לדף ראשי




גימטריה - מידה שהתורה נדרשה בה, והיא אחת משלושים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בברייתא שאסף אל ספרו בעל ספר הכריתות.
לפי שיטות שונות מתחלקת המידה הזאת לשניים, אך יש הרואים בשני אלה שתי מידות נפרדות.
לחשבון האותיות כאשר דרשו המלה על פי ערך אותיותיה בתור סימני המספר;
ולתמורת האותיות כאשר דרשו המלה על פי חלוף אותיותיה בסדר האלפא ביתא.

המונח גמטריה מקורו במילה גרמטיא, ימלה הנגזרת משם הסופר בלשון יון, כמו שנוטריקון נגזר משם הסופר בלשון רומי nutarius.

הסבר אחד לשתי מלות אלה: גימטריה ונוטריקון - מנהג הסופרים: מנהג סופרי יון ורומי המהירים היה לכתוב המלות בדרך קצרה או בדרך נסתרה. קדמונינו, בדרשם מלות המקרא על דרך קצרה, אמרו שזה "נוטריקון": דרך הסופרים המקצרים בכתיבתם.

למשל: ר' אלעזר המודעי בדרשו מלת "ויחלש" שמות י"ז י"ג, שהיא קצור ויחל וישבר, או ר' אליעזר ור' יהשע בדרשם מלת "פחז" בראשית מ"ט ד', שהיא קצור שלוש מלות שתחילתן אותיות פ' וח' וז'.
וכן בדרשם מלות המקרא על דרך נסתרה, (ר"ל בדרשם מלה כאלו נעלמה מלה אחרת במספר אותיותיה, או כאלו נעלמה מלה אחרת בהחלפת אותיותיה) אמרו שזה גימטריה, ר"ל דרך הסופרים המעלימים בכתיבתם. אפשר שייחדו את המונח גרמטיא (הוא גימטריה) למידה זו, כי בשם גרמטיא נשמע גם כן שם האותיות בלשון יון, ובמידה הזאת דרשו אותיות המלה בין לחשבון בין לתמורה.

השם גימטריה אינו נזכר במשנה.
בלי ספק כבר בימי התנאים הייתה המלה שגורה בפי דורשי המקרא, כמו מלת נוטריקון. מפני זה מצאנוה בפי רב אבי אמוראי בבל שהביאה עמו מא"י.

רב משתמש בשני האופנים הנזכרים בברייתא דל"ב מידות. בשבת קמ"ט: אמר ר"י אמר רב (על חבקוק ב' ט ') ערל בגימטריה שלוש מאות הוי. ובסנהדרין כ"ב אמר רב, שהמלים "מנא מנא תקל ופרסין" (דניאל ה') בגימטריה נכתבו, כלומר בהחלפת האותיות בדרך א"ת ב"ש.

הגימטריה, שהיא חשבון האותיות, נחלקת אצל קדמוני חכמי המדרש לשלשה מינים:
א) מספר שבמקרא נדרש כאילו נעלמה תחתיו מלה שחשבון אותיותיה שוה למספר ההוא. רק דוגמא אחת נודעה למין זה, והיא הנזכרת בברייתא דל"ב מידות עצמה, והוא שדרשו מספר ילידי בית אברהם אבינו (בראשית י"ד) 318, כמספר השם אליעזר בן משק ביתו.

ב) במלה הנזכרת במקרא נמצא רמז למספר השוה לחשבון אותיותיה, כמו מלת "רדו" (בראשית מ"ב ב') דרש ר' אבא בר כהנא שהיא רמז למספר השנים שישבו בני ישראל בארץ מצרים (ב"ר פצ"א), ובמלת "בזאת" (ויקרא ט"ז ז.) מצא ר' לוי רמז לארבע מאות ועשר שנים ששמשו כוהנים גדולים במקדש הראשון (ויקרא רבה פכ"א). מלת "מחספס" (שמות מ"ז י"ד) דרש ר' יוחנן שהוא רמז על רמ"ח איברים ושנבלע בהם הכי (יומא ע"ה:).

מידה גימטריה זו דרשו גם לעניין הלכה: כי המילה יהיה שבפרשת הנזיר (במדבר ו' ה') היא לדעת רב מתנא (נזיר ה'.) רמז שסתם נזירות שלשים יום. יש שדרשו כל אות ואות שבמלה בפני עצמה. ריב"ל דרש על מלת הנחילות (תהילים ה' א') -
אות ה' רומזת על חמישה חומשי תורה,
אות נ' על חמישים ימים שבין פסח לעצרת:
אות ח' על שמונה ימי מילה,
אות י' על עשרת הדברות,
אות ל' על שלושים צדיקים שהן בעולם וכו' (מדרש תהלים).

ר' אבהו למד את גודל המידה קב בחשבון הגימטריה של המלה הארמית קבא (ירושלמי תרומות פ"ד ג').

ג) במילה שבמקרא מצאו רמז למילה אחרת מפני שחשבון האותיות בשניהן שווה. רב מתנא מצא רמז למילה "בשגם" (בראשית ו' ט ועיין חולין קל"ט:); והמילה "הכסף" (אסתר י"ג י"א) רומזת על העץ שתלו עליו המן (אסתר רבה).

לגימטריה שהיא החלפת אותיות הביאה ברייתא דל"ב מידות ראיה מן המקרא. "לב קמי" (ירמיה נ"א א') הוא כשדים בחילוף אותיות על פי סדר א"ת ב"ש. בהקדמת מדרש הגדול הוסיף עוד מלת "ששך" (שם כ"ה כ"ו) שהוא מלך בבל. ר' ברכיה בשם ר' יהודה [בר סימון] דרש מלת "שי" (ישעיה י"א ב') שהוא בתמורת אותיות בם (מדרש תהילים מזמור פ"ב,. בבבלי שבת ק"ד.

נזכרו עוד שני דרכי סדור האותיות של אלפא ביתא:
א"ל ב"ם ג"ן, ואח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ, היו ליסוד החלפת אותיות.
שונה מדרכים אלה הוא סדור אטב"ח שנהג כן ר' חיא הגדול. על ידי החלפה בדרך זו פירשו מלה מנון (משלי כ"ט כ"א) שהוא כמו עֵד (בלשון ארמית סהדא) שכן באטב"ח דר' חייא קורין לסהדא מנון (סוכה נ"ב. ע"ש).

מפרשי המקרא בדרך הפשט לא השתמשו בגימטריה. הראב"ע בפירושיו לבראשית י"ד י"ד כותב:

"וחשבון אותיות אליעזר דרך דרוש כי אין הכתוב מדבר בגימטריה, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע רק השם כמשמעו".

ובפירושו הקצר על ספר שמות בתחלתו אמר הראב"ע: וחלילה שידבר הנביא בגימטרון (צ"ל בגימטריה).

לעומתו חיבב ר' יעקב בעל הטורים את הגימטריאות ואמר בהקדמת פירושו עה"ח:

"וראיתי עוד לכתוב בתחלה סדר וסדר מעט פרפראות וגימטריאות
וטעמי המסורות להמשיך הלב".

גם בעיניו הגימטריאות אינן פירושים אלא דברי אגדה המושכת את הלב. מלת בראשית הוא דורש על כמה פנים: "בראשית ברא" בגימטריה בראש השנה נברא (העולם); "בראשית" בגימטריה בגבורה יצר, או שש סדרים, או ישראל בחר בעמים, או תרי"ג יצר.

חכמת הקבלה הרחיבה את גבול הגימטריה לבלי קץ. רמב"ן מזכיר בהקדמת ביאורו לתורה צרופיהן וגימטריותיהן של שמות שבכל התורה.
חכמי הקבלה השתמשו בשני אופני הגימטריה, חשבון האותיות ותמורת האותיות, ושם גימטריה נתייחד לחשבון האותיות.
ר' משה קורדובירו, בשער השלושים מספרו פרדס רמונים מזכיר שניהם בפ"ה ופ"ח. על התמורה הוא אומר שהיא המשובחת בגימטריה.




הערות לערך:
שם המעיר: אריאל דוד
הערה: כתבתם שגימטריה זה דברים הממשכים בעלמא. אך, זה פירוש לחלקים בתורה אלא שצריך ללמוד זאת (דרך למידת הפסוקים כיום לא ידוע לנו).
ואילו דרשות אחרות של גימטריה הם פרפראות לחכמה בלבד (בשונה מנגעים ואהלות למשל, שהם החכמה עצמה).
הגימטריה כן מוזכרת במשנה (באבות).

עלו והצליחו
מקור ההערה: מידרש ומשנה

שם המעיר: אביאל חורי
הערה: מקור המילה גימטריה.
"גיא" משמעותו (ביוונית) חכמה.
"מטריא" - מספר.
א"כ המונח 'גימטריא' מלמד על חכמת המספרים.
מקור ההערה: הקדמת הרוקח לפירושו על התורה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן