', ולכן אנשים רבים יימנעו מלהגיע.
(2) לפי רד"ק פסוק י"ז מחזק את הנאמר בפסוק ט"ז באמרו: לא זו בלבד שהגויים לא יקנאו בישראל ולא ילחמו בהם (כאמור בפסוק ט"ז), אלא שהם אף יעלו לירושלים לשם ה'.
ב. (1) המאורע הוא התפלגות הממלכה בימי רחבעם וירבעם.
(2) הנבואה בישעיה מוסיפה, שלאחר האיחוד המחודש בין יהודה לישראל הם יילחמו יחד באויביהם (כמו אדום ומואב).
תשובה 3
א. (1) המציאות החדשה:
רד"ק: הגויים לא ילחמו בעם ישראל.
מצודת דוד: בירושלים יהיה צפוף מאוד בגלל ריבוי האנשים שיבואו לפני ארון ה', ולכן אנשים רבים יימנעו מלהגיע.
(2) לפי רד"ק פסוק י"ז מחזק את הנאמר בפסוק ט"ז באמרו: לא זו בלבד שהגויים לא יקנאו בישראל ולא ילחמו בהם (כאמור בפסוק ט"ז), אלא שהם אף יעלו לירושלים לשם ה'.
ב. (1) המאורע הוא התפלגות הממלכה בימי רחבעם וירבעם.
(2) הנבואה בישעיה מוסיפה, שלאחר האיחוד המחודש בין יהודה לישראל הם יילחמו יחד באויביהם (כמו אדום ומואב).
השאלה הבאה
תשובה 4
א. (1) דברי העם מתחילים במילים "הננו אתנו לך" (פרק ג', כ"ב), ומסתיימים במילים: "ולא שמענו בקול ה' אלקנו" (פרק ג', פסוק כ"ה).
(2) הדו-שיח נובע מן המתואר בפסוק כ"א, שבו נאמר כי נשמע קולם של ישראל המתחננים לסליחת ה' על חטאיהם. בהמשך הפרק הם מקבלים את הקריאה של ה', חוזרים בתשובה ומודים בחטאיהם.
ב. הווידוי בפסוק כ"ג: כל התקווה לעזרה מעבודה זרה הייתה שקר. הישועה של ישראל היא רק ביד ה'.
בפסוק כ"ד ישראל מוסיפים שבעקבות חטאם בעבודה זרה נפגע ואבד כל מה שהיה להם.
תשובה 4
א. (1) דברי העם מתחילים במילים "הננו אתנו לך" (פרק ג', כ"ב), ומסתיימים במילים: "ולא שמענו בקול ה' אלקנו" (פרק ג', פסוק כ"ה).
(2) הדו-שיח נובע מן המתואר בפסוק כ"א, שבו נאמר כי נשמע קולם של ישראל המתחננים לסליחת ה' על חטאיהם. בהמשך הפרק הם מקבלים את הקריאה של ה', חוזרים בתשובה ומודים בחטאיהם.
ב. הווידוי בפסוק כ"ג: כל התקווה לעזרה מעבודה זרה הייתה שקר. הישועה של ישראל היא רק ביד ה'.
בפסוק כ"ד ישראל מוסיפים שבעקבות חטאם בעבודה זרה נפגע ואבד כל מה שהיה להם.
השאלה הבאה
תשובה 5
א. (1) לפי רד"ק: התנאי מסתיים במילה "אלי".
פירוש "תשוב" שבסוף המשפט: תחזור, דהיינו תחזור למעמדך כבחיר ה', כפי שהיה קודם החטא.
(2) פיסוק הטעמים נוטה לדעת רד"ק, כיוון שהטפחא במילה "אלי" מפרידה אותה מהמילה "תשוב" שבהמשך.
ב. (1) לפי מצודת דוד, פסוק ב' בנוי כתנאי ותוצאה כמו פסוק א'.
הסבר: התנאי הוא "ונשבעת חי ה'", דהיינו אם תשבע בשם ה' באמת (ולא בשקר) - התוצאה תהיה שהגויים יתהללו בישראל.
(2) לפי מצודת דוד, משמעות הדרישה בפסוק ב' היא שהשבועה צריכה להיות שבועת אמת ולא שבועת שקר.
תשובה 5
א. (1) לפי רד"ק: התנאי מסתיים במילה "אלי".
פירוש "תשוב" שבסוף המשפט: תחזור, דהיינו תחזור למעמדך כבחיר ה', כפי שהיה קודם החטא.
(2) פיסוק הטעמים נוטה לדעת רד"ק, כיוון שהטפחא במילה "אלי" מפרידה אותה מהמילה "תשוב" שבהמשך.
ב. (1) לפי מצודת דוד, פסוק ב' בנוי כתנאי ותוצאה כמו פסוק א'.
הסבר: התנאי הוא "ונשבעת חי ה'", דהיינו אם תשבע בשם ה' באמת (ולא בשקר) - התוצאה תהיה שהגויים יתהללו בישראל.
(2) לפי מצודת דוד, משמעות הדרישה בפסוק ב' היא שהשבועה צריכה להיות שבועת אמת ולא שבועת שקר.
השאלה הבאה
תשובה 6
א. תכלית השאלה של ה' הייתה לעורר את קין למחשבה על התנהגותו (או להרהורי תשובה).
התכלית לא הושגה, והראיה לכך: הוא הרג את הבל אחיו במקום לתקן את דרכיו.
ב. (1) לפי רש"י: "מן האדמה" פירושו על ידי או מתוך האדמה, דהיינו שהקללה תבוא עליו מן האדמה.
(2) פירושו של רד"ק תואם את פיסוק הטעמים, מכיוון שבתחילה (עד האתנחתא) באה קללה סתמית המתפרשת בהמשך הפסקה, ואילו לפי פירוש רש"י, "מן האדמה" הוא המשך של "ארור אתה", ואין מקום לאתנחתא ביניהם.
תשובה 6
א. תכלית השאלה של ה' הייתה לעורר את קין למחשבה על התנהגותו (או להרהורי תשובה).
התכלית לא הושגה, והראיה לכך: הוא הרג את הבל אחיו במקום לתקן את דרכיו.
ב. (1) לפי רש"י: "מן האדמה" פירושו על ידי או מתוך האדמה, דהיינו שהקללה תבוא עליו מן האדמה.
(2) פירושו של רד"ק תואם את פיסוק הטעמים, מכיוון שבתחילה (עד האתנחתא) באה קללה סתמית המתפרשת בהמשך הפסקה, ואילו לפי פירוש רש"י, "מן האדמה" הוא המשך של "ארור אתה", ואין מקום לאתנחתא ביניהם.
השאלה הבאה
תשובה 7
א. (1) התוספת היא בכך שאברהם רואה תנור עשן ולפיד אש העובר בין הגזרים (לאחר שקיעת השמש). התכלית: זה מסמל כריתת ברית.
(2) במראה הראשון (פסוקים י"ב-ט"ז) ההבטחות הן בעיקר בקשר לשעבוד מצרים ולגאולה מהשעבוד.
במראה השני (פסוקים י"ז-כ"א) ההבטחות קשורות לעניין הכניסה לארץ-ישראל וגבולותיה בעתיד.
ב. ה' דן את הגוי הזה מכיוון שהוא שעבד את ישראל ועינה אותם באופו קשה יותר מהציווי האלוקי (רמב"ן).
או הקב"ה לא גזר איזה גוי יהיה המשעבד, והמצרים שעבדו את ישראל מתוך בחירתם החופשית.
תשובה 7
א. (1) התוספת היא בכך שאברהם רואה תנור עשן ולפיד אש העובר בין הגזרים (לאחר שקיעת השמש). התכלית: זה מסמל כריתת ברית.
(2) במראה הראשון (פסוקים י"ב-ט"ז) ההבטחות הן בעיקר בקשר לשעבוד מצרים ולגאולה מהשעבוד.
במראה השני (פסוקים י"ז-כ"א) ההבטחות קשורות לעניין הכניסה לארץ-ישראל וגבולותיה בעתיד.
ב. ה' דן את הגוי הזה מכיוון שהוא שעבד את ישראל ועינה אותם באופו קשה יותר מהציווי האלוקי (רמב"ן).
או הקב"ה לא גזר איזה גוי יהיה המשעבד, והמצרים שעבדו את ישראל מתוך בחירתם החופשית.
השאלה הבאה
תשובה 8
א. השוני: את יהודה יעקב מברך ומשבח, ואילו את הבנים הקודמים הוא מוכיח על חטאיהם. ההוכחה: לראובן נאמר "פחז כמים", על שמעון ולוי נאמר "ארור אפם כי עז" וכד'.
לעומתם, על יהודה נאמר: "יודוך אחיך" וכד'.
ב. (1) ההבטחה של יעקב ליהודה על-פי רש"י היא שהשלטון יהיה תמיד בידי צאצאיו של יהודה.
(2) לפי רש"י, המילה שילה היא שם של אדם (כינוי למשיח).
לפי רשב"ם, המילה שילה היא כינוי לשם של מקום.
תשובה 8
א. השוני: את יהודה יעקב מברך ומשבח, ואילו את הבנים הקודמים הוא מוכיח על חטאיהם. ההוכחה: לראובן נאמר "פחז כמים", על שמעון ולוי נאמר "ארור אפם כי עז" וכד'.
לעומתם, על יהודה נאמר: "יודוך אחיך" וכד'.
ב. (1) ההבטחה של יעקב ליהודה על-פי רש"י היא שהשלטון יהיה תמיד בידי צאצאיו של יהודה.
(2) לפי רש"י, המילה שילה היא שם של אדם (כינוי למשיח).
לפי רשב"ם, המילה שילה היא כינוי לשם של מקום.
השאלה הבאה
תשובה 9
א. לפי המסופר בפרק כ', נביא ה' (מיכיהו) הוכיח את אחאב על ששילח לחופשי את בן הדד, ואמר לאחאב שהוא ימות תחת הדד.
לפי המסופר בפרק כ"א אליהו התנבא על אחאב (לאחר שירש את כרם נבות) שהכלבים ילוקו את דמו.
ב. (1) הבעיה: הרי מיכיהו אמר שינבא רק את מה שה' יאמר לו, וה' לא אמר לו לומר לאחאב "עלה והצלח". או: הרי מכיהו בעצמו אמר אחרת בהמשך דבריו או: הרי הדברים לא התקיימו ואחאב נכשל במלחמה.
לכן רש"י קובע שזה נאמר בדרך של תפילה ובקשה, ולא בדרך נבואה.
(2) המלך אינו מקבל את דברי מיכיהו, מכיוון שהוא נוכח שמיכיהו מהתל בו כשהוא חוזר על נבואת נביאי השקר.
או: מכיוון שמיכיהו לא אמר "כה אמר ה'", הבין המלך שאין מיכיהו אומר דברי נבואה.
תשובה 9
א. לפי המסופר בפרק כ', נביא ה' (מיכיהו) הוכיח את אחאב על ששילח לחופשי את בן הדד, ואמר לאחאב שהוא ימות תחת הדד.
לפי המסופר בפרק כ"א אליהו התנבא על אחאב (לאחר שירש את כרם נבות) שהכלבים ילוקו את דמו.
ב. (1) הבעיה: הרי מיכיהו אמר שינבא רק את מה שה' יאמר לו, וה' לא אמר לו לומר לאחאב "עלה והצלח". או: הרי מכיהו בעצמו אמר אחרת בהמשך דבריו או: הרי הדברים לא התקיימו ואחאב נכשל במלחמה.
לכן רש"י קובע שזה נאמר בדרך של תפילה ובקשה, ולא בדרך נבואה.
(2) המלך אינו מקבל את דברי מיכיהו, מכיוון שהוא נוכח שמיכיהו מהתל בו כשהוא חוזר על נבואת נביאי השקר.
או: מכיוון שמיכיהו לא אמר "כה אמר ה'", הבין המלך שאין מיכיהו אומר דברי נבואה.
השאלה הבאה
תשובה 10
א. * בעלי-בחיים יפסיקו לטרוף זה את זה "פרה ודב תרענה" (ויאכלו מן הצומח בלבד "ואריה כבקר יאכל תבן").
פרשת בראשית: "ולכל חית הארץ..." נתתי כל ירק עשב לאכלה" (בראשית, א', ל').
* יהיה פיוס בין האדם לנחש: "ושעשע יונק על חור פתן",
פרשת בראשית נאמר "ואיבה אשית בין זרעך ובין זרעה".
* האדם ישלוט אף בחיות הטרף - "ונער קטן נהג בם",
פרשת בראשית: "וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת כל ארץ" (בראשית, א', כ"ח).
ב. (1) הנביא מדבר על סנחריב או על אשור. תכניתו הייתה לכבוש את ירושלים.
(2) הניגוד הוא שפסוק א' מתאר צמיחה והתחדשות, ואילו בפסוקים ל"ג-ל"ד מתוארים כריתה ואבדון.
המשמעות היא: אשור תיפול ותושמד, ואילו ישראל יזכה לגאולה ולהתחדשות.
תשובה 10
א. * בעלי-בחיים יפסיקו לטרוף זה את זה "פרה ודב תרענה" (ויאכלו מן הצומח בלבד "ואריה כבקר יאכל תבן").
פרשת בראשית: "ולכל חית הארץ..." נתתי כל ירק עשב לאכלה" (בראשית, א', ל').
* יהיה פיוס בין האדם לנחש: "ושעשע יונק על חור פתן",
פרשת בראשית נאמר "ואיבה אשית בין זרעך ובין זרעה".
* האדם ישלוט אף בחיות הטרף - "ונער קטן נהג בם",
פרשת בראשית: "וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת כל ארץ" (בראשית, א', כ"ח).
ב. (1) הנביא מדבר על סנחריב או על אשור. תכניתו הייתה לכבוש את ירושלים.
(2) הניגוד הוא שפסוק א' מתאר צמיחה והתחדשות, ואילו בפסוקים ל"ג-ל"ד מתוארים כריתה ואבדון.
המשמעות היא: אשור תיפול ותושמד, ואילו ישראל יזכה לגאולה ולהתחדשות.
השאלה הבאה
תשובה 11
א. (1) מטרת האויבים היא לחרף ולגדף את ה', כאילו אין בכוחו להושיע.
או: מטרתם היא להפחיד את המתפלל או ללעוג למתפלל בכך שאין מי שיעזור לו.
(2) טענה זו גרמה לו לחוש בצער כאילו הרגו אותו.
הביסוס: "ברצח בעצמותי חרפוני צוררי".
ב. הרגשות: פסוקים ב'-ג': תחושה של כיסופים וגעגועים. "צמאה נפשי לאלקים".
פסוק ה': תחושת צער "...ואשפכה עלי נפשי...".
פסוקים ו'-ז': תחושה של יאוש ודיכאון. "מה תשתוחחי נפשי..."
תשובה 11
א. (1) מטרת האויבים היא לחרף ולגדף את ה', כאילו אין בכוחו להושיע.
או: מטרתם היא להפחיד את המתפלל או ללעוג למתפלל בכך שאין מי שיעזור לו.
(2) טענה זו גרמה לו לחוש בצער כאילו הרגו אותו.
הביסוס: "ברצח בעצמותי חרפוני צוררי".
ב. הרגשות: פסוקים ב'-ג': תחושה של כיסופים וגעגועים. "צמאה נפשי לאלקים".
פסוק ה': תחושת צער "...ואשפכה עלי נפשי...".
פסוקים ו'-ז': תחושה של יאוש ודיכאון. "מה תשתוחחי נפשי..."
השאלה הבאה
תשובה 12
א. התורה רוצה לרמוז לנו על הגורם לחטא - דווקא העובדה שישראל יושבים בארץ בבטחה עלולה לגרום להם לשכוח את ה' ולעבוד עבודה זרה.
ב. פסוק כ"ח מפורש כעונש ולא כחטא, מפני שלא סביר שכעונש על חטא של עבודה זרה מבטיחה התורה שהם יחטאו עוד בעבודה זרה או: החטא תלוי בבחירה חופשית של האדם, ולא סביר שהתורה תבטיח שה' יפגע בבחירה של האדם ויחטיא אותו.
העונש: הם יגלו לחוץ לארץ, ולכן ייחשבו כעובדי עבודה זרה (על-פי רמב"ן, ספורנו).
או: הם יעבדו לגויים עובדי עבודה זרה (על פי רש"י).
או: הגויים ייאלצו אותם לעבוד עבודה זרה.
תשובה 12
א. התורה רוצה לרמוז לנו על הגורם לחטא - דווקא העובדה שישראל יושבים בארץ בבטחה עלולה לגרום להם לשכוח את ה' ולעבוד עבודה זרה.
ב. פסוק כ"ח מפורש כעונש ולא כחטא, מפני שלא סביר שכעונש על חטא של עבודה זרה מבטיחה התורה שהם יחטאו עוד בעבודה זרה או: החטא תלוי בבחירה חופשית של האדם, ולא סביר שהתורה תבטיח שה' יפגע בבחירה של האדם ויחטיא אותו.
העונש: הם יגלו לחוץ לארץ, ולכן ייחשבו כעובדי עבודה זרה (על-פי רמב"ן, ספורנו).
או: הם יעבדו לגויים עובדי עבודה זרה (על פי רש"י).
או: הגויים ייאלצו אותם לעבוד עבודה זרה.
השאלה הבאה
תשובה 13
א. (1) השלילה: בפרק ט' נדחית האפשרות שיחס ה' לישראל הוא בגלל צדקתם של ישראל.
בפרק ז' נדחית האפשרות שיחס ה' לישראל הוא בזכות גודלו של ישראל.
(2) הנימוק המשותף: קיום הבטחת ה' לאבות.
ב. הנימוק בברית בין הבתרים: "כי לא שלם עון האמרי עד הנה", דהיינו עדיין לא נשלם עוונם. לפי פסוק ה' חטאי הגויים ורשעתם מביאים לידי גירושם מן הארץ ומאפשרים את קיום ההבטחה לאברהם.
תשובה 13
א. (1) השלילה: בפרק ט' נדחית האפשרות שיחס ה' לישראל הוא בגלל צדקתם של ישראל.
בפרק ז' נדחית האפשרות שיחס ה' לישראל הוא בזכות גודלו של ישראל.
(2) הנימוק המשותף: קיום הבטחת ה' לאבות.
ב. הנימוק בברית בין הבתרים: "כי לא שלם עון האמרי עד הנה", דהיינו עדיין לא נשלם עוונם. לפי פסוק ה' חטאי הגויים ורשעתם מביאים לידי גירושם מן הארץ ומאפשרים את קיום ההבטחה לאברהם.
השאלה הבאה
תשובה 14
א. במצרים אדם צריך לטרוח כדי להשקות את שדותיו, ואילו בארץ ישראל עיקר הקיום הוא על הגשם, ואדם איננו צריך לטרוח להשקות את שדותיו.
ב. (1) הקשר הוא של תנאי - כל מה שהובטח בפסוק י"א מותנה בקיום המצוות.
(2) בפסוק י"א נאמר שארץ ישראל "למטר השמים תשתה מים", ובקטע שלנו בפסוק י"ג נאמר במפורש "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי" אז: "ונתתי מטר ארצכם בעתו".
בפסוקים ט"ז-י"ז נאמר שאם ישראל לא ישמרו את המצוות, ויעבדו עבודה זרה - ה' ימנע מהם את הגשם, וזה מחזק את ההבטחה המופיעה ב"והיה אם שמע".
תשובה 14
א. במצרים אדם צריך לטרוח כדי להשקות את שדותיו, ואילו בארץ ישראל עיקר הקיום הוא על הגשם, ואדם איננו צריך לטרוח להשקות את שדותיו.
ב. (1) הקשר הוא של תנאי - כל מה שהובטח בפסוק י"א מותנה בקיום המצוות.
(2) בפסוק י"א נאמר שארץ ישראל "למטר השמים תשתה מים", ובקטע שלנו בפסוק י"ג נאמר במפורש "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי" אז: "ונתתי מטר ארצכם בעתו".
בפסוקים ט"ז-י"ז נאמר שאם ישראל לא ישמרו את המצוות, ויעבדו עבודה זרה - ה' ימנע מהם את הגשם, וזה מחזק את ההבטחה המופיעה ב"והיה אם שמע".
השאלה הבאה
תשובה 15
א. פסוק ב:
ההצעה: גם לאחר שחילקת צדקה לשבעה עניים, תן לשמונה נוספים.
או: חלק את אדמתך לשבעה חלקים ואפילו לשמונה, וזרע בה זרעים שונים או בזמנים שונים.
או: תן יום אחד לה' (יום השבת - "לשבעה" או יום המילה - "לשמונה").
פסוק ו':
ההצעה: עשה דברים בצעירותך, והמשך לעשות אותם גם בימי זקנתך.
או: זרע שדך במשך כל שעות היום, ואין להעדיף דווקא שעות מסוימות.
הרעיון המשותף: האדם אינו יודע מה טוב יותר, ועל כן עליו לפזר את "השקעתו".
ב. ההשוואה: כשם שאין האדם יודע את הדרך שבה נושבת הרוח, ואין הוא יודע מה טיב העובר בבטן האישה ההרה או מה הם הכוחות הטמונים בגרעיני התבואה העומדים לזריעה - כך אין האדם יודע ומבין את מעשי ה'.
המסקנה: האדם אינו יכול להקשות על הנהגת ה' או להבינה, אלא עליו להאמין שכל מה שה' עושה הוא לטובה. או: האדם אינו יודע מספיק מה יקרה, ולכן עליו לפעול בלי להסתמך על העתיד.
תשובה 15
א. פסוק ב:
ההצעה: גם לאחר שחילקת צדקה לשבעה עניים, תן לשמונה נוספים.
או: חלק את אדמתך לשבעה חלקים ואפילו לשמונה, וזרע בה זרעים שונים או בזמנים שונים.
או: תן יום אחד לה' (יום השבת - "לשבעה" או יום המילה - "לשמונה").
פסוק ו':
ההצעה: עשה דברים בצעירותך, והמשך לעשות אותם גם בימי זקנתך.
או: זרע שדך במשך כל שעות היום, ואין להעדיף דווקא שעות מסוימות.
הרעיון המשותף: האדם אינו יודע מה טוב יותר, ועל כן עליו לפזר את "השקעתו".
ב. ההשוואה: כשם שאין האדם יודע את הדרך שבה נושבת הרוח, ואין הוא יודע מה טיב העובר בבטן האישה ההרה או מה הם הכוחות הטמונים בגרעיני התבואה העומדים לזריעה - כך אין האדם יודע ומבין את מעשי ה'.
המסקנה: האדם אינו יכול להקשות על הנהגת ה' או להבינה, אלא עליו להאמין שכל מה שה' עושה הוא לטובה. או: האדם אינו יודע מספיק מה יקרה, ולכן עליו לפעול בלי להסתמך על העתיד.
השאלה הבאה
תשובה 16
א. (1) בפסוק כ"ה הם טוענים שלא ייתכן שצדיק (אשר תהה על הראשונות) ימות בלא שייזכרו לו צדקותיו.
בפסוק כ"ט הם טוענים שלא ייתכן שרשע שחזר בתשובה לא ייזכרו לו רשעותיו ולא ייענש עליהן.
(2) טענת ישראל: "לא ייתכן דרך ה'" מופנית נגד המצב שהאדם נשפט רק לפי מעשיו האחרונים, ואילו הטענה שבתחילת הפרק מופנית נגד המצב שבו נראה כאילו בנים נענשים על מעשי אבותיהם.
ב. לפי מהר"י קרא: הדברים מוסבים אל טענת ישראל בתחילת הפרק "אבות יאכלו בסר ושיני הבנים תקהינה".
לפי מצודת דוד: הדברים מוסבים כלפי טענת ישראל שאין לקבוע את הגמול לפי מעשיו האחרונים של האדם (אף אם שינה את התנהגותו לטוב או לרע).
תשובה 16
א. (1) בפסוק כ"ה הם טוענים שלא ייתכן שצדיק (אשר תהה על הראשונות) ימות בלא שייזכרו לו צדקותיו.
בפסוק כ"ט הם טוענים שלא ייתכן שרשע שחזר בתשובה לא ייזכרו לו רשעותיו ולא ייענש עליהן.
(2) טענת ישראל: "לא ייתכן דרך ה'" מופנית נגד המצב שהאדם נשפט רק לפי מעשיו האחרונים, ואילו הטענה שבתחילת הפרק מופנית נגד המצב שבו נראה כאילו בנים נענשים על מעשי אבותיהם.
ב. לפי מהר"י קרא: הדברים מוסבים אל טענת ישראל בתחילת הפרק "אבות יאכלו בסר ושיני הבנים תקהינה".
לפי מצודת דוד: הדברים מוסבים כלפי טענת ישראל שאין לקבוע את הגמול לפי מעשיו האחרונים של האדם (אף אם שינה את התנהגותו לטוב או לרע).
השאלה הבאה
תשובה 17
א. טענת העם: הם אינם עתידים לגלות מהארץ כפי שהזהירם הנביא, כיוון שירושלים תגן עליהם.
תשובת הנביא: ירושלים לא תגן על ישראל, ובבוא הפורענות ייפלו חללים רבים, והנותרים יצאו לגלות.
ב. הבעיה: ייאוש מהתקווה לחזור לארץ-ישראל ולחיות בה כעם או מתחיית המתים.
המענה: ה' מבטיח שיגאל אותם.
תשובה 17
א. טענת העם: הם אינם עתידים לגלות מהארץ כפי שהזהירם הנביא, כיוון שירושלים תגן עליהם.
תשובת הנביא: ירושלים לא תגן על ישראל, ובבוא הפורענות ייפלו חללים רבים, והנותרים יצאו לגלות.
ב. הבעיה: ייאוש מהתקווה לחזור לארץ-ישראל ולחיות בה כעם או מתחיית המתים.
המענה: ה' מבטיח שיגאל אותם.
השאלה הבאה
תשובה 18
א. (1) הבעיה: הרי ישראל כן הקריבו קרבנות במדבר, ואילו משאלת הנביא משתמע שלא עשו זאת.
היישוב: במדבר הקרבנות לא היו חובה, אלא רשות בלבד. או: במדבר הקריבו רק קורבן פסח אחד ולא יותר.
(2) הנביא רוצה להוכיח שהקרבנות אינם עיקר בעבודת ה' (או מרכיב מרכזי ביחס ה' לישראל).
ב. ביאור הפסוק: הנביא מבטיח לישראל שיצאו לגלות עם אליליהם.
המשמעות היא שהאלילים שישראל עובדים להם לא יעזרו להם להינצל מעונש הגלות.
תשובה 18
א. (1) הבעיה: הרי ישראל כן הקריבו קרבנות במדבר, ואילו משאלת הנביא משתמע שלא עשו זאת.
היישוב: במדבר הקרבנות לא היו חובה, אלא רשות בלבד. או: במדבר הקריבו רק קורבן פסח אחד ולא יותר.
(2) הנביא רוצה להוכיח שהקרבנות אינם עיקר בעבודת ה' (או מרכיב מרכזי ביחס ה' לישראל).
ב. ביאור הפסוק: הנביא מבטיח לישראל שיצאו לגלות עם אליליהם.
המשמעות היא שהאלילים שישראל עובדים להם לא יעזרו להם להינצל מעונש הגלות.
