לדף ראשי



בוגדן חמלניצקי - ראש צבא הקוזאקים ברוסיה הקטנה, ומארגן הפרעות ביהודים בגזרת ת"ח-ת"ט.
נולד בשנת 1595, ומת בעיר טשיגירין (טשאהרין) 16 אוגוסט 1675. פתח במלחמת שחרור של אוקראינה מעול פולין בימי הנסיך קניצפלסקי.
טשפלינסקי, שר העיר טשיגירין, חשד בחמלניצקי כי השתתף בקשר נגד הממשלה. סוד זה גילה היהודי זכריה זאבילענקי, ויתכן כי בגלל זה שנא חמלניצקי את היהודים וביקש לאבדם. מאידך, עזר היהודי יעקב זאבילענקי (כנראה היה ממשפחת זה שהלשין עליו) לחמלניצקי, והוציאו ממאסר שנגזר עליו בפקודת קניצפלסקי.

חמלניצקי כרת ברית עם מלך הטרטרים, ועליהם הצטרפו היוונים, ויחד נועדו כולם להלחם נגד ממלכת פולין. המרידה החלה ביום ד' סיון ת"ח (1648). אנשי פולין וצבאם ברחו, והיהודים שנשארו בעריהם נהרגו נשחטו ועונו בעינויים קשים ורכושם נשדד. יותר משלוש מאות אלף יהודים נהרגו בגזרת ת"ח ות"ט, ורבים מסרו נפשם על קידוש השם.

מצבה לכבודו של חמלניצקי קיימת במוסקבה ובקייב. באוקראינה יש גם עיר בשמו.

פרעות חמלניצקי
נתן הנובר, מתוך הספר "יון מצולה"

והרבה ק"ק אחורי הנהר דניפר הקרובים אל החלל, כגון ק"ק פריסלאב וק"ק בארשיבוקה וק"ק פראטון וק"ק באריופלין וק"ק לובען וק"ק לאחווץ ואגפיהם, שלא יכלו לברוח, ונהרגו על קדושת השם במיתות משונות ומרות. קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים; וקצתם קצצו ידיהם ורגליהם והשליכום על הדרך, ועברו עליהם בקרונות ודרכום בסוסים; וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית, והשליכום בחוץ שלא ימותו מהרה, ופרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם; והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדים בחיק אימותם; והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים, ונשים מעוברות בקעו בטנן והוציאו העובר וחבטו בפניהן; וקצתם קרעו בטניהן ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחון כך בחיים, ותפרו הבטן, וקצצו בהן ידיהם שלא יוציאו החתול חי מן הבטן, ותלו הילדים בדדי אמותם; וקצם ילדים תחבו בשפוד וצלום אצל האש והביאום אל אימותם שיאכלו מהם; ולעמים לקחו מילדי העברים ועשו גשרים לעבור עליהם. לא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם, וכל ארבע מיתות בית דין סקילה שרפה הרג וחנק. והרבה לקחו הקדרים בשביה ונשים ובתולות עינו ושכבו עם הנשים לפני האנשים. והבתולות והנשים היפות לקחו לשפחות ולאופות וקצת לנשים ולפלגשים.

כיוצא בזה עשו בכל המקומות אשר היו מגיעים שמה, וגם לעמים שהיו מעם פולין עשו כהנה, וביותר להכומרים והגלחים.

ונהרגו אחורי הנהר דניפר כמה וכמה אלפים נפשות מיהודים וכמה מאות שהוכרחו להמיר דתם. וספרי תורות קרעו לקרעים ועשו מהם שקים ומנעלים לרגליהם ורצועי תפילין לקחו לכרך סביב רגליהם. וקצוצי תפילין השליכו בראש כל חוצות, ומשאר ספרי קודש עשו גשרים ברחובותיהם. וקצתם לקחו לתחוב בקני השרפה אשר כל השומע תצלנה אזניו.

פרעות נעמירוב ביום עשרים בסיוון:

ויהי כשמוע הצורר חמיל שיהודים רבים נתאספו לק"ק נעמרוב ועימהם כסף וזהב לרוב, וגם ק"ק נעמרוב בעצמה הייתה מופלגה בעשירות, והייתה קהילה גדולה וחשובה לאלוקים של חכמים וספרים מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה נרצחים.
בכן שלח חמיל ראש אחד צורר היהודים על ק"ק הנ"ל, ועמו כשש מאות איש שולפי חרב, וכתב לראשי אנשי העיר שיהיו בעזרם. ואנשי העיר הקדימו נעשה לנשמע, לסייעם בכל כוחם, לא מפני אהבתם אלא מפני שנאת היהודים.

ביום ד', עשרים בסיוון באו הקאזקין סמוך לעיר נעמרוב.

ויראו היהודים את החיל למרחוק ויחרד לבם, אבל לא היו יודעין אם הם מעם פולין או מעם קאזקין. אף על פי כן הלכו כל היהודים עם נשיהם וטפם וכסף וזהב שלהם אל המבצר וסגרו המבצר בדלתיים ובריחים להלחם כנגדם. מה עשו הרשעים הקאזקין? עשו להם דגלים כמו שיש לעם פולין, כי לא יש היכר אחד בין עם פולין לקאזקין רק בדגליהם. ואנשי העיר היו יודעים מן זו הערמה והיו קוראים אל היהודים שבמבצר: פתחו השער, כי זה החיל מעם פולין שבאו לעזור אתכם מיד אויביכם אם יבאו. והיהודים שעל החומה עומדים, היו רואים בדגליהם שהם כדגלי עם פולין, והיו סבורים שאמת דברו להם אנשי העיר. מיד פתחו להם השער. וכיון שפתחו השער נכנסו הקאזקין וחרבם שלופה בידם, ואנשי העיר בחרבות וברמחים ובאתים, וקצתם הלכו במקלות, והרגו ביהודים הרג רב. ונשים ובתולות עינו כרצונם. וקצת נשים ובתולות היו קופצין לבריכת המים הסמוכה למבצר שלא יטמאו אותן הערלים, ונטבעו במים. וגם הרבה אנשים שהיו יכולים לשוט קפצו לתוך המים ושטים בם, והיו סבורים שניצלו מן ההריגה. והיו היונים שטים אחריהם בחרבות ובאתים והורגים אותם במים. וקצתם היו מורים בקני השרפה לתוך המים והרגום עד שנתאדמו המים מדם הרוגים.

והיה שם ראש הישיבה דק"ק נעמרוב, ושמו הגאון מוהר"ר יחיאל מיכל בן הגאון מוהר"ר אליעזר ז"ל, שהיה יודע כל התורה כולה על פה, ובקי היה בכל חכמות העולם. ודרש להם בשבת שלפני הגזירה, והזהיר את העם שאם יבא השונא שיקדשו שם שמים ולא ימירו דתם...

וכהנה וכהנה רבות אשר אי אפשר להעלות בכתב. ומספר כל ההרוגים והנטבעים בק"ק נעמרוב, לערך ששת אלפים נפשות נהרגו בכל מיתות משונות. השם ינקום דמם. והנמלטים מחרב דק"ק נעמרוב ברחו לק"ק טולטשין, כי היה שם מחוץ לעיר מבצר חזק עד מאוד.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן