בחינת בגרות בתנ"ך לבתי ספר דתיים

2 יחידות לימוד לנבחנים המשלימים ל- 5 יח"ל
שאלון מספר 002212 - קיץ תשס"ג 2003


פרק ראשון - פרק שלא נלמד

שמות יד, טו-לא

שים לב: קטע זה מיועד לתלמידי בתי הספר התיכוניים בלבד

עליך לענות על ארבע שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שלוש מהשאלות 5-2.

ענה על שאלה 1 (חובה)

שאלה 1
א. בקטע זה אפשר למצוא שלושה חלקים:
- טו-יח
- כא-כה
- כו-כט
הערה: פסוקים יט-כ, ופסוקים ל-לא אינם נכללים בחלוקת הקטע.
(1) תן כותרת לכל אחד מהחלקים.
(2) "ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה" (פסוק טז ופסוק כב).
מהו ההבדל בין המתואר בביטוי זה בפסוק טז ובין המתואר בביטוי זה בפסוק כב, וכיצד הבדל זה מסייע לקביעת שני החלקים הראשונים של הפרק?

ב. "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי..." (פסוק טו).
הפרשנים מתקשים: איך ייתכן שה' מוכיח את משה "מה תצעק אלי", והרי בפסוקים י-יד לא מסופר שמשה צעק אל ה'?
(1) עיין בפירושו של ראב"ע לפסוק טו בד"ה "מה תצעק", מהמילים "רק נאמר", וכתוב כיצד הוא מיישב קושי זה.
(2) עיין בדברי רש"י לפסוק טו בד"ה "מה תצעק אלי" בפירוש הראשון, וכתוב כיצד מיושב הקושי על פי דבריו.

ענה על שלוש מהשאלות 5-2.

שאלה 2
עיין בפסוקים טו-טז.
א. עיין בפירושו של ראב"ע לפסוק טז, בקטע המסומן.
איזו בעיה ראב"ע מיישב בהוסיפו את המילים "טרם שיסעו", וכיצד הוא מיישב אותה?

ב. עיין בפירושו של רש"י לפסוק טו, בד"ה "דבר אל בני ישראל ויסעו".
(1) לפי רש"י, מהי דרישת ה' מישראל?
(2) האם רש"י סובר כראב"ע בסעיף א, בנוגע לסדר הדברים המתוארים בפסוקים טו-טז? נמק את תשובתך.

שאלה 3
עיין בפסוקים יט-כ.
א. עיין בשמות, פרק יג, פסוקים כא-כב, ובפירוש הרמב"ן בפרקנו לפסוק יט, בקטע המסומן.
(1) לפי רמב"ן, מה היה השינוי במקומו של עמוד האש, לפי הנאמר בפסוק יט?
(2) לדעתו, לשם מה נעשה שינוי זה?

ב. "ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה" (פסוק כ').
עיין בפירושו של רש"י לפסוק כ', בקטע המסומן.
מהי הבעיה בפסוק, שרש"י מיישב בפירושו?

שאלה 4
א. עיין בפסוק טז ובפסוק כא.
(1) במה שונה התיאור של תהליך בקיעת הים בפסוק כא מהנאמר בפסוק טז?
(2) מהי התכלית של שינוי זה, לפי פירושו של רמב"ן לפסוק כא?

ב. עיין בפסוקים כח-כט, ובפירושו של ראב"ע לפסוק כט, בקטע המסומן.
(1) לפי ראב"ע, מדוע הכתוב בפסוק כט חוזר על הנאמר בפסוק כב? הסבר את דבריו.
(2) מהי הראיה משירת הים שראב"ע מביא לפירושו?

שאלה 5
עיין בפסוקים ל-לא.
א. "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" (פסוק ל').
עיין בפירושו של רש"י ובפירושו של ראב"ע לפסוק זה.
למי מתייחס הביטוי "על שפת הים" - לפי רש"י, ולמי מתייחס הביטוי הזה - לפי ראב"ע?

ב. "וייראו העם את ה'" (פסוק לא).
אור החיים:
"... פירוש יראת הרוממות (=יראת כבוד), אבל יראת העונש מן הסתם הייתה להם קודם במצרים... ועל כל פנים ביראת הרוממות הכתוב מדבר מאמרו 'וירא ישראל את היד הגדולה... וייראו' וגו'. ואמרו 'ויאמינו', כי זה תשלום (= שלמות) האמונה בהם".

(1) מה מביא את אור החיים לומר שהפסוק עוסק ביראת הרוממות, וכיצד הוא מבסס על לשון הכתוב את דבריו?
(2) באיזו יראה עוסק הכתוב, לפי פירושו של ראב"ע לפסוק ל"א?



פרק ראשון - פרק שלא נלמד

ויקרא כג, א-כב

שים לב: השאלות הקשורות לקטע זה מיועדות לתלמידי הישיבות התיכוניות בלבד.

עליך לענות על ארבע שאלות: על שאלה 6 (חובה) ועל שלוש מהשאלות 10-7.

ענה על שאלה 6 (חובה)

שאלה 6
א. עיין בפסוקים ב-ג ובפירוש רמב"ן בקטע המסומן (1).
(1) לפי רמב"ן, מהו ההבדל בין השבת ובין שאר המועדים בנוגע לקביעת הזמן שלהם?
(2) לפי פירושו של רש"י לפסוק ג', מהי הבעיה המתעוררת בפסוקים אלה, וכיצד הוא מיישב בעיה זו?

ב. עיין בפסוקים ב, ד, בפירושו של רש"י לפסוק ד' ובפירוש רמב"ן לפסוק ב' בקטע המסומן (2).
כיצד מסביר רש"י את החזרה על הנאמר בפסוק ב, וכיצד מסביר אותה רמב"ן?

ענה על שלוש מהשאלות 10-7.

שאלה 7
עיין בפסוק ז, בפירושו של רש"י לפסוק ח' בד"ה "מלאכת עבודה", ובפירושו של רמב"ן לפסוק ז' בקטעים המסומנים (1), (2).
רש"י ורמב"ן חלוקים בשאלה מה נכלל בציווי "כל מלאכת עבודה לא תעשו".

א. עיין בדברים, טז, ח.
(1) מהי הבעיה שרמב"ן מוצא בפסוק זה, וכיצד הוא מיישב אותה?
(2) האם בעיה כזו קיימת גם לפי פירושו של רש"י לפסוק ח' בפרקנו? נמק את תשובתך.

ב. עיין בפירוש רמב"ן בקטע המסומן (3).
במה פירושו של רמב"ן שונה מדברי הברייתא שבספרי, והאם יש הבדל הלכתי ביניהם? נמק את תשובתך.

שאלה 8
עיין בפסוקים ה-יד.
א. עיין בפסוק י"א ובפירוש רמב"ן בקטע המסומן.
כתוב מה הם "דברי התוהו" שרמב"ן דוחה, והסבר כיצד הוא דוחה אותם.

ב. עיין בפסוק ו, בדברים, טז, ח' ובדברי ר"י בכור שור שלפניך:
"'ממחרת השבת' - ממחרת יום טוב של פסח, כמו שפירשו רבותינו... ולכך נאמר למעלה: 'שבעת ימים מצות תאכלו', ובמקום אחר: 'ששת ימים' - שבעה מן הישן ושישה אף מן החדש, אבל ביום ראשון של פסח אינו יכול לעשות מצות מן החדש".

מהי האי-התאמה בין הנאמר בפרשתנו ובין הנאמר בספר דברים?
הסבר כיצד ר"י בכור שור מיישב את הקושי על פי הדעה ש"ממחרת השבת" פירושו ממחרת יום טוב.

שאלה 9
עיין בפסוקים טו-טז, ובפירושו של רש"י לפסוק טז.
א. (1) מה פירוש המילה "שבתות" בפסוק טו?
(2) מהי האי-התאמה לכאורה בין הנאמר בפסוק טו ובין הנאמר בפסוק טז בנוגע לימים שיש לספור?

ב. כיצד רש"י מיישב את האי-התאמה בין הפסוקים, לפי הדרש?
האם פיסוק הטעמים תואם את הדרש? נמק.

שאלה 10
א. עיין בפסוק י', בפסוק כא ובפירוש רמב"ן לפסוק טז בקטע המסומן.
כיצד רמב"ן מסביר את הצורך של התורה לומר בשני הפסוקים האלה "חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם"?

ב. "עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלקיכם" (פסוק יד).
ירושלמי חלה א', א':
"ר' יוסי בשם חזקיה: בשעת הקרבן [כשבית המקדש היה קיים], הקרבן מתיר [את החדש]. מודה חזקיה, שלא בשעת הקרבן, היום מתיר [משהאיר המזרח]. ר' יוחנן אומר: בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן, היום מתיר".

(1) מהו הבסיס שבפסוק למחלוקת שבין חזקיה לר' יוחנן?
(2) כיצד מפרש חזקיה את המילה "הביאכם", וכיצד מפרש אותה ר' יוחנן?



פרק שני - יחידה ב'

בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים משאלות 14-11 ועל שתיים מהשאלות 17-15.
שים לב: שאלה 14 מיועדת לתלמידים בכתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום במלחמה".

ענה על שתיים מהשאלות 14-11.

שאלה 11
עיין בדברים טו, יב-יח.
א. רמב"ן קובע כי המצווה בפסוקים אלה היא מצווה מבוארת.
מדוע רמב"ן קורא למצווה זו "מצווה מבוארת"?
הסבר מה "מבואר" בפסוקים אלה.

ב. עיין בפסוק יז, ובפירוש רש"י דלהלן:
רש"י:
"עבד עולם יכול כמשמעו? ת"ל 'ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו', הא למדת שאין זה אלא עולמו של יובל".
(1) באר את הביטויים המודגשים: יכול, ת"ל.
(2) מהו הפירוש של "עבד עולם" לפי משמעו, ומהו הפירוש של "עבד עולם" לפי מסקנת רש"י?

שאלה 12
עיין בדברים, כ"א טו-יז.
א. על פסוק יז כותב רש"י:
"מכאן שאין הבכור נוטל פי שניים בראוי לבוא לאחר מיתת האב כבמוחזק".

(1) באר בלשונך על פי דברי רש"י, באילו נכסים הבכור נוטל פי שניים, ובאילו נכסים אינו נוטל פי שניים.
(2) מאילו מילים בפסוק לומד רש"י הבחנה זו?

ב. על פי הפרשנים שלמדת, כתוב מקרה אחד שבו האב רשאי שלא להוריש לבנו הבכור את חלקו המיוחד בירושה, וציין כיצד נלמד הדבר מלשון הכתוב.

שאלה 13
עיין בדברים לב, יג-כא.
א. מה הם שלושת החלקים בקטע? תן כותרת לכל חלק.
ב. "וינבל צור ישעתו" (פסוק טו).
מה החטא בפסוק זה? הבא שתי דעות, לפי הפרשנים שלמדת.

שאלה 14 מיועדת לתלמידים בכתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום במלחמה".

שאלה 14
עיין בדברים כ, י-יח.
א. בפסוק יא נזכרים "מס" ו"עבדות" כשני תנאים הנדרשים מהגויים הבאים להשלים עם ישראל.
(1) מהו "מס" ומהי "עבדות", לפי שיטת רמב"ן?
(2) מהו "מס" ומהי "עבדות", לפי שיטת רמב"ם?

ב. (1) מהו התנאי הנוסף שאינו נזכר במפורש בתורה?
(2) הסבר מדוע אין תנאי זה נזכר במפורש בתורה.

ענה על שתיים מהשאלות 17-15.

שאלה 15
עיין בישעיה מ"ב, יד-כה.
א. עיין בפסוקים יד-יז.
הנביא מכנה את ישראל בשם "עורים".
(1) במה מתבטא עיוורונם של ישראל?
(2) אילו פעולות יעשה ה' למענם, ומה תהיה המסקנה של ישראל מפעולות אלה?

ב. עיין בפסוקים כג-כה.
מה הנביא דורש מהעם על פי פסוק כג, ולאיזו מסקנה צריך העם להגיע לפי פסוקים כד-כה?

שאלה 16
עיין בישעיה נ"ח, א-י.
א. עיין בפסוקים א-ה.
מהי הטענה של ישראל בקטע זה, ומדוע היא אינה מוצדקת בעיני ה'?

ב. עיין בפסוקים ז-י, ובאיוב, לא, טו-כא.
ציין שני מעשים של איוב, התואמים את דרישות ישעיהו בקטע זה.
בסס את דבריך על הכתוב בשני המקומות.

שאלה 17
עיין בשמואל א, פרק ג.
א. "... ודבר ה' היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ" (פסוק א).
מהו המצב המתואר בפסוק זה?
איזה שינוי חל במצב זה, לפי המתואר בפרק כולו? בסס את דבריך על הכתוב.

ב. "כי מקללים להם בניו" (פסוק יג).
רד"ק: "'כי מקללים להם בניו' - תיקון סופרים, כי לא רוצה לומר לא-ל יתברך...".
כיצד היה הכתוב צריך להיאמר לפני "תיקון סופרים"? הסבר מדוע נכתב הפסוק כפי שהוא לפנינו.



פרק שלישי - יחידה ג'

בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 20-18 ועל שתיים מהשאלות 23-21.

ענה על שתיים מהשאלות 20-18.

שאלה 18
עיין באיוב ד, יב-יט.
א. (1) איזו דעה אפשרית של איוב דוחה אליפז בדברים אלה?
(2) על מה מסתמך אליפז בדבריו בפסוקים יב-יז? בסס את דבריך על הכתוב.

ב. עיין בפסוקים יח-יט.
(1) מי מכונה בפי אליפז "שכני בתי חמר".
(2) הסבר, על פי פסוקים יח-יט, כיצד אליפז מנסה לשכנע את איוב שהוא (איוב) אינו צודק.

שאלה 19
עיין באיוב, יא, יג-יט.
א. אילו שינויים יחולו במצבו של איוב לדברי צופר בפסוק טו, ואילו שינויים יחולו במצבו לפי פסוק יט?
ב. ציין שלושה תנאים שבהם יתקיימו דברי צופר.

שאלה 20
עיין באיוב מב, ז-י.
א. לאילו דברים משותפים שאמרו הרעים לאיוב מתכוון ה' באמרו להם: "כי לא דברתם אלי נכונה"?
כיצד הדברים באים לידי ביטוי בדברי בלדד לאיוב בפרק ח, ו-ז?

ב. (1) עיין בפסוק ח.
מה אמורה להיות התכלית של תפילת איוב?
(2) עיין בדברי הרב סולובייצ'יק (במאמרו "כל דודי דופק") שלפניך:
הקב"ה אומר לחברי איוב: "...ולכו אל עבדי איוב... ואיוב עבדי יתפלל עליכם". הנני מנסה את איוב עוד הפעם... היודע הוא להתפלל עתה על הזולת ולהשתתף בסבלו? ... האם סיגל לעצמו מטבע חדשה של התפילה הכוללת והמקיפה את הרבים? אם יתחנן בעדכם, אז תבוא גאולתו וגם גאולתכם - 'כי אם פניו אשא'. אז תדעו כי איוב נפדה מן המצר האגואיסטי (האנוכי), ... וכי ההתבדלות הופקעה, ובמקומה הופיעה ההתחברות... הוא התחיל לחיות את חיי הכלל... ייסורי איוב מצאו את תיקונם האמיתי בהיחלצו מן ההסגר שהיה נתון בו...".

הסבר לפי דברים אלה מהי, לדעת הרב סולובייצ'יק, התכלית של תפילת איוב.

ענה על שתיים מהשאלות 23-21

שאלה 21
עיין בתהילים עג.
א. (1) "לכן ענקתמו גאוה" (פסוק ו).
ממה נובעת גאווה זו?
(2) לפי פסוק ט, במה מתבטאת הגאווה של הרשע?

ב. עיין בפסוקים יא-יב.
מי הם האומרים את הדברים שבפסוק יא, ומהי מטרתם באמירה זו.
מהי הראיה מפסוק יב שהם מביאים לדבריהם?

שאלה 22
עיין בתהילים, קלט.
א. (1) "אתה ידעת...", "בנתה לרעי..." (פסוק ב).
במה באה לידי ביטוי ידיעת ה' את האדם, לפי פסוק זה?
(2) במה באה לידי ביטוי השגחת ה' על האדם, לפי פסוקים ז-יב?

ב. מה דעתו של המתפלל על כך שה' יודע אותו, על פי סוף פסוקים כג-כד?
הוכח את דבריך.

שאלה 23
עיין ביהושע כד, טז-כז.
א. "ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את ה'..." (פסוק יט).
כיצד מנמק יהושע את דבריו אלה, ומהי מטרתו באמירתם?

ב. עיין בפסוק כו ובתרגום יונתן שלפניך.
תרגום יונתן:
"וכתב יהושע ית פתגמיא האלין [את הדברים האלה] ואצנענון [הצניע אותם] בספר אוריתא [בספר התורה]".

(1) איזו בעיה מיישב תרגום יונתן בפירושו?
(2) מהי המשמעות של הפעולה שעשה יהושע, לפי תרגום יונתן?