לדף ראשי




תנחומים לאבלי ציון וחורבן המקדש. תפילה הנאמרת בתשעה באב בתפלת שמונה עשרה במנחה בברכת לירושלם עירך. תקנו לומר בברכה זו מפני שחותם בה בונה ירושלם.
בירושלמי (ברכות פ"ד) ומובא באלפסי והגהת הרא"ש סוף מסכת תענית),

ר' אחא אמר יחיד בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע. ומאי ניהו?
רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבלה והחרבה והשוממה הנתונה ביד זרים, הרמוסה בכף עריצים ויבלעוה לגיונות וירשוה עובדי אלילים, ולעמך ישראל נתתה ולזרע יעקב ירושה הורשתה, נערה ה' אלהינו מעפרה והקיצה מארץ דויה, נטה עליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים, כי באש הצתה וכו'.

נוסחה זו מביאה רב עמרם גאון בסדורו והיא מצויה גם במחזור מנהג בני רומא, שם היא מתחילה "רחם" ולא "נחם". וחותמת: בא"י מנחם ציון עירו ואבלי עמו ובונה ירושלם. ראה בהמשך הערך את הנוסח בשלמותו בצד נוסחים אחרים.

נוסחא אחרת יש לרמב"ם וגם היא תחילתה "רחם", וממנה נתהווה נוסחתנו, אך מתחלת במלת "נחם", וכמו שכתב אבן ירחי במנהיג (הל' ח"ב סי' כ"ו).

ואומרים: האבלה והחרבה והבזויה והשוממה, ד' לשונות של אבלות, כי אבלה חרבה בזויה שוממה ראשי תבות שלהן אחב"ש, לרמוז על פסוק ולנשברת אחבש (יחזקאל ל"ד ט"ז) ביום חבש ה' את שבר עמו (ישעיה ל' כ"ו), אך בנוסחות אחרות ליתא מלת הבזויה (עי' אבודרהם, שבלי הלקט סי' רס"ז).
הטעם שאומרים נחם רק במנחה ולא בערבית ושחרית, משום שעד תפילת מנחה הרי הוא כמי שמתו מוטל לפניו ואינו מקבל תנחומים עד המנחה, בשעה שנסתם הגולל (המנהיג שם).

ארבעה נוסחים של "נחם"

הנוסח הקדום, הנוסח הירושלמי
רחם, ד' אלהינו, ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבלה והחרבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים, הרמוסה בכף עריצים, ויירשוה לגיונות, ויחללוה עובדי פסילים; ולישראל עמך נתתה נחלה, ולזרע ישורון ירשה הורשתה, [נערה ד' אלהינו מעפרה, והקיצה מארץ דויה נטה עליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים] כי באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור: "ואני אהיה לה, נאם ד', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה".

נוסח האשכנזים מיוחס לרבנו אשר (הרא"ש, 1327 - 1250)
נַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֵת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ. וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ. וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת. וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים. וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשרָאֵל לֶחָרֶב. וַיַּהַרְגוּ בְּזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה. וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה ה' בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ. וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ. כָּאָמוּר וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם:

נוסח הספרדים
נחם ד' אלהינו, את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר החרבה והבזויה והשוממה; מבלי בניה היא יושבת, וראשה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה לגאיונים ויירשוה, ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון במר תבכה, וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם. כי אתה ד' באש הצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה, ככתוב: ואני אהיה לה, נאם ד', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה:
ברוך אתה ד', מנחם ציון ובונה ירושלים.

הנוסח התימני,
לקוח מסדור "שיח ירושלם", בעריכת הרה"ג יוסף ב"ר דוד קאפח, תשנ"ג:
"רחם, ה' אלהינו, עלינו ועל ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, העיר האבלה, החרבה, השוממה, הנתונה ביד זרים, היושבת וראש לה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה, ויבלעוה לגיונים, ויירשוה עובדי פסילים, ויתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ. על כן ציון במרר תבכה, וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם. ראה ה' והביטה ורחם שוממתיה ונחמיה, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה.ככתוב, ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה' בונה ירושלים."

נוסח של הרב שלמה גורן, לאחר מלחמת ששת הימים
נחם, ד' אלוקינו, את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה, החרבה וההרוסה. ציון במר תבכה, וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעיי, מעיי על הרוגיהם.
ולישראל עמך נתתה נחלה, ולזרע ישורון הורשתה. נערה, ד' אלוקינו, מעפרה, והקיצה מארץ דוויה, נטה אליה נהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים.
כי אתה ד' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור: "ואני אהיה לה נאום ד', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה". (זכריה ב', ט).

מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן