חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הלכות גדולות לרבי שמעון קיירא

ספר דינים והלכות, לשמעון קיירא, 741, בדור השני של הגאונים.

מטרת הספר לסדר את פסקי התלמוד לפי המסכתות ועל פי העניינים. עוסק בעיקר במצוות הנוהגות בזמן הזה. סגנונו כלשון הגמרא שמשם תורגמו הדברים. הספר שבידינו איננו כפי שיצא מתחת יד ר' שמעון קיירא. יש בו הוספות של רבי יהודאי גאון, והשמטות רבות.

הלכות גדולות - ספר דינים והלכות, שחבר רב שמעון קיירא בשנת אלף נ"ב לשטרות (= ד"א תק"א=741). בדור השני של הגאונים. כן היא קבלת הראב"ד. הרכבי בתשובות הגאונים "זכרון לראשונים" עמוד 878 משער שצריך להיות אלף קנ"ב לשטרות (ד"א תר"א= 841). הראב"ד אומר כי רב יהודאי גאון, שהיה בדור השלישי לגאונים, "חיבר הלכות פסוקות, ומהלכות גדולות קבצם".
גם רב שרירא גאון בתשובתו (זכרון לראשונים 191) אומר:
וששאלתם וכו' הכין חזינא דמאי דכתב ר' שמעון קיארא בהלכות גדולות בהא מילתא מימרא דר' אחא מן שבחא הוא וכו'.
הספר הלכות גדולות נתחבר בעקבות ספרו של רב יהודאי "הלכות פסוקות". גם הלכות גדולות כתוב בלשון התלמוד. הוא כולל אוסף של קטעים מהתלמוד, ומהווה מעין קיצור או סיכום החלק ההלכתי של התלמוד.

מקורותיו העיקריים היו ספר "הלכות פסוקות" של רב יהודאי, והשאילתות דרב אחאי (ע"ע). משני ספרים אלה שאב את רוב החומר שבספרו. מלבדם הוא משתמש בכל הספרות התלמודית שעד ימיו, כמו גם בתשובות גאוני בבל. לעתים רחוקות הוא משתמש גם בתלמוד הירושלמי, שהוא קורא לו "תלמוד דמערבא", ויש שהוא מביא דבריו במלים "אמרין במערבא". כמו כן השתמש ב"ספר המעשים" של בני א"י, הוא ספר הלכתי שנתחבר בא"י אחרי חתימת הירושלמי.

אין בעל ה"ג מציין מקורותיו. רק פעם אחת הזכיר בפירוש את מקורו "הלכות קצובות דבני מערבא", הוא קטע המכיל כמה כללים להכרעת ההלכה בין החכמים החולקים.

מגמת הספר
תכלית המחבר היא לסדר מסקנות התלמוד לפי המסכתות ועל פי העניינים. הוא מתרכז בהלכה הנוהגת בזמן הזה, אבל לפעמים מביא דברים שאינם נוהגים בדרך אגב או להשלמת עניין. הוא מביא מעט מהדיונים שבגמרא לצורך התלמידים כדי להרגילם ללימוד הש"ס.

סגנון לשון ההלכות בכלל כלשון הגמרא שמשם תורגמו הדברים, ועל גרסותיו ופירושיו אמרו הקדמונים שהם דברי קבלה, ונושא עליו חותם מטבע של הגאונים הקדמונים. בה"ג מביא לפעמים את הירושלמי, את התוספתא, מדרש דרב הושעיה רבה - הוא בראשית רבה; ספרא דבי רב; ספרי ומכילתא. העתיק דברים ממגלת תענית וממסכת דרך ארץ, מביא דברים בשם רב אחא משיבחא. בכמה מקומות מעתיק מהשאילתות מבלי הזכרת שמו. נראה כי אלה נתוספו אח"כ מהלכות פסוקות של ר' יהודאי גאון, כי לא סביר שרב שמעון שהיה בן זמנו של ר' אחא משבחא, ואולי זקן ממנו, ראה את השאילתות.

ספר הלכות גדולות היה לדוגמא לבעלי ההלכות וגם להרמב"ם ובעל הטורים לסדר את ההלכות על הסדר.

הלכות פסוקות וקצובות
מלבד ספר הלכות פסוקות שחבר ר' יהודאי גאון, נמצאו כמה קצורים של ההלכות בשמות שונים: הלכות קצובות,
הלכות קטועות
והלכות קטנות.
כל אחד התאמץ לקצר בלשון ההלכות ולהסיר מהם שקלא וטריא, כדי להקל על התלמידים.

יתכן שחברו את הליקוטים האלה לעצמם, כדי לפסוק הלכה למעשה מבלי עיון וחקירה בתלמוד. ולכך הלכות גדולות נקרא לפעמים "הלכות ראשונות", מפני שהספר הזה היה ראשון לילקוטי ההלכות המאוחרים.

במחזור ויטרי נזכרות הלכות קצובות לרב יהודאי גאון. בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה ובמרדכי נזכרו הלכות קטועות.
נדפסו הלכות פסוקות מן הגאונים עם שו"ת הרשב"א (קושטא רע"ו).
ספר "בית נכות" שהו"ל ח"מ הלוי הורוויץ בפפד"מ תרמ"ג מכיל הלכות קצובות דר' יהודאי גאון, הלכות פסוקות או "הלכות ראו" (פאריס תרמ"ו).
הלכות אלה שונים בלשון ובסגנון מה"ג, וכנראה נתיחסו בטעות לרי"ג ואפשר שהעתיקם איזה סופר ותיקן לשונם במליצה קלה ומובנת.

כאשר נתרבו ילקוטי ההלכות הפסוקות נתמעטו לומדי הגמרא, וכבר בימי פלטוי גאון אמרו: מה לנו לקושיות התלמוד ופלפולו? ובימי הר"י מיגא"ש היו מורים אשר לא ידעו ולא הבינו את הגמרא, והורו מתשובות הקצרות של הגאונים (שו"ת של"ו סימן קי"ד).

מר רב צמח גאון התמרמר עליהם ואמר:
וזה שחקקתם לכם בהלכות קטועות, לא שמענו מעולם, לא בכתב ולא בפה וכו'.
ואל תטעו באותן ההלכות קטועות (מובא בחמדה גנוזה סימן קכ"ח).
המסכתות הקטנות שבש"ס הן מהלכות פסוקות או קטועות שנשארו לנו בשלימותם.

נוסחאות הלכות גדולות
ספר ה"ג שבידינו איננו כפי שיצא מתחת יד ר' שמעון קיירא. מלבד תוספות ההלכות של ר' יהודאי גאון שלטו בו ידים והכניסו בו פסקים מגאונים אחרים, גם השמיטו ממנו דברים הרבה.
כבר העיר הרמ"ע מפאנו באמרו, חסרונות הרבה ראיתי בו בכמה מקומות (שו"ת סימן ל"ב). בעל תבואות שור סימן מ"ח העיר, דרבוותא קמאי מייתיה בשמיה דה"ג וליתא בנוסחתנו, וכמה לישני קמן בהם קמאי מייתי בשמיה איפכא.

נדפס ראשונה בויניציא 1548, ווין 1811, וע"י הרב הילדעסהיימער בברלין 1890 (הוצאת מקיצי נרדמים מכ"י וואטיקאן.).

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: אריאל גוגנהיים
הערה: שלום. יש חוסר הבהרה של עניין יחוס בה"ג לרב יהודאי, ועל מסורות שונות על הספרים. כך למשל כתוב שהראב"ד אומר שרב יהודאי קיבץ את הלכותיו מהלכות גדולות, ושהוא דור אחרי ר"ש קיירא, ומיד אחרי אומרים שהספר חובר בידיו בעקבות רב יהודאי...
בנוסף הבאתם את הר"י מיגש שמדבר בעניין הפוסקים מהגאונים, והוא דווקא מדבר בשבחם.
צריך גם לדבר על המהדורות של בה"ג, ולשמוע מה יש לכם לומר בנידון.
יום טוב!
(אם תרצו עזרה מתישהו, תמיד לשירותכם)


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן