בחינת בגרות בתנ"ךלבתי ספר דתיים, הנתיב העיוני, 2 יח"ל לנבחנים המשלימים ל-3 יח"לשאלון מספר 002214, קיץ תשס"א, 2001 |
פרק ראשון - פרק שלא נלמד (40 נקודות)
שמות, י"ט, ט'-ט"ו (נספח א')
|
שים לב! קטע זה (נספח א') מיועד לתלמידי בתי-הספר התיכוניים בלבד.
תלמידי הישיבות התיכוניות יענו על השאלות הקשורות לקטע משמות פרק כ"ג, ד'-י"ט (נספח ב'), לפי ההוראות שיבואו לפני שאלה 5. |
עיין בנספח א' (שמות י"ט, א'-ט"ו) ובמפרשיו.
עליך לענות על ארבע שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שלוש מהשאלות 5-2.
(לכל שאלה - 10 נקודות)
ענה על שאלה 1 (חובה)
1. א. עיין בפסוקים א'-י"א, ובספורנו לפסוק י"א בקטע המסומן.
לפי ספורנו, מה הם שני סוגי ההכנות של ישראל לקראת מעמד הר סיני?
לאיזה מסוגי ההכנות שייכת האמירה לישראל שבפסוקים ג'-ו'? נמק את דבריך.
ב. עיין בפסוקים י"א-י"ג, ובראב"ע לפסוק י"ג בקטע המסומן וכן בדברי המכילתא שלפניך:
מכילתא: "'במשוך היובל' - כשימשוך היובל את קולו אתם רשאין לעלות בהר. רבי יוסי אומר [מכאן אמרו] לא מקומו של אדם מכבדו, אלא הוא מכבד את מקומו - כל זמן שהשכינה בהר כל הנוגע בהר יומת, נסתלקה שכינה הכול רשאין לעלות בהר".(1) למי הכוונה במילה "המה" בפסוק י"ג לפי ראב"ע, ולמי הכוונה במילה זו לפי המכילתא?
(2) הסבר, לפי המכילתא, מה יוצר את הקדושה בהר.
תשובה
ענה על שלוש מהשאלות 5-2.
2. עיין בפסוק ד'.
א. (1) "ואשא אתכם על כנפי נשרים".
עיין ברש"י לפסוק ד' בד"ה 'על כנפי נשרים', ובדברי מלבי"ם שלפניך:
(2) "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים".
עיין ברש"י לפסוק ד' בד"ה "אתם ראיתם", בקטע המסומן.
לפי רש"י, מה צריכים ישראל ללמוד ממה שעשה ה' למצרים, וכיצד מתקשרים הדברים לפסוק כולו?
ב. עיין בספורנו לפסוק ד' בד"ה 'אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים', ובספורנו לפסוק ה' בקטע המסומן.
כיצד פסוק ה' מתקשר לנאמר בפסוק ד' "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים", לפי דברי ספורנו אלה?
תשובה
2. עיין בפסוק ד'.
א. (1) "ואשא אתכם על כנפי נשרים".
עיין ברש"י לפסוק ד' בד"ה 'על כנפי נשרים', ובדברי מלבי"ם שלפניך:
מלבי"ם: " 'ולאשא אתכם על כנפי נשרים' - כי הייתם משוקעים בתהום טומאת מצרים ונשאתי אתכם מן העומק אל הרום כנשר שנושא את גוזליו לרום שמים..."מה ההבדל בין רש"י למלבי"ם בהבנת הדימוי "ואשא אתכם על כנפי נשרים" בנוגע לעם ישראל?
(2) "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים".
עיין ברש"י לפסוק ד' בד"ה "אתם ראיתם", בקטע המסומן.
לפי רש"י, מה צריכים ישראל ללמוד ממה שעשה ה' למצרים, וכיצד מתקשרים הדברים לפסוק כולו?
ב. עיין בספורנו לפסוק ד' בד"ה 'אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים', ובספורנו לפסוק ה' בקטע המסומן.
כיצד פסוק ה' מתקשר לנאמר בפסוק ד' "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים", לפי דברי ספורנו אלה?
תשובה
3. א. "כי לי כל הארץ" (פסוק ה').
עיין בראב"ע לפסוק ה' בקטע המסומן.
לפי ראב"ע, מהי כוונת המילה "הארץ", ומה המשפט "כי לי כל הארץ" בא להסביר בפסוק?
ב. "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (פסוק ו').
עיין בספורנו לפסוק ו' בקטע המסומן, וברמב"ן לפסוק זה.
(1) לפי ספורנו, מה הן ההבטחות לישראל הנזכרות בפסוק ו'?
(2) במה הפירוש של רמב"ן להבטחה 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים' שונה מהפירוש של ספורנו להבטחה זו?
תשובה
עיין בראב"ע לפסוק ה' בקטע המסומן.
לפי ראב"ע, מהי כוונת המילה "הארץ", ומה המשפט "כי לי כל הארץ" בא להסביר בפסוק?
ב. "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (פסוק ו').
עיין בספורנו לפסוק ו' בקטע המסומן, וברמב"ן לפסוק זה.
(1) לפי ספורנו, מה הן ההבטחות לישראל הנזכרות בפסוק ו'?
(2) במה הפירוש של רמב"ן להבטחה 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים' שונה מהפירוש של ספורנו להבטחה זו?
תשובה
4. א. עיין בפסוקים ח'-ט', ובראב"ע לפסוק ט' בקטע המסומן.
(1) מהי הבעיה בפסוקים ח'-ט', שמעלה ראב"ע?
(2) עיין ברמב"ן לפסוק ח' בקטע המסומן.
כיצד רמב"ן מיישב את הבעיה שיש בפסוקים ח'-ט'?
ב. עיין בפסוק ג', ובראב"ע לפסוק ג' בקטע המסומן.
מהי הבעיה המתעוררת בפסוק ג', וכיצד ראב"ע מיישב אותה? היעזר בדברי ראב"ע שקראת בסעיף א.
תשובה
(1) מהי הבעיה בפסוקים ח'-ט', שמעלה ראב"ע?
(2) עיין ברמב"ן לפסוק ח' בקטע המסומן.
כיצד רמב"ן מיישב את הבעיה שיש בפסוקים ח'-ט'?
ב. עיין בפסוק ג', ובראב"ע לפסוק ג' בקטע המסומן.
מהי הבעיה המתעוררת בפסוק ג', וכיצד ראב"ע מיישב אותה? היעזר בדברי ראב"ע שקראת בסעיף א.
תשובה
5. בפסוק ט' מציינת התורה שתי תכליות להתגלות ה' בהר סיני:
"בעבור ישמע העם בדברי עמך" ; "וגם בך יאמינו לעולם".
א. עיין ברמב"ן לפסוק ט' בקטע המסומן.
כיצד מבאר רמב"ן את כל אחת משתי התכליות האלה?
ב. עיין בפסוקים לפניך (שמות, כ' ט"ו-י"ז), ובדברי רמב"ן שבהמשך:
תשובה
עיין בנספח ב' (שמות כ"ג, ד'-י"ט) ובמפרשיו.
עליך לענות על ארבע שאלות: על שאלה 6 (חובה) ועל שלוש מהשאלות 10-7.
ענה על שאלה 6 (חובה)
6. א. (1) בפסוקים ד'-י"ט אפשר להבחין בשני חלקים: פסוקים ד'-ט' ופסוקים י'-י"ט.
מה משותף למצוות שבחלק הראשון, ומה משותף למצוות שבחלק השני?
(2) עיין ברש"י לפסוק י"ב בד"ה 'וביום השביעי תשבות', וברש"י לפסוק י"ז בד"ה 'שלש פעמים'.
לפי רש"י, איזו מחשבה מוטעית באה התורה להוציא מלבנו בפסוקים י"ב ו-י"ז?
ב. "והשביעת תשמטנה ונטשתה" (פסוק י"א).
עיין ברש"י לפסוק י"א בקטע המסומן, וברמב"ן לפסוק י"א בקטע המסומן.
(1)העתק למחברתך את הטבלה שלפניך,והשלם אותה:
כתוב למה הכוונה בכל אחד מהציווים "תשמטנה", "ונטשתה", לפי רש"י ולפי דברי רמב"ן (מהמילים "אבל הכתוב").
(2) במה הציווי במילה "תשמטנה" לפי דברי ראב"ע (המובאים ברמב"ן בקטע המסומן) שונה לפי רש"י ורמב"ן?
תשובה
"בעבור ישמע העם בדברי עמך" ; "וגם בך יאמינו לעולם".
א. עיין ברמב"ן לפסוק ט' בקטע המסומן.
כיצד מבאר רמב"ן את כל אחת משתי התכליות האלה?
ב. עיין בפסוקים לפניך (שמות, כ' ט"ו-י"ז), ובדברי רמב"ן שבהמשך:
שמות, כ', ט"ו-י"זלפי הרמב"ן, מה הן שתי התכליות של התגלות ה' במעמד הר סיני המפורטות בפסוק י"ז?
(טו) וכל-העם ראים את הקולת ואת הלפידים ואת קול השפרואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק: (טז) ויאמרו אל משה דבר-אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו א/לקים פן נמות: (יז) ויאמר משה אל-העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא הא/לקים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתיתחטאו:
רמב"ן )לשמות, כ', י"ז): "כי לבעבור נסת אתכם בא האלקים' - ... אבל ייתכן שיאמר כי לבעבור הרגילכם באמונתו בא האלוקים, שכיוון שהראה לכם גילוי השכינה, נכנסה אמונתו בלבבכם לדבקה בו ולא תיפרד נפשכם ממנה לעולם. ולמען 'תהיה יראתו על פניכם' בראותכם כי הוא לבדו האלוקים בשמים ובארץ ותיראון ממנו יראה גדולה..."
תשובה
שמות כ"ג, ד'-י"ט (נספח ב')
|
שאלות אלו מיועדות לתלמידי הישיבות התיכוניות בלבד
|
עיין בנספח ב' (שמות כ"ג, ד'-י"ט) ובמפרשיו.
עליך לענות על ארבע שאלות: על שאלה 6 (חובה) ועל שלוש מהשאלות 10-7.
ענה על שאלה 6 (חובה)
6. א. (1) בפסוקים ד'-י"ט אפשר להבחין בשני חלקים: פסוקים ד'-ט' ופסוקים י'-י"ט.
מה משותף למצוות שבחלק הראשון, ומה משותף למצוות שבחלק השני?
(2) עיין ברש"י לפסוק י"ב בד"ה 'וביום השביעי תשבות', וברש"י לפסוק י"ז בד"ה 'שלש פעמים'.
לפי רש"י, איזו מחשבה מוטעית באה התורה להוציא מלבנו בפסוקים י"ב ו-י"ז?
ב. "והשביעת תשמטנה ונטשתה" (פסוק י"א).
עיין ברש"י לפסוק י"א בקטע המסומן, וברמב"ן לפסוק י"א בקטע המסומן.
(1)העתק למחברתך את הטבלה שלפניך,והשלם אותה:
כתוב למה הכוונה בכל אחד מהציווים "תשמטנה", "ונטשתה", לפי רש"י ולפי דברי רמב"ן (מהמילים "אבל הכתוב").
| "תשמטנה" | "ונטשתה" | |
|---|---|---|
| רש"י | ||
| רמב"ן |
(2) במה הציווי במילה "תשמטנה" לפי דברי ראב"ע (המובאים ברמב"ן בקטע המסומן) שונה לפי רש"י ורמב"ן?
תשובה
ענה על שלוש מהשאלות 10-7.
7. עיין בפסוקים ד'-ה'.
המצוות שנזכרות בפסוקים אלה, מופיעות גם בדברים, כ"ב, א'-ד'.
א. עיין בפסוק ד'.
רמב"ן לספר דברים (כ"ב,א') כותב:
לפי רמב"ן, מהי התוספת בחיוב המצווה בדברים (כ"ב, א') על הנאמר בשמות?
(2) ציין עוד שני דברים שהתורה מוסיפה לבאר בדברים , כ"ב, א'-ג' על הנאמר בשמות.
ב. עיין בפסוק ה', וברש"י לפסוק זה בקטע המסומן.
(1) לפי רש"י, מהי כוונת התורה בביטוי "וחדלת מעזב לו" לפי הפשט , ומהי כוונתה לפי הדרש?
(2) מה יהיה סימן הפיסוק בסוף הביטוי "וחדלת מעזב לו" לפי הפשט, ומה יהיה סימן הפיסוק לפי הדרש?
תשובה
7. עיין בפסוקים ד'-ה'.
המצוות שנזכרות בפסוקים אלה, מופיעות גם בדברים, כ"ב, א'-ד'.
א. עיין בפסוק ד'.
רמב"ן לספר דברים (כ"ב,א') כותב:
"'לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים' - זו מצווה מבוארת שאמר בתורה (בספר שמות, כ"ג, ד') 'כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה השב תשיבנו לו', והוסיף בכאן לאמור 'נדחים', כי תועה, שתעה מדרכו ויכול להטותו הדרך בלא עמל גדול, ועתה הזכיר 'נדחים', שברחו ממנו והרחיקו".(1) מהו המקרה המתואר בפסוק ד' בפרקנו, לפי רמב"ן?
לפי רמב"ן, מהי התוספת בחיוב המצווה בדברים (כ"ב, א') על הנאמר בשמות?
(2) ציין עוד שני דברים שהתורה מוסיפה לבאר בדברים , כ"ב, א'-ג' על הנאמר בשמות.
ב. עיין בפסוק ה', וברש"י לפסוק זה בקטע המסומן.
(1) לפי רש"י, מהי כוונת התורה בביטוי "וחדלת מעזב לו" לפי הפשט , ומהי כוונתה לפי הדרש?
(2) מה יהיה סימן הפיסוק בסוף הביטוי "וחדלת מעזב לו" לפי הפשט, ומה יהיה סימן הפיסוק לפי הדרש?
תשובה
8. עיין בפסוק ז'
א. "מדבר שקר תרחק".
עיין בראב"ע לפסוק ז' ד"ה 'מדבר שקר', ובספורנו לפסוק ז' בד"ה 'מדבר שקר תרחק'.
(1) מהו "דבר שקר", לפי כל אחד מהפרשנים?
(2) עיין בדברי רמב"ם שלפניך:
ב. "ונקי וצדיק אל תהרג".
עיין ברש"י לפסוק ז' בד"ה 'ונקי וצדיק אל תהרג', ובד"ה 'כי לא אצדיק רשע'.
(1) מה הן שתי האפשרויות שמובאות בפירוש של רש"י לציווי 'ונקי וצדיק אל תהרג'?
(2) איזו משתי האפשרויות התורה מנמקת באמרה "כי לא אצדיק רשע", לפי רש"י? הסבר את דבריך.
תשובה
א. "מדבר שקר תרחק".
עיין בראב"ע לפסוק ז' ד"ה 'מדבר שקר', ובספורנו לפסוק ז' בד"ה 'מדבר שקר תרחק'.
(1) מהו "דבר שקר", לפי כל אחד מהפרשנים?
(2) עיין בדברי רמב"ם שלפניך:
רמב"ם: "...וכן בעל דין מוזהר שלא ישמיע דבריו לדיין, קודם שיבוא בעל דין חברו.במה הביאור של רמב"ם לציווי "מדבר שקר תרחק" דומה לביאור של ספורנו?
וגם על זה... נאמר 'מדבר תרחק' ".
(משנה תורה, הלכות סנהדרין, פרק כ"א, הלכה ז').
ב. "ונקי וצדיק אל תהרג".
עיין ברש"י לפסוק ז' בד"ה 'ונקי וצדיק אל תהרג', ובד"ה 'כי לא אצדיק רשע'.
(1) מה הן שתי האפשרויות שמובאות בפירוש של רש"י לציווי 'ונקי וצדיק אל תהרג'?
(2) איזו משתי האפשרויות התורה מנמקת באמרה "כי לא אצדיק רשע", לפי רש"י? הסבר את דבריך.
תשובה
9. א. עיין בפסוקים י"ב-י"ג, ובדברי המכילתא שלפניך:
הערה: סמן סוגריים מסביב לסימני הפיסוק שסימנת.
(2) לפי המכילתא, על מה מזהירה התורה באמרה: "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" (פסוק י"ג)?
ב. עיין ברמב"ן לפסוק י"ג בקטעים המסומנים (1), (2)
(1) במה הביאור של רמב"ן לציווי "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" שונה מביאור המכילתא לציווי זה?
(2) לפי רמב"ן, מה מוסיפה התורה בציווי "לא תזכירו" ?
תשובה
מכילתא: ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו למה נאמר לפי שהוא לא תעשה כל מלאכה אין לי אלא דברים שהן משום מלאכה דברים שהן משום שבות מניין תלמוד לומר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו.(1) העתק למחברתך את דברי המכילתא, ופסק אותם - סמן מרכאות, סימן שאלה, פסיק.
הערה: סמן סוגריים מסביב לסימני הפיסוק שסימנת.
(2) לפי המכילתא, על מה מזהירה התורה באמרה: "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" (פסוק י"ג)?
ב. עיין ברמב"ן לפסוק י"ג בקטעים המסומנים (1), (2)
(1) במה הביאור של רמב"ן לציווי "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" שונה מביאור המכילתא לציווי זה?
(2) לפי רמב"ן, מה מוסיפה התורה בציווי "לא תזכירו" ?
תשובה
10. עיין בפסוק י"ח.
א. עיין ברמב"ן לפסוק י"ח בקטע המסומן (3).
מהו האיסור "לא תזבח על חמץ דם זבחי", לפי רמב"ן?
איזו הבנה אפשרית בפירוש של רש"י דוחה רמב"ן?
ב. עיין ברמב"ן לפסוק י"ח בקטע המסומן (4)
מה הבעיה בפסוק שרמב"ן מעלה?
כיצד רמב"ן מיישב את הבעיה, לפי דעת רבותינו?
תשובה
עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 13-11 ועל שתיים מהשאלות 16-14.
ענה על שתיים מהשאלות 13-11. (לכל שאלה - 8 נקודות).
11. עיין בבראשית, ט', יא'-י"ז.
א. "ואני הנני מקים את בריתי אתכם.." (פסוק ט').
(1) מהי הברית שמקים ה', שעליה הכתוב מדבר?
(2) עיין בדברי רש"י ובדברי ספורנו שלפניך:
ב. לפניך בראשית, ט', ט"ז ובראשית כ"ב, י"ב, וכן הערת רס"ג על כל אחד מהפסוקים:
בראשית, ט', ט"ז: "והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם...".
תשובה
א. עיין ברמב"ן לפסוק י"ח בקטע המסומן (3).
מהו האיסור "לא תזבח על חמץ דם זבחי", לפי רמב"ן?
איזו הבנה אפשרית בפירוש של רש"י דוחה רמב"ן?
ב. עיין ברמב"ן לפסוק י"ח בקטע המסומן (4)
מה הבעיה בפסוק שרמב"ן מעלה?
כיצד רמב"ן מיישב את הבעיה, לפי דעת רבותינו?
תשובה
פרק שני - יחידה א' (30 נקודות)
עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 13-11 ועל שתיים מהשאלות 16-14.
ענה על שתיים מהשאלות 13-11. (לכל שאלה - 8 נקודות).
11. עיין בבראשית, ט', יא'-י"ז.
א. "ואני הנני מקים את בריתי אתכם.." (פסוק ט').
(1) מהי הברית שמקים ה', שעליה הכתוב מדבר?
(2) עיין בדברי רש"י ובדברי ספורנו שלפניך:
רש"י (לפסוק ט'): " 'ואני הנני' - מסכים אני עמך. שהיה נח דואג (=חושש) לעסוק בפרייה ורבייה עד שהבטיחו הקב"ה שלא לשחת את העולם עוד".הסבר את הקשר בין הקמת הברית לבין האמור בפסוקים א'-ז', לפי דברי רש"י ולפי דברי ספורנו.
ספורנו (לפסוק ז'): " 'ואני הנני מקים את בריתי' - על זה התנאי שלא תשפכו דם נקי אני מקים את בריתי שלא לשחת עוד הארץ".
ב. לפניך בראשית, ט', ט"ז ובראשית כ"ב, י"ב, וכן הערת רס"ג על כל אחד מהפסוקים:
בראשית, ט', ט"ז: "והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם...".
רס"ג: " 'וראיתיה' - והראיתיה, מזכרת לביטחון לעולם מאת ה' לכל נפש חיה".לפי רס"ג, מהי הבעיה המשותפת לשני הפסוקים האלה, ומהו הפתרון שהוא נותן לבעיה זו?
בראשית, כ"ב, י"ב: "...כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה..."
רס"ג: " 'כי עתה ידעתי' - כי עתה הודעתי לבני אדם כי ירא אלקים אתה".
תשובה
12. עיין בבראשית, כ"ח, י'-י"ח.
א. חז"ל אומרים שהארץ שהוטחה ליעקב היא "נחלה בלא מצרים (=גבולות)".
עיין בפסוקים י"ג-י"ד בפרקנו, ובבראשית, ט"ו, פסוק י"ח.
על פי השוואה בין ההבטחה ליעקב ובין ההטחה לאברהם - הסבר מדוע כינו חז"ל רק את ההטחה ליעקב בשם "נחלה בלא מצרים".
ב. עיין בפסוק י"ח בפרקנו, ובדברים, ט"ז, כ"ב.
מהי הבעיה שמתעוררת במעשה של יעקב לאור הנאמר בדברים, וכיצד אפשר ליישב אותה?
תשובה
א. חז"ל אומרים שהארץ שהוטחה ליעקב היא "נחלה בלא מצרים (=גבולות)".
עיין בפסוקים י"ג-י"ד בפרקנו, ובבראשית, ט"ו, פסוק י"ח.
על פי השוואה בין ההבטחה ליעקב ובין ההטחה לאברהם - הסבר מדוע כינו חז"ל רק את ההטחה ליעקב בשם "נחלה בלא מצרים".
ב. עיין בפסוק י"ח בפרקנו, ובדברים, ט"ז, כ"ב.
מהי הבעיה שמתעוררת במעשה של יעקב לאור הנאמר בדברים, וכיצד אפשר ליישב אותה?
תשובה
13. עיין בבראשית, ל"ז, כ"א-כ"ב.
א. מההתנהגות של ראובן, המתוארת בפסוקים כ"א-כ"ב, רלב"ג לומד את הדברים האלה:
ב. "למען הציל אתו מידם" (פסוק כ"ב).
(2) הבא שתי הוכחות לכך שאכן זו הייתה כוונת ראובן: הוכחה אחת מהמשך הפרק
והוכחה אחת מפרק מ"ב, פסוקים י"ז-כ"ד.
תשובה
א. מההתנהגות של ראובן, המתוארת בפסוקים כ"א-כ"ב, רלב"ג לומד את הדברים האלה:
"... ראוי לאדם, כשיראה רצון איש או אישים לעשות פועל(=מעשה) מגונה, שיעתיקם (=שירחיקם) מהרצון ההוא מעט מעט (=לא בבת אחת). שאם ירצה להעתיקם יחד (=בבת אחת)... יהיה זה סיבה שלא ישמעו עליו וישלימו רצונם הרע".כיצד רלב"ג לומד דברים אלה מהתנהגותו של ראובן? בסס דבריך על הכתוב.
ב. "למען הציל אתו מידם" (פסוק כ"ב).
רש"י: "רוח הקודש מעיד על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו".(1) מדוע אי אפשר לפרש שמילים אלה הן המשך של דברי ראובן?
(2) הבא שתי הוכחות לכך שאכן זו הייתה כוונת ראובן: הוכחה אחת מהמשך הפרק
והוכחה אחת מפרק מ"ב, פסוקים י"ז-כ"ד.
תשובה
ענה על שתיים מהשאלות 16-14. (לכל שאלה - 7 נקודות).
14. עיין בישעיה , ה', י"א-י"ז.
א. עיין בפסוקים י"א-י"ב.
באילו מעשים מאשים הנביא את ישראל בפסוקים אלה, ולמה גורמים מעשים אלה, לפי דברי הנביא בפסוקים י"א-י"ב?
ב. "ויגבה ה' צבאות במשפט... "(פסוק ט"ז).
מהו "המשפט" שעליו מדובר בפסוק זה?
הסבר כיצד פסוק זה מתקשר לפסוק ט"ו.
תשובה
14. עיין בישעיה , ה', י"א-י"ז.
א. עיין בפסוקים י"א-י"ב.
באילו מעשים מאשים הנביא את ישראל בפסוקים אלה, ולמה גורמים מעשים אלה, לפי דברי הנביא בפסוקים י"א-י"ב?
ב. "ויגבה ה' צבאות במשפט... "(פסוק ט"ז).
מהו "המשפט" שעליו מדובר בפסוק זה?
הסבר כיצד פסוק זה מתקשר לפסוק ט"ו.
תשובה
15. עיין בתהילים , מזמו כ"ז.
אפשר לראות במזמור זה שני חלקים: פסוקים א'-ו' ופסוקים ז'-י"ד.
א. מהו הפסוק החריג בחלק הראשון של המזמור, וכיצד אפשר להסביר את הקשר שלו לחלק זה של המזמור?
ב. בחלק השני של המזמור כותב ראב"ע:
תשובה
אפשר לראות במזמור זה שני חלקים: פסוקים א'-ו' ופסוקים ז'-י"ד.
א. מהו הפסוק החריג בחלק הראשון של המזמור, וכיצד אפשר להסביר את הקשר שלו לחלק זה של המזמור?
ב. בחלק השני של המזמור כותב ראב"ע:
"אמר אחד מחכמי לב: הרוצה להתגבר אל שונאיו יוסיף בעבודת השם".כיצד מצב זה בא לידי ביטוי בפסוקים ז'-י"ד? בסס את דבריך על הכתוב.
תשובה
16. עיין במלכים ב, פרק י"ז.
א. "וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם" (פסוק כ"ב).
(1) ציין פעולה אחת של ירבעם אשר הביאה להדחת ישראל מאחרי ה'.
(2) עיין במלכים ב, פרק י', י"ח-ל"א.
מה אפשר ללמוד מתיאור פעולותיו של יהוא על היחס בישראל ל"חטאות ירבעם"?
ב. עיין בפרק י"ז, פסוקים ל"ג-ל"ד.
מהי הסתירה לכאורה שיש בין שני הפסוקים האלה, וכיצד אפשר ליישב אותה?
תשובה
עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 20-17 ועל שתיים מהשאלות.23-21
שים לב: שאלה 20 מיועדת לתלמידים בכיתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום במלחמה".
ענה על שתיים מהשאלות 20-17. (לכל שאלה - 8 נקודות).
17. עיין בדברים, ט"ז, א'-ח'.
א. "...שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים" (פסוק ו').
(2) רש"י מזכיר בפירושו שלושה ציוויים בקשר לפסח.
צטט מהקטע את הפסוקים שבהם מופיע כל אחד מהציוויים האלה.
ב. "ובשלת ואכלת..." (פסוק ז').
מהי הבעיה העולה מפסוק זה בהשוואה לנאמר בשמות, י"ב, ח'-ט', וכיצד אפשר ליישב בעיה זו?
תשובה
א. "וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם" (פסוק כ"ב).
(1) ציין פעולה אחת של ירבעם אשר הביאה להדחת ישראל מאחרי ה'.
(2) עיין במלכים ב, פרק י', י"ח-ל"א.
מה אפשר ללמוד מתיאור פעולותיו של יהוא על היחס בישראל ל"חטאות ירבעם"?
ב. עיין בפרק י"ז, פסוקים ל"ג-ל"ד.
מהי הסתירה לכאורה שיש בין שני הפסוקים האלה, וכיצד אפשר ליישב אותה?
תשובה
פרק שלישי - יחידה ב' (30 נקודות)
עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות 20-17 ועל שתיים מהשאלות.23-21
שים לב: שאלה 20 מיועדת לתלמידים בכיתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום במלחמה".
ענה על שתיים מהשאלות 20-17. (לכל שאלה - 8 נקודות).
17. עיין בדברים, ט"ז, א'-ח'.
א. "...שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים" (פסוק ו').
רש"י: "הרי שלושה זמנים חלוקים: בערב - משש שעות ולמעלה זבחהו, וכבוא השמש -(1) איזו בעיה בפסוק רש"י מיישב בפירושו זה?
תאכלהו, ומועד צאתך - אתה שורפהו, כלומר, נעשה נותר ויצא לבית השרפה".
(2) רש"י מזכיר בפירושו שלושה ציוויים בקשר לפסח.
צטט מהקטע את הפסוקים שבהם מופיע כל אחד מהציוויים האלה.
ב. "ובשלת ואכלת..." (פסוק ז').
מהי הבעיה העולה מפסוק זה בהשוואה לנאמר בשמות, י"ב, ח'-ט', וכיצד אפשר ליישב בעיה זו?
תשובה
18. עיין בדברים, כ"א, א'-ט'.
א. עיין בפסוקים ו'-ח'.
(1) הסבר מהי כוונת הזקנים באמרם: "ידינו לא שפכה את הדם הזה.." (פסוק ז'), והרי אין להעלות על הדעת שזקני בית דין הם שופכי דמים.
(2) ".. ונכפר להם הדם" (פסוק ט').
תשובה
א. עיין בפסוקים ו'-ח'.
(1) הסבר מהי כוונת הזקנים באמרם: "ידינו לא שפכה את הדם הזה.." (פסוק ז'), והרי אין להעלות על הדעת שזקני בית דין הם שופכי דמים.
(2) ".. ונכפר להם הדם" (פסוק ט').
רש"י: "מגיד שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה, הרי זה ייהרג, והוא הישר בעיני ה'".מה ההבדל בין רש"י לראב"ע בפירוש של הציווי "ואתה תבער הדם הנקי"?
ראב"ע : "כי לא יישפך דם נקי בארצך אם תעשה הישר בעיני ה'".
תשובה
19. עיין ב"שירת האזינו".
א. עיין בפסוקים ז'-י"ב.
מהי הקביעה בפסוק ט', וכיצד היא קשורה לשני הפסוקים הקודמים ז'-ח'?
ב. עיין בפסוקים י"ג-י"ח.
בקטע זה יש ניגוד בין יחס ה' אל עמו ובין יחס העם אל ה'.
(1) במה בא לידי ביטוי ניגוד זה?
(2) מהו הגורם ליחס זה של העם אל ה'? בסס את דבריך על הכתוב.
תשובה
20. עיין בדברים , כ', י'-י"ח.
א. "כן תעשה לכל הערים הרחקת... " (פסוק ט"ו).
(1) על איזה מהפסוקים הקודמים מוסב פסוק ט"ו לפי רש"י, ועל איזה - לפי רמב"ן? הסבר את דבריך.
(2) את מה הכתוב רוצה למעט באמרו "רק מערי העמים האלה" (פסוק ט"ז) לפי רש"י, ואת מה הכתוב רוצה למעט לפי רמב"ן?
ב. עיין ביהושע , ט', ז'.
הסבר מה הייתה כוונת השאלה של "איש ישראל (פסוק ז'), לפי שיטת רש"י ולפי רד"ק (הסובר כשיתטת רמב"ן בתורה).
תשובה
א. עיין בפסוקים ז'-י"ב.
מהי הקביעה בפסוק ט', וכיצד היא קשורה לשני הפסוקים הקודמים ז'-ח'?
ב. עיין בפסוקים י"ג-י"ח.
בקטע זה יש ניגוד בין יחס ה' אל עמו ובין יחס העם אל ה'.
(1) במה בא לידי ביטוי ניגוד זה?
(2) מהו הגורם ליחס זה של העם אל ה'? בסס את דבריך על הכתוב.
תשובה
|
שאלה 20 מיועדת לתלמידים בכיתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום במלחמה"
|
20. עיין בדברים , כ', י'-י"ח.
א. "כן תעשה לכל הערים הרחקת... " (פסוק ט"ו).
(1) על איזה מהפסוקים הקודמים מוסב פסוק ט"ו לפי רש"י, ועל איזה - לפי רמב"ן? הסבר את דבריך.
(2) את מה הכתוב רוצה למעט באמרו "רק מערי העמים האלה" (פסוק ט"ז) לפי רש"י, ואת מה הכתוב רוצה למעט לפי רמב"ן?
ב. עיין ביהושע , ט', ז'.
הסבר מה הייתה כוונת השאלה של "איש ישראל (פסוק ז'), לפי שיטת רש"י ולפי רד"ק (הסובר כשיתטת רמב"ן בתורה).
תשובה
ענה על שתיים מהשאלות 23-21. (לכל שאלה - 7 נקודות).
21. עיין בישעיה, מ"ב, א'-ז'.
א. עיין בפסוקים א'-ד'.
בקטע זה מפורטות התנהגויות שהעבד נמנע מהן.
ציין שני דברים שאפשר ללמוד על האופי של העבד מפירוט ההתנהגויות שהוא נמנע מהן.
בסס את דבריך על הכתוב.
ב. עיין בפסוקים ה'-ז'.
יש פרשנים הסבורים שפסוק ו' מופנה לנביא, ויש פרשנים הסבורים שהוא מופנה לישראל.
(1) באר את הדברים "ואצרך ואתנך לברית עם" (פסוק ו'), לפי אחת הדעות האלה.
(2) לפי הדעה שכתבת, מי אמור לפקוח את עיני העם העיוורות (פסוק ז'), ומהי התכלית של פעולה זו?
תשובה
21. עיין בישעיה, מ"ב, א'-ז'.
א. עיין בפסוקים א'-ד'.
בקטע זה מפורטות התנהגויות שהעבד נמנע מהן.
ציין שני דברים שאפשר ללמוד על האופי של העבד מפירוט ההתנהגויות שהוא נמנע מהן.
בסס את דבריך על הכתוב.
ב. עיין בפסוקים ה'-ז'.
יש פרשנים הסבורים שפסוק ו' מופנה לנביא, ויש פרשנים הסבורים שהוא מופנה לישראל.
(1) באר את הדברים "ואצרך ואתנך לברית עם" (פסוק ו'), לפי אחת הדעות האלה.
(2) לפי הדעה שכתבת, מי אמור לפקוח את עיני העם העיוורות (פסוק ז'), ומהי התכלית של פעולה זו?
תשובה
22. עיין בישעיה, נ"ב, א'-י"ב.
א. ציין שני דברים שאפשר ללמוד על המצב הנוכחי של ירושלים בקטע זה.
בסס את דבריך על הכתוב.
ב. עיין בפסוקים ג'-ה'.
(1) אילו מעשים של הגויים מביאים את הנביא לידי הקביעה "ותמיד כל היום שמי מנאץ" (פסוק ה')? בסס את דבריך על הכתוב בפסוקים אלה.
(2) הסבר את הקשר שבין קביעה זו ובין דברי הנחמה שבפסוקים ו'-י'.
תשובה
א. ציין שני דברים שאפשר ללמוד על המצב הנוכחי של ירושלים בקטע זה.
בסס את דבריך על הכתוב.
ב. עיין בפסוקים ג'-ה'.
(1) אילו מעשים של הגויים מביאים את הנביא לידי הקביעה "ותמיד כל היום שמי מנאץ" (פסוק ה')? בסס את דבריך על הכתוב בפסוקים אלה.
(2) הסבר את הקשר שבין קביעה זו ובין דברי הנחמה שבפסוקים ו'-י'.
תשובה
23. עיין בשמואל א , פרק כ"ד.
שים לב: ציון הפסוקים לשאלה זו הוא לפי המספור בקטעים המצולמים.
א. עיין בפסוקים שלפניך (פסוקים ד'-ו'):
ב. עיין בפסוקים שלפניך (פסוקים י"ז-כ'):
(2) הסבר כיצד דברים אלה של שאול מחזקים את דבריו לדוד "צדיק אתה ממני" (פסוק י"ז).
תשובה
1. א. סוגי ההכנות: 1. הכנה נפשית רוחנית. 2. הכנה גופנית.
פסוקים ג'-ו' שייכים להכנה הרוחנית, בהם נאמר לישראל ייעודם המיוחד מכל העמים.
ב. (1) ראב"ע, הכוונה רק לאהרון ובניו ושבעים הזקנים, ולפי המכילתא הכוונה לכל ישראל.
(2) לפי המכילתא, ירידת השכינה על ההר היא שיוצרת את הקדושה בהר.
שים לב: ציון הפסוקים לשאלה זו הוא לפי המספור בקטעים המצולמים.
א. עיין בפסוקים שלפניך (פסוקים ד'-ו'):
(ד) ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר ה' אליך הנה אנכי נותן את-איביך בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף-המעיל אשר לשאול בלט:על פסוקים ה'-ו' כותב רש"י:
(ה) ויהי אחרי כן ויך לב-דוד אתו על אשר כרת את כנף אשר לשאול:
(ו) ויאמר לאנשיו חלילה לי מ ה' אם אעשה את הדבר הזה לאדני משיח ה' לשלח ידי בו כי משיח ה' הוא:
"שני מקראת הללו כתובין שלא כסדרן אלא כיון שהתחיל לדבר בכריתת המעיל כילה כל דבריו... ואחר-כך חוזר לדברו הראשון.."מה הביא את רש"י לקבוע כי הפסוקים כאן אינם כתובים כסדרם?
ב. עיין בפסוקים שלפניך (פסוקים י"ז-כ'):
(יז) ויאמר אל-דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה:הפרשנים כותבים כי יש לקרוא בתמיהה את הדברים:
(יח) ואת הגדת היום את אשר-עשיתה אתי טובה את אשר סגרני ה' בידך ולא הרגתני:
(יט) וכי-ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ו ה' ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי:
(כ) ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל.
"וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה" (פסוק י"ט).(1) מהו הקושי לקרוא את הדברים האלה בניחותא (שלא בדרך תמיהה)?
(2) הסבר כיצד דברים אלה של שאול מחזקים את דבריו לדוד "צדיק אתה ממני" (פסוק י"ז).
תשובה
תשובות לשאלון בתנ"ך לבתי-הספר העיוניים ולישיבות תיכוניות,שאלון מס' 002214, קיץ תשס"א
|
1. א. סוגי ההכנות: 1. הכנה נפשית רוחנית. 2. הכנה גופנית.
פסוקים ג'-ו' שייכים להכנה הרוחנית, בהם נאמר לישראל ייעודם המיוחד מכל העמים.
ב. (1) ראב"ע, הכוונה רק לאהרון ובניו ושבעים הזקנים, ולפי המכילתא הכוונה לכל ישראל.
(2) לפי המכילתא, ירידת השכינה על ההר היא שיוצרת את הקדושה בהר.
השאלה הבאה
2. א. (1) רש"י: הדימוי הוא להרחקה פיזית ולהצלה של ישראל ממצרים.
לפי מלבי"ם הדימוי הוא להצלה והרמת המצב הרוחני של עם ישראל.
(2) ממה שעשה ה' למצרים צריכים ישראל ללמוד שהדברים שה' עושה הם למענם.
הקשר לפסוק: בהמשך הפסוק מפורטים גילויים נוספים של יחס טוב של ה' לישראל.
ב. האזכור של מה שעשה ה' למצרים צריך לשמש אזהרה לישראל לשמור את הברית, אחרת - ייענשו.
לפי מלבי"ם הדימוי הוא להצלה והרמת המצב הרוחני של עם ישראל.
(2) ממה שעשה ה' למצרים צריכים ישראל ללמוד שהדברים שה' עושה הם למענם.
הקשר לפסוק: בהמשך הפסוק מפורטים גילויים נוספים של יחס טוב של ה' לישראל.
ב. האזכור של מה שעשה ה' למצרים צריך לשמש אזהרה לישראל לשמור את הברית, אחרת - ייענשו.
השאלה הבאה
3. א. הארץ = משמעה עמי העולם. משפט זה בא להסביר את האפשרות והיכולת של ה' לבחור בעם ישראל מבין כל העמים אשר שייכים לו.
ב. (1) "ממלכת כהנים" - הבטחה שישראל יביאו את כל המין האנושי לאמונה בה'.-. "גוי קדוש" - ההבטחה היא שעם ישראל יתקיים לנצח.
(2) לפי רמב"ן, התפקידים של ישראל מיועדים רק לישראל - שיהיו משרתי ה' ודבקים בו.
לפי ספורנו, תפקידי עם ישראל הם גם ביחס לשאר העמים.
ב. (1) "ממלכת כהנים" - הבטחה שישראל יביאו את כל המין האנושי לאמונה בה'.-. "גוי קדוש" - ההבטחה היא שעם ישראל יתקיים לנצח.
(2) לפי רמב"ן, התפקידים של ישראל מיועדים רק לישראל - שיהיו משרתי ה' ודבקים בו.
לפי ספורנו, תפקידי עם ישראל הם גם ביחס לשאר העמים.
השאלה הבאה
4. א. (1) הבעיה: בפסוק ח' כבר נאמר שמשה אמר את דברי העם אל ה', ומדוע הוא חוזר בפסוק ט' על אותה עובדה, הרי העם לא אמר בינתיים דבר.
(2) רמב"ן מפרש שבפסוק ח' משה שב אל ההר והביא עמו את דברי העם, אך לא אמר אותם לה'. ובפסוק ט', לאחר דברי ה' אמר לו משה את דברי העם.
ב. הבעיה בפסוק ג': איך ייתכן שמשה עלה אל ה', בעוד הקריאה של ה' למשה לעלות להר נזכרת רק אחר-כך!
היישוב: "ויקרא אליו ה'" הוא עבר מוקדם יותר, דהיינו, ה' קרא למשה לעלות להר לפני כן.
(2) רמב"ן מפרש שבפסוק ח' משה שב אל ההר והביא עמו את דברי העם, אך לא אמר אותם לה'. ובפסוק ט', לאחר דברי ה' אמר לו משה את דברי העם.
ב. הבעיה בפסוק ג': איך ייתכן שמשה עלה אל ה', בעוד הקריאה של ה' למשה לעלות להר נזכרת רק אחר-כך!
היישוב: "ויקרא אליו ה'" הוא עבר מוקדם יותר, דהיינו, ה' קרא למשה לעלות להר לפני כן.
השאלה הבאה
5. א. "בעבור ישמע העם..." - שכל עם ישראל יהיו נביאים, וישמעו בעצמם את דברי ה'.
"וגם בך יאמינו לעולם" - יאמינו במשה לנצח, וידחו כל נביא שקר שיתנבא נגד נבואת משה.
ב. תכלית אחת: להרגיל את ישראל באמונה בה'.
תכלית שנייה: שתהיה להם יראת שמים גדולה.
"וגם בך יאמינו לעולם" - יאמינו במשה לנצח, וידחו כל נביא שקר שיתנבא נגד נבואת משה.
ב. תכלית אחת: להרגיל את ישראל באמונה בה'.
תכלית שנייה: שתהיה להם יראת שמים גדולה.
השאלה הבאה
6. א. (1) המשותף לפסוקים ד'-ט; מצוות שבין אדם לחברו המשותף לפסוקים י'-י"ט: מצוות שבין אדם למקום.
(2) המחשבה המוטעית היא: אולי מצוות השבת ושלוש הרגלים לא ינהגו בשביעית, כיוון שכל השנה קרויה שבת.
ב. (1)
(2) לדעת ראב"ע, הציווי במילה 'תשמטנה' עוסק במצוות שמיטת כספים, ולדעת רש"י ורמב"ן עוסק בעבודת הקרקע בשביעית.
(2) המחשבה המוטעית היא: אולי מצוות השבת ושלוש הרגלים לא ינהגו בשביעית, כיוון שכל השנה קרויה שבת.
ב. (1)
| "תשמטנה" | "ונטשתה" | |
|---|---|---|
| רש"י | לא לעשות עבודת אדמה בשביעית | לא לאכול מפירות שביעית לאחר זמן ביעור |
| רמב"ן | לא לזרוע בשביעית | לא לאסוף את פירות השביעית ולהשאירם בשדה |
(2) לדעת ראב"ע, הציווי במילה 'תשמטנה' עוסק במצוות שמיטת כספים, ולדעת רש"י ורמב"ן עוסק בעבודת הקרקע בשביעית.
השאלה הבאה
7. א. (1) המקרה: אדם מצא שור או חמור שתעה בדרכו, ויכול להחזירו לדרך בקלות.
התוספת בדברים היא שמי שראה אבדה רחוקה, צריך לטרוח ולקחתה. [למד מהמילה "נדחים"].
(2) שני דברים: "לא תוכל להתעלם" - איסור להימנע מלהשיב את האבדה; "ואספת אל תוך ביתך" - טיפול באבדה; "כל אבדת אחיך" - לא רק בעלי-חיים.
ב. (1) לפי הפשט, אינך רשאי להימנע מלעזור לפרוק את החמור.
לפי הדרש, בתנאים מסוימים אתה רשאי להתעלם ולא לפרוק.
(2) לפי הפשט - סימן שאלה.
לפי הדרש - פסיק או נקודה.
התוספת בדברים היא שמי שראה אבדה רחוקה, צריך לטרוח ולקחתה. [למד מהמילה "נדחים"].
(2) שני דברים: "לא תוכל להתעלם" - איסור להימנע מלהשיב את האבדה; "ואספת אל תוך ביתך" - טיפול באבדה; "כל אבדת אחיך" - לא רק בעלי-חיים.
ב. (1) לפי הפשט, אינך רשאי להימנע מלעזור לפרוק את החמור.
לפי הדרש, בתנאים מסוימים אתה רשאי להתעלם ולא לפרוק.
(2) לפי הפשט - סימן שאלה.
לפי הדרש - פסיק או נקודה.
השאלה הבאה
8. א. (1) "מדבר שקר":
ראב"ע - פסק דין של שקר שפוסק הדיין.
ספורנו - דבר שיכול לגרום לשקר.
(2) רמב"ם דומה לספורנו בכך שצריך להימנע מדברים העלולים לגרום בעקיפין לדין שקר.
ב. (1) האפשרויות שרש"י מעלה הן:
1. אדם שיצא חייב בדין ואם יש ערעור לזכותו, צריך לדון בו שנית.
2. אדם שיצא זכאי בדין, וגם אם יש ערעור לחובתו אין לדון בכך כדי להורגו.
(2) "כי לא אצדיק רשע" הסבר לאפשרות השנייה, שמי שיצא זכאי מבית הדין, אין להחזירו ולחייבו, משום שהקב"ה יודע את רשעו ויפרע ממנו.
ראב"ע - פסק דין של שקר שפוסק הדיין.
ספורנו - דבר שיכול לגרום לשקר.
(2) רמב"ם דומה לספורנו בכך שצריך להימנע מדברים העלולים לגרום בעקיפין לדין שקר.
ב. (1) האפשרויות שרש"י מעלה הן:
1. אדם שיצא חייב בדין ואם יש ערעור לזכותו, צריך לדון בו שנית.
2. אדם שיצא זכאי בדין, וגם אם יש ערעור לחובתו אין לדון בכך כדי להורגו.
(2) "כי לא אצדיק רשע" הסבר לאפשרות השנייה, שמי שיצא זכאי מבית הדין, אין להחזירו ולחייבו, משום שהקב"ה יודע את רשעו ויפרע ממנו.
השאלה הבאה
9. א. (1) (")ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו(") למה נאמר(?) לפי שהוא אומר (")לא תעשה כל מלאכה(") אין לי אלא דברים שהן משום מלאכה(,)
דברים שהן משום שבות מניין(?) תלמוד לומר (")ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו(").
(2) "ובכל אשר אמרתי..." - לפי המכילתא, בציווי זה התורה מזהירה על איסורי שבת שקבעו חכמים (=איסורי שבות).
ב. (1) רמב"ן: הציווי עוסק באיסורי עבודה זרה. מכילתא: הציווי עוסק באיסורי שבת.
(2) "לא תזכירו" - לא להזכיר שם עבודה זרה לפני עובדי עבודה זרה, ולגרום להם להזכיר שם עבודה זרה.
דברים שהן משום שבות מניין(?) תלמוד לומר (")ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו(").
(2) "ובכל אשר אמרתי..." - לפי המכילתא, בציווי זה התורה מזהירה על איסורי שבת שקבעו חכמים (=איסורי שבות).
ב. (1) רמב"ן: הציווי עוסק באיסורי עבודה זרה. מכילתא: הציווי עוסק באיסורי שבת.
(2) "לא תזכירו" - לא להזכיר שם עבודה זרה לפני עובדי עבודה זרה, ולגרום להם להזכיר שם עבודה זרה.
השאלה הבאה
10. א. אסור שבזמן שחיטת קרבן הפסח, יהיה חמץ ברשות השוחט או מישהו אחר מהחבורה.
באיסור זה יש ציווי על ביעור חמץ בערב פסח לפני זמן שחיטת הפסח.
ב. הבעיה שמעלה רמב"ן היא, שהמילה "דם" מיותרת, והיה צריך לומר "לא תזבח על חמץ את זבחי".
תשובה: בפסוק יש שני איסורים. האחד, איסור שחיטת קרבן פסח כל זמן שהחמץ קיים, והשני, אסור לזרוק את דם הקורבן על המזבח כל זמן שהחמץ קיים.
באיסור זה יש ציווי על ביעור חמץ בערב פסח לפני זמן שחיטת הפסח.
ב. הבעיה שמעלה רמב"ן היא, שהמילה "דם" מיותרת, והיה צריך לומר "לא תזבח על חמץ את זבחי".
תשובה: בפסוק יש שני איסורים. האחד, איסור שחיטת קרבן פסח כל זמן שהחמץ קיים, והשני, אסור לזרוק את דם הקורבן על המזבח כל זמן שהחמץ קיים.
השאלה הבאה
11. א. (1) הברית - שלא להשחית את הארץ ושלא יהיה עוד מבול על הארץ.
(2) רש"י, הקמת הברית נועדה לעודד את האדם לקיים את ציווי ה' פרו ורבו ולא לחשוש מפני מבול או השמדת צאצאיו.
ספורנו, הקמת הברית מותנית בכך שהאדם יימנע מלשפוך דם ולהרוג.
ב. הבעיה המשותפת - מהפסוקים משמע שידיעתו וזיכרונו של ה' תלויים במעשה או בהתרחשות, כאילו אין לו ידיעה בלעדיה, וזה בלתי-אפשרי.
הפתרון - הפעלים הם פעלים יוצאים ולא פעלים עומדים, דהיינו: הם אינם מוסבים על ה', אלא על בני-האדם. לכן, בפרשת נח המשמעות היא
שהקשת תיראה לבני-האדם כמזכרת להבטחה של ה', ובפרשת העקדה המשמעות היא שמעשה העקדה יפרסם ברבים את יראת השמים של אברהם.
(2) רש"י, הקמת הברית נועדה לעודד את האדם לקיים את ציווי ה' פרו ורבו ולא לחשוש מפני מבול או השמדת צאצאיו.
ספורנו, הקמת הברית מותנית בכך שהאדם יימנע מלשפוך דם ולהרוג.
ב. הבעיה המשותפת - מהפסוקים משמע שידיעתו וזיכרונו של ה' תלויים במעשה או בהתרחשות, כאילו אין לו ידיעה בלעדיה, וזה בלתי-אפשרי.
הפתרון - הפעלים הם פעלים יוצאים ולא פעלים עומדים, דהיינו: הם אינם מוסבים על ה', אלא על בני-האדם. לכן, בפרשת נח המשמעות היא
שהקשת תיראה לבני-האדם כמזכרת להבטחה של ה', ובפרשת העקדה המשמעות היא שמעשה העקדה יפרסם ברבים את יראת השמים של אברהם.
השאלה הבאה
12. א. בהבטחה לאברהם יש פירוט של גבולות, ואילו בהבטחה ליעקב לא. לכן רק היא נקראת "נחלה בלא מצרים".
ב. הבעיה - כיצד הקים יעקב מצבה לעבודת ה', והרי התורה אוסרת עבודת ה' במצבה.
היישוב - לפני מתן תורה (או: לפני שעברו את הירדן) מותר היה לעבוד את ה' במצבה.
ב. הבעיה - כיצד הקים יעקב מצבה לעבודת ה', והרי התורה אוסרת עבודת ה' במצבה.
היישוב - לפני מתן תורה (או: לפני שעברו את הירדן) מותר היה לעבוד את ה' במצבה.
השאלה הבאה
13. א. כוונתו של ראובן הייתה להציל את יוסף ולהחזירו אל אביו. כיוון שראה שהאחים רוצים להרגו ולהשליכו אל הבור, לא התנגד ישירות לדבריהם,
אלא אמר שלא יהרגו את יוסף - "לא נכנו נפש" ו"אל תשפכו דם", והציע להם פשרה - "השליכו אותו אל הבור", כי כך חשב להציל כך את יוסף.
ב. (1) אי-אפשר לפרש שאלה דברי ראובן, משום שזה אינו דיבור ישיר.
(2) ההוכחה מהפרק היא מפסוקים כ"ט-ל', שבהם נאמר שראובן שב אל הבור והצטער שלא מצא את יוסף.
ההוכחה מפרק מ"ב היא מפסוק כ"ב, בו אומר ראובן כי הזהיר אותם לבל יפגעו ביוסף.
אלא אמר שלא יהרגו את יוסף - "לא נכנו נפש" ו"אל תשפכו דם", והציע להם פשרה - "השליכו אותו אל הבור", כי כך חשב להציל כך את יוסף.
ב. (1) אי-אפשר לפרש שאלה דברי ראובן, משום שזה אינו דיבור ישיר.
(2) ההוכחה מהפרק היא מפסוקים כ"ט-ל', שבהם נאמר שראובן שב אל הבור והצטער שלא מצא את יוסף.
ההוכחה מפרק מ"ב היא מפסוק כ"ב, בו אומר ראובן כי הזהיר אותם לבל יפגעו ביוסף.
השאלה הבאה
14. א. הנביא מאשים את ישראל בשכרות ובהוללות יומם ולילה. מעשים אלה גורמים לכך שהם אינם עוסקים בעבודת ה'.
ב. ה"משפט" שעליו מדבר הנביא הוא עונש שיטיל ה' על החוטאים הנזכרים.
הקשר לפסוק ט"ו: התוצאה של השפלת גאוות האדם, היא הכרה של כולם בגדולתו.
ב. ה"משפט" שעליו מדבר הנביא הוא עונש שיטיל ה' על החוטאים הנזכרים.
הקשר לפסוק ט"ו: התוצאה של השפלת גאוות האדם, היא הכרה של כולם בגדולתו.
השאלה הבאה
15. א. הפסוק החריג הוא פסוק ד' שבו מובעת משאלה מה'.
הסבר: למרות הביטחון שה' יסייע לו מפני האויבים, המלחמות מפריעות לדוד להשיג את מטרתו העיקרית - לשבת בשלווה בבית ה'.
ב. המתפלל מעלה כמה וכמה בקשות מה' שיעזור לו להינצל מאויביו ולהתגבר עליהם. "אל תטשני ואל תעזבני" (פסוק ט') או: "אל תתנני בנפש צרי" (פסוק י"ב),
ומבקש להתחזק בעבודת ה' - "הורני ה' דרכך" (פסוק י"א), דבר שיסייע לו להתגבר על אויביו ולהשתחרר מהם.
הסבר: למרות הביטחון שה' יסייע לו מפני האויבים, המלחמות מפריעות לדוד להשיג את מטרתו העיקרית - לשבת בשלווה בבית ה'.
ב. המתפלל מעלה כמה וכמה בקשות מה' שיעזור לו להינצל מאויביו ולהתגבר עליהם. "אל תטשני ואל תעזבני" (פסוק ט') או: "אל תתנני בנפש צרי" (פסוק י"ב),
ומבקש להתחזק בעבודת ה' - "הורני ה' דרכך" (פסוק י"א), דבר שיסייע לו להתגבר על אויביו ולהשתחרר מהם.
השאלה הבאה
16. א. (1) עשיית שני העגלים, קביעת חג בחודש אשר בדה מלבו; מניע מישראל לעלות למקדש בירושלים.
(2) יהוא לא הצליח לשרש את עגלי הזהב של ירבעם, למרות שטיהר את הארץ מעבודת הבעל.
מכך אפשר ללמוד שחטאי ירבעם היו מושרשים בישראל.
ב. בפסוק ל"ג נאמר שהגויים היו יראים את ה', ואילו בפסוק ל"ד נאמר שלא היו יראים.
היישוב - פסוק ל"ג מציין שהגויים היו יראי ה' באופן כללי, ופסוק ל"ד מוסיף ומבאר שיראתם לא הייתה מושלמת, שכן המשיכו לעבוד את אלוהיהם.
(2) יהוא לא הצליח לשרש את עגלי הזהב של ירבעם, למרות שטיהר את הארץ מעבודת הבעל.
מכך אפשר ללמוד שחטאי ירבעם היו מושרשים בישראל.
ב. בפסוק ל"ג נאמר שהגויים היו יראים את ה', ואילו בפסוק ל"ד נאמר שלא היו יראים.
היישוב - פסוק ל"ג מציין שהגויים היו יראי ה' באופן כללי, ופסוק ל"ד מוסיף ומבאר שיראתם לא הייתה מושלמת, שכן המשיכו לעבוד את אלוהיהם.
השאלה הבאה
17. א. (1) הבעיה שרש"י מיישב - הכתוב מציין שלושה זמנים שונים לזביחת הפסח.
(2) - שחיטת הפסח - "וזבחת פסח לה' " (פסוק ב').
- אכילת הפסח - "ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' " (פסוק ז').
- שרפת הנותר - "ולא ילין מן הבשר... לבקר" (פסוק ד').
ב. הבעיה - לפי הנאמר בספר שמות, אסור לאכול את קרבן הפסח מבושל, ואילו מהפסוק בדברים משתמע שצריך לבשל את הפסח.
היישוב - גם צלי נקרא בישול, וכוונת התורה בדברים שצריך לצלותו.
(2) - שחיטת הפסח - "וזבחת פסח לה' " (פסוק ב').
- אכילת הפסח - "ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' " (פסוק ז').
- שרפת הנותר - "ולא ילין מן הבשר... לבקר" (פסוק ד').
ב. הבעיה - לפי הנאמר בספר שמות, אסור לאכול את קרבן הפסח מבושל, ואילו מהפסוק בדברים משתמע שצריך לבשל את הפסח.
היישוב - גם צלי נקרא בישול, וכוונת התורה בדברים שצריך לצלותו.
השאלה הבאה
18. א. (1) כוונת הזקנים היא שהם לא גרמו, אפילו בעקיפין, למותו של החלל שנמצא, כגון שלא נתנו לו להיות ללא מזון או ליווי.
(2) לא. אמירה זו מתארת את התוצאה של תפילת הזקנים, ואין זו בקשה כחלק מתפילתם, לכן אין לייחס אותה לזקנים.
ב. לדעת רש"י זהו ציווי להרוג את הרוצח לכשיימצא, לפי ראב"ע, זו התוצאה.
(2) לא. אמירה זו מתארת את התוצאה של תפילת הזקנים, ואין זו בקשה כחלק מתפילתם, לכן אין לייחס אותה לזקנים.
ב. לדעת רש"י זהו ציווי להרוג את הרוצח לכשיימצא, לפי ראב"ע, זו התוצאה.
השאלה הבאה
19. א. הקביעה בפסוק ט' היא שעם ישראל הוא עמו הנבחר של ה'. הקשר לפסוקים ז'-ח': קביעה זו מסבירה את יחסו של ה' לדורות הקודמים
[דור המבול ודור הפלגה] שהמשיך לקיימם ולא השמידם משום שמהם היה צריך לצאת עם ישראל.
ב. (1) ניגוד זה מתבטא בכך שה' נותן כל טוב לישראל (פסוקים י"ג-י"ד), ואילו ישראל חוטאים בעבודה זרה ומכעיסים את ה' (פסוקים ט"ו-י"ח).
(2) הגורם ליחס זה הוא שהטוב המרובה שנתן ה' לישראל גרם להם שלא יכירו שקיבלו את הטוב ממנו ויפנו לעבודה זרה. ביסוס: "וישמן ישרון ויבעט".
[דור המבול ודור הפלגה] שהמשיך לקיימם ולא השמידם משום שמהם היה צריך לצאת עם ישראל.
ב. (1) ניגוד זה מתבטא בכך שה' נותן כל טוב לישראל (פסוקים י"ג-י"ד), ואילו ישראל חוטאים בעבודה זרה ומכעיסים את ה' (פסוקים ט"ו-י"ח).
(2) הגורם ליחס זה הוא שהטוב המרובה שנתן ה' לישראל גרם להם שלא יכירו שקיבלו את הטוב ממנו ויפנו לעבודה זרה. ביסוס: "וישמן ישרון ויבעט".
השאלה הבאה
20. א. (1) רש"י - פסוק ט"ו מוסב על החובה לקרוא לשלום הנזכרת בפסוק י', והוא קובע שהחובה לקרוא לשלום היא רק לערים הרחוקות.
רמב"ן - פסוק ט"ו מוסב על המקרה שהאויב לא השלים, הנזכר בפסוקים י"ב-י"ד.
(2) רש"י - המילה "רק" ממעטת את כל הערים בארץ-ישראל, ובהן אין חובת קריאה לשלום, אלא "לא תחיה כל נשמה".
רמב"ן - המילה "רק" ממעטת את הערים שבארץ-ישראל שלא השלימו לאחר שקראו להם לשלום.
ב. שיטת רש"י - כוונת השאלה של איש ישראל הייתה לברר אם הם מתושבי הארץ, ואם כן אין להשלים עימהם ויש להחרימם.
רד"ק (לשיטת הרמב"ן) - השאלה של איש ישראל התמקדה בכריתת הברית, איך יוכלו לכרות עימהם ברית בלא שעבוד, ואולי הם מעמי ארץ-ישראל.
רמב"ן - פסוק ט"ו מוסב על המקרה שהאויב לא השלים, הנזכר בפסוקים י"ב-י"ד.
(2) רש"י - המילה "רק" ממעטת את כל הערים בארץ-ישראל, ובהן אין חובת קריאה לשלום, אלא "לא תחיה כל נשמה".
רמב"ן - המילה "רק" ממעטת את הערים שבארץ-ישראל שלא השלימו לאחר שקראו להם לשלום.
ב. שיטת רש"י - כוונת השאלה של איש ישראל הייתה לברר אם הם מתושבי הארץ, ואם כן אין להשלים עימהם ויש להחרימם.
רד"ק (לשיטת הרמב"ן) - השאלה של איש ישראל התמקדה בכריתת הברית, איך יוכלו לכרות עימהם ברית בלא שעבוד, ואולי הם מעמי ארץ-ישראל.
השאלה הבאה
21. א. הדברים שאפשר ללמוד על אופי העבד:
מתינותו של העבד: "לא יצעק", "ולא ישמיע בחוץ קולו" דבקותו במטרה: "לא יכהה... עד ישים בארץ משפט"; סמכותיות: "קנה רצוץ לא ישבור" (רש"י).
ב. (1) - לפי הסבורים שהקריאה מופנית אל הנביא (רש"י, ראב"ע): תוכן הנבואה הוא שה' יגן עליו, ומשימתו היא להחזיר את ישראל לברית ה'.
לפי הסבורים שהקריאה מופנית לישראל (רד"ק): תוכן הנבואה הוא שה' יגן על עמו, והוא יהיה יסוד הקיום של העולם.
(2) - לפי הסבורים שהקריאה בפסוק ו' מופנית לנביא: הנביא הוא שאמור לפקוח את עיני ישראל והתכלית היא להחזיר בתשובה את העם על-ידי
שיראו את מעשי ה' לטובתם.
- לפי הסבורים שהקריאה מופנית לישראל: ה' הוא שאמור לפקוח את עיני ישראל, והתכלית היא להציל את ישראל מצרות.
מתינותו של העבד: "לא יצעק", "ולא ישמיע בחוץ קולו" דבקותו במטרה: "לא יכהה... עד ישים בארץ משפט"; סמכותיות: "קנה רצוץ לא ישבור" (רש"י).
ב. (1) - לפי הסבורים שהקריאה מופנית אל הנביא (רש"י, ראב"ע): תוכן הנבואה הוא שה' יגן עליו, ומשימתו היא להחזיר את ישראל לברית ה'.
לפי הסבורים שהקריאה מופנית לישראל (רד"ק): תוכן הנבואה הוא שה' יגן על עמו, והוא יהיה יסוד הקיום של העולם.
(2) - לפי הסבורים שהקריאה בפסוק ו' מופנית לנביא: הנביא הוא שאמור לפקוח את עיני ישראל והתכלית היא להחזיר בתשובה את העם על-ידי
שיראו את מעשי ה' לטובתם.
- לפי הסבורים שהקריאה מופנית לישראל: ה' הוא שאמור לפקוח את עיני ישראל, והתכלית היא להציל את ישראל מצרות.
השאלה הבאה
22. א. ירושלים כבושה - "לא יוסיף לעבור בך עוד ערל וטמא" (פסוק א').
ירושלים חרבה - "פצחו רננו יחדיו חרבות ירושלים" (פסוק ט')
ב. (1) הנביא אומר זאת בגלל מעשי העוול שעשו הגויים לישראל.
ביסוס: "חנם נמכרתם" (פסוק ג'), "ואשור באפס עשקו" (פסוק ד'), "לקח עמי חנם" (פסוק ה').
(2) הקשר בין קביעה זו לדברי הנחמה: בגלל המצב שבו שם ה' מחולל, הוא נדרש להתערב ולגאול את ישראל.
ירושלים חרבה - "פצחו רננו יחדיו חרבות ירושלים" (פסוק ט')
ב. (1) הנביא אומר זאת בגלל מעשי העוול שעשו הגויים לישראל.
ביסוס: "חנם נמכרתם" (פסוק ג'), "ואשור באפס עשקו" (פסוק ד'), "לקח עמי חנם" (פסוק ה').
(2) הקשר בין קביעה זו לדברי הנחמה: בגלל המצב שבו שם ה' מחולל, הוא נדרש להתערב ולגאול את ישראל.
