חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מוקצה מחמת איסור - הסבר המושג

קבוצת חפצים שאסור לטלטלה בשבת.

מוקצה מחמת איסור הוא, לדוגמה, נר שהדליקו בו בשבת או שולחן שהיה עליו מוקצה בכניסת השבת וכדומה. כלים אלה אסורים בטלטול גם לצורך גופם ולצורך מקומם. ע' הלכות שבת לרמב"ם כה הלכה י (לעומת הלכה ג').
בטעמו של האיסור כתב המ"ב (או"ח, רעט, ס"ק א): "...והטעם דכיון דבין השמשות היה אסור בטלטול לפי שנעשה הנר והשמן והפתילה בסיס לשלהבת שהוא דבר האסור בטלטול ומיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא וזהו הנקרא בגמרא מוקצה מחמת איסור..."

חפץ שנועד לשימוש אסור בשבת, נאסר בטלטול כי הוא "כלי שמלאכתו לאיסור". דוגמא: מכשירי כתיבה.
כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו.
פירוש: מותר לטלטל אותו לצורך שימוש מותר. למשל: פטיש - מלאכתו העיקרית לאיסור, ולכן הוא מוקצה. אבל מותר להשתמש בפטיש כדי לפצח אגוזים, שזה שימוש מותר בכלי.
כמו כן מותר להזיז מוקצה מחמת איסור כדי להשתמש במקום בו הוא מונח.


הערות לערך:
שם המעיר: אברהם פרידמן
הערה: מוקצה מחמת איסור יכול להיות גם חפץ שאסרו חז"ל להשתמש בו אפילו משום איסור מדרבנן כגון השמן שבנר, שנאסר משום גזירה מדרבנן.
מקור ההערה: רמב"ם שבת ה:יב


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן