לדף ראשי



מרן הגאון הרב שאול ישראלי נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט בסלוצק, רוסיה הלבנה, לאביו הרב בנימין איזראעליט, ולאמו הרבנית חוה הי"ד. הרב בנימין שימש כרבה של העירה קוידנוב (שעל יד מינסק), והתמסר לשקומה הרוחני לאחר מלחמת העולם הראשונה. נעצר על ידי הסוביטים על כי לימד תורה לבני קהילתו, הוגלה לסיביר ומאז אבד עמו הקשר. אמו נרצחה על ידי הנאצים ימ"ש. עקב האיסור על לימוד התורה, למד הרב ישראלי בישיבות מחתרתיות שונות עד שעבר למוסקבה בכוונה לבקש אישור יציאה מרוסיה. לאחר שנדחה שוב ושוב, התיעץ עם עוד שניים מחבריו ברבה של מוסקבה, הרב יעקב קלעמעס זצ"ל, אם להבריח את הגבול למרות סכנת המוות שבדבר. הרב קלעמעס הטיל גורל הגר"א והפסוק שעלה היה: "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי... עד הנהר הגדול נהר פרת". בשנת תרצ"ג חצה הרב ישראלי עם חבריו את נהר פרוּת הקפוא לפולין, נתפש על ידי הפולנים שרצו להחזירם לרוסיה, אולם ניצל ועלה ארצה בשנת תרצ"ד בזכות סרטיפיקט ששלח לו מרן הראי"ה קוק זצ"ל. כאן למד בישיבת 'מרכז הרב'.

בשנת תרצ"ח נבחר לרבו הראשון של כפר הרא"ה (המושב הראשון שבחר לו רב), בתנאים חלוציים קשים. כאן התעוררו במלוא חומרתן ומעשיותן שאלות בהלכות התלויות בארץ – הלכות שמיטה, כלאיים ואף חליבה בשבת. כאן חיבר את ספרו הראשון 'ארץ חמדה' – "לבירורה של הלכה ולהדרכתה בחיים החקלאיים" (הושלם ביום הקמת המדינה, יצא אור לראשונה בשנת תשי"ז), ומכאן פעל רבות להטמעתן של הלכות אלו בהתישבות הדתית כולה. לכפר הרא"ה הגיע הרב ישראלי בגיל כ"ח, וכ"ח שנה שרת שם בקודש עד שנת תשכ"ה. על פי חברי הכפר, 'הפך הוא אותם לכמעט רבנים, והם כמעט הפכו אותו לחקלאי'.

בהיותו בכפר הרא"ה עסק גם בלימוד לנוער, תחילה בישיבה התיכונית שהוקמה שם על ידי הרב משה צבי נריה זצ"ל (שעל פי עדותו בחר בכפר הרא"ה בגלל נוכחותו של הרב ישראלי במקום), לאחר מכן במדרשית 'נעם' בפרדס חנה, שם חיבר את הספר 'פרקים במחשבת ישראל' – "לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות" (מהדורה ראשונה תשי"ב), שמיסד את המקצוע בתוכניות הלימודים והפך אותו למקצוע הנבחן בבחינות הבגרות.
בשנת תש"ט הוקם על מרפסת ביתו 'חבר הרבנים של הפועל המזרחי', והוא היה ממנהיגיו שנים רבות. יסד ובמשך י"ג שנה ערך את בטאונו רב ההשפעה של חבר הרבנים 'התורה והמדינה'. עיוניו במסגרת זו קובצו בספרו 'עמוד הימיני' – "ברורי הלכה בעניני מדינה, שו"ת ובאורי סוגיות בכמה מקצועות התורה" (מהדורה ראשונה תשכ"ו), המהווה עד היום ספר היסוד לנושאי תורה ומדינה. יזם גם את נוסח התפילה ליום העצמאות, שהוגש לרבנים הראשיים לקראת יום העצמאות הראשון ואושר על ידם.

בשנת תשי"ג נבחר למועצה המורחבת של הרבנות הראשית לישראל, ובמשך שנים ארוכות היה חבר פעיל במועצה, ואף כיהן בתפקידים שונים מטעמה, ובמיוחד כאחראי על המחלקה למצוות התלויות בארץ. במסגרת זו הטמיע את קיום מצוות השמיטה בארץ כולה והפך את שמירת השמיטה לממלכתית (ראה 'בצאת שנה', בהוצאת היכל שלמה, תש"ך). ערך את הבטאון 'שנה בשנה' במשך מספר שנים.

בשנת תשכ"ה מונה לבית הדין הרבני הגדול (לערעורים), ועקב כך עזב את כפר הרא"ה. בבית הדין ישב במשך ט"ו שנה עד צאתו לגמלאות, והוציא מתחת ידו מאות פסקי דין, חלקם יסודיים ועקרוניים, אלו כונסו בספריו 'חוות בנימין' (תשנ"ב) ו'משפטי שאול' (תשנ"ז).

בשנת תשי"ט התבקש על ידי ראש ישיבת 'מרכז הרב' הרב צבי יהודה בכהן קוק זצ"ל לתת את השעור כללי בה, ומאז במשך ל"ו שנה, עד כחודשיים לפני פטירתו, התמיד בשיעורו השבועי. אלפי תלמידים היו בין מקבלי לקחו, חלקם רמ"ים וראשי ישיבות לעתיד. משנת תשמ"ב היה ראש הישיבה יחד עם הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א. בתקופה זו מפורסמות היו שיחותיו ודרשותיו במיוחד בעצרות יום ירושלים (דרשת אלו כונסו בספר 'זה היום עשה ה'' – "דרשות ומאמרים ליום העצמאות וליום ירושלים", הכולל תקליטור ובו שלוש משיחותיו, תשס"ג).
בשנת תשמ"ז הקים את מכון 'ארץ חמדה' ללמודי הדיינות, והיה נשיאו. ערך את הבטאון 'ברקאי', והיה חבר במערכת 'דעת מקרא'.

היה ממעצבי דרכה וממנהיגיה הרוחניים של הציונות הדתית במשך קרוב לששים שנה.
על פועלו הוענקו לו: פרס הרב קוק לספרות תורנית (תשי"ט), פרס הרב מימון (תשל"ב), פרס ח. מ. שפירא (תש"ן), ופרס ישראל לספרות תורנית (תשנ"ב).
נתבקש לישיבה של מעלה בי"ט סיון תשנ"ה.

על דמותו ופועלו ראה: 'גאון בתורה ובמידות' – "פרקים לדרכו ולדמותו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל", הוצאת 'ארז', תשנ"ט. וכן באנציקלופדיה לציונות דתית בהוצאת מוסד הרב קוק.

ספריו
'ארץ חמדה' (שני חלקים) - בהלכות ארץ ישראל, לבירורה של הלכה ולהדרכתה בחיים החקלאיים. הוצאת מוסד הרב קוק תשי"ז, תשמ"ח, תשנ"ט.
'עמוד הימיני' - ברורי הלכה בעניני מדינה, שו"ת ובאורי סוגיות בכמה מקצועות התורה. הוצאת מכון 'ארץ חמדה', תשכ"ו, תשנ"ב.
'חוות בנימין' (שלושה חלקים) - מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בעיניני התורה והארץ, התורה והמדינה, התורה והמועדים, דיני תורה, משפטי תורה, אורחות תורה, ועיוני תורה. חלקים א' וב' הוצאת 'מכון התורה והארץ', תשנ"ב.
חלק ג' הוצאת 'ארז', תשנ"ט. חלק זה כולל גם מפתחות לכל ספריו ההלכתיים של הגר"ש ישראלי זצ"ל.

'משפטי שאול' - פסקי דין אשר נדונו בבית הדין הגדול בירושלים. הוצאת מכון 'ארץ חמדה', תשנ"ז.

'פרקים במחשבת ישראל' - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות. מהדורה שישית בהוצאת מכון 'ארץ חמדה', תשי"ב, תשס"ג.
'דרשות לימים הנוראים', תשנ"ו.
'דרשות לימי הפסח', תשנ"ז.
'זה היום עשה ה'' - דרשות ומאמרים ליום העצמאות וליום ירושלים, כולל תקליטור ובו שלוש משיחותיו, תשס"ג.
'הרבנות והמדינה' - אסופת מאמרים, נאומים, שיחות ורשימות על רבנות ארצישראלית, הציונות הדתית, מדינת ישראל, וארץ ישראל. הוצאת 'ארז', תשס"א.
'שערי שאול' – פסחים. שעורים שנתנו בישיבת מרכז הרב וברורי הלכה על מסכת פסחים. הוצאת 'ארז', תשס"ה.
'במראה הבזק' - שאלות ותשובות שנשלחו לתפוצות באמצעות פקסימיליה. שלשת הכרכים הראשונים נכתבו על ידו והוא חתם על כל התשובות.
'על חומותיך ירושלים' - קלטת וידאו ובה שיחות של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל בעצרות יום ירושלים, על רקע נופיה. בהפקת 'מרחבים', מרכז תורני ליהדות וחינוך ברוח הרב קוק זצ"ל, תשנ"ו. על תקליטור תשס"ג.
ספרית שעורים - בישיבת 'מרכז הרב' קיימת ספריה של כל השעורים הכללים שנתנו ע"י מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל במחזור השעורים האחרון לחייו.

ספרים אודותיו
'מספד תמרורים' - קובץ הספדים שנשאו לזכר מרן הרב שאול ישראלי זצ"ל. הוצאת ישיבת 'מרכז הרב', תשנ"ו.
'גאון בתורה ובמידות' - פרקים לדרכו ולדמותו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל. הוצאת 'ארז', תשנ"ט.



הערות לערך:
שם המעיר: ישראל שריר
הערה: בינתיים נוספו לספריו:
א. שערי שאול - שיעורים על מסכת בבא קמא.
ב. שערי שאול - שיעורים על מסכת שבת.
שיח שאול על התורה - שיחות לפרשת השבוע.
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן