חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

יהודה בר מאיר, ליאונטין

ר' יהודה בר' מאיר הכהן ידוע יותר בכינויו ליאון או ליאונטין. רגמ"ה מתארו כרבו המובהק.

קיימים חילוקי דעות בין החוקרים ביחס למקום מוצאו. ר' ליאונטין פעל במגנצא לאחר ר' משה בר' קלונימוס, במחצית השנייה של המאה העשירית. ההערכה הרבה שרחש לו רגמ"ה ותיאור ר' ליאונטין כמי ש"אחרי דבריו לא ישנו", מלמדת על מעמדו בעיני בני דורו, ועל חלקו ביצירת מרכז התורה במגנצא, שעל מייסדיו נמנה.

ר' יהודה בר' מאיר הכהן ידוע יותר בכינויו ליאון או ליאונטין. רגמ"ה מתארו כרבו המובהק ("שלמדני רוב תלמודי") וכתלמיד-חכם גדול: "כי מופלא בדורו היה [ואחרי דבריו] לא ישנו". בדיקת דברים אלה בהקשרם, יש בה להדגיש עוד יותר את ההערכה היתירה שחש אליו רגמ"ה. הוא העדיף את דעתו של ר' ליאונטין על זו של גאוני בבל. למרות זאת הידיעות שהגיעו אלינו על ר' ליאונטין זעומות הן ביותר; הוא הדין בשרידי תורתו.

אף ביחס למקומו נתפלגו הדעות. גרץ סבר כי איש פרובאנס הוא ובה חי ופעל. זאת בהתאם לשיטתו, שאף רגמ"ה מוצאו ממנה ומשם היגר למגנצא. אחרים סוברים, שמוצאו מאיטליה (מ. מרגליות הלכות קצובות תש"ב). מסתמכים הם בעיקר על השם ליאונטין, שרווח בין יהודי איטליה. אף שהדעת נוטה לקבל סברתם, טרם נמצאה לה הוכחה של ממש. השם ליאון, ככינוי ליהודה (על שם 'הכתוב: "גור אריה [= Lion] יהודה"), רווח למדי בין היהודים והיה מצוי גם בצרפת (מצויה עדות על הנוהג לצרף את הכינוי ליאונטין לאנשים ששמם יהודה בעת כתיבת גט). עם זאת ראוי להעיר, כי מטבעות הלשון שבתשובת חכמי בארי, "כך נראה לנו ודעתנו נוטה", "ומה שהורונו מן השמים כתבנו וחתמנו", רווחים בתשובותיו של רגמ"ה, תלמידו של ר' ליאונטין. מצאנו אותן מספר פעמים גם בתשובותיו של ר' משולם בר' קלונימוס איש איטליה. אם אכן מוצאו של ר' ליאונטין מאיטליה הוא, אפשר שדרכו קיבלם רגמ"ה.

ר' ליאונטין פעל במגנצא לאחר ר' משה בר' קלונימוס, במחצית השנייה של המאה העשירית. ההערכה הרבה שרחש לו רגמ"ה ותיאור ר' ליאונטין כמי ש"אחרי דבריו לא ישנו", יש בהם כדי ללמד על מעמדו בעיני בני דורו ועל חלקו ביצירת מרכז התורה במגנצא, שעל מייסדיו נמנה.

על סמך המקורות המעטים ששרדו מתורתו ניתן להצביע על קו אפיון בולט של דרכו: עצמאותו וביטחונו הרב בכוחו כפוסק. אין הוא רואה עצמו כפוף למרכז הבבלי. פסיקתו שלו ושל תלמידיו חוזרת אל המקורות הראשונים גופם. עיונם שלהם בסוגיה, דרך הבנתה וניתוחה, הם שקבעו את דעתם.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):

רבינו גרשום מאור הגולה - חייו ופעולותיו, ד"ר שלמה אידלברג

רגמ"ה המתקן, המשיב והפייטן, ד"ר שלמה אידלברג

לתולדות יהודי אשכנז בתקופת הרגמ"ה, ד"ר שלמה אידלברג



מקור הערך: פרופ' אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים תשמ"א.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן