תלמוד

פרק ראשון
שאלות על פי הספר "משנה ברורה" (50 נקודות)

ענה על חמש שאלות: על שלוש מהשאלות 1-5, ועל שתיים מהשאלות 6-9. (לכל שאלה - 10 נקודות)

ענה על שלוש מהשאלות 1-5, על פי הספר "משנה ברורה".

סימן ד'

שאלה 1
בתקופת שירותו הצבאי לא הייתה ליאיר נטלה לנטילת ידיים. בוקר אחד, בקומו ממיטתו, ראה סמוך לאוהל שבו ישן שלולית מים גדולה. יאיר שכשך את ידיו בשלולית המים, ועמד להתפלל תפילת שחרית.
א. האם יאיר צריך לברת ברכת "על נטילת ידיים" על שכשוך ידיו במים? הוכח.
האם הוא צריך ליטול בכלי לכשיזדמן לו? נמק.
בגלל הקור העז ששרר במחנה, ישן חיים עם כפפות על ידיו, ובקומו ממיטתו נטל את ידיו לתפילת שחרית.
ב. האם חיים צריך לברך ברכת "על נטילת ידים" על נטילה זו? ענה לפי שיטת הרא"ש ולפי שיטת הרשב"א, ונמק.
כיצד עליו לנהוג לפי דעת הרמ"א? נמק.

סימן ח'

שאלה 2
כאשר יעקב למד הלכות ציצית, הוא גילה שיש דין משותף לשלוש המצוות האלה: ציצית, תפילין, וסוכה.
א. כתוב את הדין המשותף לשלוש מצוות אלה, השונה מהדין במצוות אחרות.
ב. מדוע שונות שלוש מצוות אלה מן המצוות האחרות. פרט.

סימן כ"ה

שאלה 3
דוד חזר מפעילות מבצעית בשעה מאוחרת והלך לישון. בבוקר התעורר כעשר דקות לפני סוף קריאת שמע. הוא נטל את ידיו, בירך ברכת התורה וקרא קריאת שמע בלי שהניח תפילין.
א. האם דוד נהג כדין כשקרא קריאת שמע בלי שהניח תפילין? נמק.
ב. בעת שדוד הניח תפילין הוא נאלץ לדבר בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש. כיצד עליו לנהוג בענין ברכת התפילין של ראש, לדעת המחבר, וכיצד עליו לנהוג לדעת הרמ"א?
נמק את שיטת הרמ"א.

סימן מ"ז

שאלה 4
יואל ישן ביום שנת קבע על מיטתו. בבואו להתפלל ערבית, הסתפק אם עליו לברך את ברכת התורה.
א. מה הן שתי הדעות בעניין זה, ומהו הנימוק לכל אחת מהן? כיצד על יואל לנהוג הלכה למעשה על פי הצעתו של בעל ה"משנה ברורה"? נמק.
יחיאל חזר בלילה מפעילות מבצעית, התפלל תפילת ערבית, והלך לישון שנת לילה. לאחר כשלוש שעות העירו את כל הפלוגה למסדר קצר. לאחר המסדר בירך יחיאל את ברכת התורה וישב ללמוד עד 12:00 בלילה. לאחר מכן הלך לישון עד הבוקר.
ב. 1. האם יחיאל נהג כהלכה כאשר בירך את ברכת התורה באמצע הלילה?
2. האם יחיאל צריך לחזור ולברך את ברכת התורה בבוקר? בתשובתך הבא שתי דעות, ונמק את דבריך.

סימן תפ"ט

שאלה 5
רן שמע את ספירת העומר מחברו יורם. יורם התכוון להוציא את רו ידי חובה וגם להוציא את עצמו ידי חובה. משה העיר לרן שלא יצא ידי חובת ספירת העומר.
א. כתוב את שתי הדעות בעניין זה, ואת הנימוק לכל דעה.
ב. האם רן צריך לחזור לספור לעצמו, והאם הוא צריך לברך על ספירה זו? נמק.

ענה על שתיים מהשאלות 6-9, על פי הספר "משנה ברורה".

סימן תצ"ה

שאלה 6
חיה סחטה ענבים ביום טוב לצורך קידוש של יום טוב.
עדנה אף היא סחטה ענבים ביום טוב לצורך הבדלה.
שרה הכינה ביום טוב בצק לחלות ובצק נוסף לאטריות.
דבורה העירה להן שיש בעיות הלכתיות במעשיהן.
א. מהי הבעיה ההלכתית במעשיה של חיה? התייחס לחומרת האיסור לפי שתי דעות.
מהי הבעיה ההלכתית במעשיה של עדנה?
ב. האם שרה נהגה כדין? פרט ונמק.

סימן תקפ"ט

שאלה 7
כתב השו"ע: "אף על פי שנשים פטורות, יכולות לתקוע".
א. מהי ההוכחה שנשים יכולות לתקוע, ומהו החידוש בדין זה?
ב. כתוב שתי דעות בנוגע לשאלה אם נשים יכולות לברך על התקיעות. מהו הנימוק לדעה הסוברת שאינן יכולות לברך? כיצד, לדעתך, הדעה השניה דוחה נימוק זה?

סימן תרל"ט

שאלה 8
באחד מלילות חול המועד סוכות, עם רדת הגשמים, יצא יצחק מסוכתו ונכנס לישון בביתו. לפני שנרדם, כיוון שעון מעורר שיעיר אותו כל שעה, כדי לבדוק אם הגשם פסק.
א. האם על פי הדין חייב יצחק לכוון שעון מעורר במקרה זה, כדי שלא יישן מחוץ לסוכה לאחר שפסקו הגשמים? בסס ונמק את דבריך.
ב. מדוע אסרו חכמים אפילו שנת עראי מחוץ לסוכה? כתוב שני טעמים לכך, ואת הנפקא מינה בין הטעמים.

סימן תרנ"ו

שאלה 9
דני קנה תפילין, ואחר כך מצא תפילין מהודרות יותר.
א. האם דני חייב לקנות את התפילין המהודרות?
בתשובתך התייחס לשתי הדעות בשלחן ערוך, וכן התייחס לדעת הגר"א.
ב. לאחר שדני קנה את התפילין התעוררה שאלה בנוגע לכשרותם, בדבר שיש בו מחלוקת פוסקים, ונפסק להלכה שהדבר אינו פוסל את התפילין.
האם במקרה זה חייב דני לקנות את התפילין המהודרות? נמק

פרק שני - שאלות כלליות ומושגים בהלכה (30 נקודות)

ענה על חמש שאלות:
על שאלה 10 (חובה) (10 נקודות), ועל ארבע מהשאלות 11-16 (לכל שאלה - 5 נקודות)
ענה בקצרה, אין צורך לנמק ולבסס את התשובות.

שאלה 10 - שאלת חובה
באר בקצרה שלושה מהמושגים א-ה.
א. כלי שמלאכתו לאיסור (באר והדגם).
ב. תענית בכורות.
ג. שאלת גשמים.
ד. מצה עשירה.
ד. דבר האבד.

ענה על ארבע מהשאלות 11-16. כתוב את ההלכה למעשה בלבד.

שאלה 11
באילו מארבעת הימים הבאים מברכים ברכת "שהחיינו" בלילה?
א. בליל שמיני עצרת
ב. בליל שביעי של פסח
ג. בלילה הראשון של חנוכה
ד. בלילה השני של ראש השנה

שאלה 12
א. לאיזה צורך מניחים "ערוב חצרות", וכיצד עושים זאת?
ב. לאיזה צורך מניחים "ערוב תבשילין", וכיצד עושים זאת?

שאלה 13
מה הם חמשת האיסורים שמצווים עליהם ביום הכיפורים?

שאלה 14
באר בקצרה את שלושת השלבים של הכשרת הבשר לבישול.

שאלה 15
כתוב שתי דוגמאות לשל אחד מסוגי הברכות האלה:
א. ברכות הראיה
ב. ברכות המצוות
ג. ברכות ההודאה

שאלה 16
אילו מהדברים הבאים אסורים באכילה ומותרים בהנאה, ואילו מהם אסורים באכילה וגם בהנאה?
א. חמץ בפסח
ב. חמץ שעבר עליו הפסח
ג. פירות טבל
ד. כבד שבישלו בלי שצלו אותו קודם לכן

פרק שלישי - מבוא לתושבע"פ (20 נקודות)

ענה על שתיים מהשאלות 17-19 (לכל שאלה - 10 נקודות).

שאלה 17
לפניך ארבעה מקורות שהשתמשו בהם חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.
קרא אותם בעיון, וענה על שני הסעיפים א-ב שאחריהם.
1. "איסי תני: אף בל יקרחו - נשים פטורות. מאי טעמא דאיסי?... דגמר קרחה קרחה מבני אהרן - מה להלן נשים פטורות, אף כאן נשים פטורות". (קידושין, ל"ה, ע"ב, - ל"ו, ע"א).
2. "וכל מצוות לא תעשה נשים חייבות... מנהני מילי?... אמר קרא 'איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם' - השווה הכתוב אשה לאיש לכל העונשים שבתורה". (קידושין, ל"ה, ע"א).
3. "אמר רב הונא חופה קונה...[מנין] ומה כסף שאינו מאכיל בתרומה - קונה, חופה שמאכלת בתרומה - אינו דין שתקנה?" (קידושין, ה', ע"א).
4. "ומצוות עשה שהזמו גרמא נשים פטורות - מנלן? גמר מתפילין: מה תפילין נשים פטורות - אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות". (קידושין, ל"ד, ע"א).

א. באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשה בהן השתמשו חכמים בכל אחד מן המקורות האלה?
ב. כתוב את דרך הלימוד של כל אחת מן המידות שכתבת בסעיף א'.

שאלה 18
טעמים רבים ניתנו כדי להסביר מדוע התורה שבעל פה לא ניתנה במקורה בכתב.
א. כתוב שני טעמים לכך, ובאר כל אחד מהם.
ב. באיזו תקופה הועלתה בכל זאת התורה שבעל פה על הכתב, ומדוע נעשה הדבר?

שאלה 19
השתלשלות התורה שבעל פה.
א. ציין שני שמות של חכמים שחיו ופעלו בכל אחת מארבע התקופות האלה:
1. אנשים כנסת הגדולה
2. תקופת הזוגות
3. תקופת התנאים
4. תקופת האמוראים

ב. 1. כתוב שתי תקנות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה.
2. מה הם שני התפקידים שמילאו חכמי הזוגות?
3. ציין שתי יצירות מפורסמות מתקופת התנאים.
4. ציין שתי יצירות מפורסמות מתקופת האמוראים.