לדף ראשי




ספרות ההיכלות - מדרשים המיוחסים לרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול. המדרשים נקראים גם בשם ספר היכלות, פרקי היכלות, אגדת ר' ישמעאל, פרקי מרכבה ו"ספר חנוך".
בספרים דברי קבלה וסודות על חכמת האלוהות במערכת השמים וצבאם וכסא הכבוד והיכל ה', וגם על מעשה בראשית והנפש. חלקם נדפסו בזהר בשם שבעה היכלות.

ספר היכלות מוזכר בספרים הקדמונים. זה לשון ר' מנחם ציוני בפרשת יתרו:

"ואל תטעה באגדת ר' ישמעאל בן אלישע ור' עקיבא וחבריהם, מאשר ספרו בספר היכלות והפליגו בשיעור הקומה ובכסא ובדברים מופלאים ונוראים בו, וכולם נכונים וישרים למוצאי דעת".

הערוך כתב בערך "אבן המנוגעת", שיש היכלות רבתי והיכלות זוטרתי, וז"ל:

ת"ר, ארבעה נכנסו לפרדס (חגיגה י"ד), זהו המפורש בהיכלות רבתי ובהיכלות זוטרתי, שהיו עושין מעשים ומתפללים תפילות בטהרה, ומשתמשין בכתר, וצופין בהיכלות, ורואין האיך משמרות מלאכים במעמדן, והאיך היכל אחר היכל, היכל לפנים מהיכל וכו'.

בספר "שומר אמונים" פרשת כי תשא מביא:

בפרקי היכלות יש היכל ידוע למעלה, וכשמגיע שם העולים למרכבה ונראה להם באותו ההיכל עניינים גדולים, והוא מדמה בדעתו שהוא מים וכו'.

בספר לקוטי שכחה ופאה (דף כ"ג, פירארה 1556) בעניין סוד שר הפנים כתב:

ואמרו בפרקי היכלות בפרקי רבי עקיבא, ששבעים שמות נקראו לו למטטרון כולם נודעים לפי צירופם ולפי גימטריאות וכו'.

היכלות בעולם האצילות
מה שנקרא באגדה בשם "שערים" מכונה בקבלה "היכלות", והידיעה הזאת הביאו לנו רבי עקיבא ור' ישמעאל, שהרחיבו את הסוד של "שיעור קומה" שחזה דניאל:

"עתיק יומין יתיב, לבושיה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא".

ב"אדרא" הנספח לזוהר של רשב"י, תלמיד רבי עקיבא, מבואר חזיון דניאל, התמונה הענקית הזאת בציורי הזקן והשערות והמוח והקודקד וכל האברים של עתיק יומין, היא עתיקא קדישא. ואמר רבי עקיבא, אני וחברי ר"י ערבין בדבר, שכך הוא שיעורו. ור"י הזה הוא הבונה "היכלות" בשמים לפי ספר היכלות המיוחס אליו.

המקובלים ציירו את ההיכלות כאשר ראו אותם, במספר שבעה. בקבלה מושלת הזוגיות, הפניה לשני צדדים, ימין ושמאל, דין ורחמים, קדושה וטומאה, ולכן גם ההיכלות הם זה לעומת זה עשה האלהים, שבעה היכלות קדושה כנגד שבעה היכלות טומאה. וכמו שיש לקדושים שבעה היכלות כן יש לקליפות שבעה היכלות. וכמו שצד הקדושה מושך שפע לטהורים, צד הקליפה משפיע לטמאים. וזה טעם האסור והמותר, הטמא והטהור, הפסול והכשר. (הפרדס לרמ"ק).

ואלה שמות שבעת היכלות בסטרא דקדושה:
ההיכל הראשון שמו "לבנת הספיר", ובו שוכנים ארבעת המלאכים העליונים, שהם:
טהריאל העומד בפתח ההיכל ועל ידו מלאכים שכולם אש לוהט מלאים רבבות עינים ובידם שרביטי אש,
אכתריאל הוא סנדלפון הקושר קשרים להקב"ה,
סהריאל המעיד על זכויות וחובות בני האדם,
רחמיאל העומד על פתח שערי דמעה שאינם ננעלים לעולם.
ובהיכל הזה מזדוגים כל זיווגי הנשמות הזכרים עם הנקבות.

ההיכל השני שמו "עצם השמימי", ובו ממונה רוח אחד מאור אש זך הוא החשמל, ורוח שני ממים ושמו שמים, ודרך ההיכל הזה מוליך צדקיאל את נשמות הצדיקים לנהר די נור להתרחץ ולהטהר שם.

ההיכל השלישי שמו "נוגה", שבו מתקנים הפתקים ופסקי דין על בני האדם בצאתם מבית דין של מעלה.

שם ההיכל הרביעי "זכות",

ההיכל החמישי "אהבה",

ההיכל הששי "רצון", ובו ממונה רזיאל וכל רזי סודות התורה בידו.

ההיכל השביעי שמו "קודש הקדשים", והוא טמיר ונעלם קרוב על שורש האצילות, ובו הפרגוד והכרובים.

לעומתם שבעת היכלי סטרא אחרא:
ההיכל הראשון שמו "שטן", ובו ממונה המחבל דומה;

השני נקרא "טמא", והוא חושך ובו ממונה מחבל אחד ושמו "כוס התרעלה" ובכוס הזה ג' טפות: חצץ, מר ממוות, קובעת;

השלישי שמו "אופל", ומשם יוצאים שני רוחות ושמם אף וחמה אשר ראה משה באמרו כי יגורתי מפני האף והחמה;

רביעי נקרא "חובה",

השם החמישי "איבה";

ההיכל הששי "בית חבר", מפני שמחבר ומיחד ד' רוחות טמאים שהם מות רע צלמות ואופל;

וההיכל השביעי נקרא "שמרי היין".

כנגד שבעת היכלות האלה יש שבעה שמות ליצר הרע:
רע, טמא, שקץ, שונא, אבן, מכשול, צפוני.

וכנגדם שבע מדורות בגיהינום:
בור, שחת, דומה, טיט היון, שאול, צלמות, ארץ תחתית.
ועל שער הגיהנם ממונה סמריאל.



הערות לערך:
שם המעיר: יישר כוח על היוזמה המבורכת לזכות את הרבים.
הערה: הייתי מבקשת לדעת היכן אני יכולה למצוא את הנוסח המדויק של העלייה להיכלות,עם שמות השומרים בכל פתח,והחותמות שמראים להם.
קראתי את פרקי ההיכלות רבתי,לא מצאתי נוסח מדויק.חסרים מספר שמות.
הנני הנכדה של הנינה של רבי יהודה הנשיא זצ"ל
(לבית דוידוף) והנשמה שלי משתוקקת להיות בין יורדי המרכבה.זה שנים אני בונה את הכלי לרגע המיוחל הזה.
ולך נאה להודות
תהילה054-2185422


שם המעיר: יוסף אביב
הערה: ראה חיבוריה של רחל אליאור ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה תל אביב: משכל 2004 ומקדש והנ"ל , מקדש ומרכבה כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: מאגנס תשס"ג
מקור ההערה: ידע אישי
לעיון נוסף:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן