לדף ראשי



"תשליך" היא תפילה הנאמרת בראש השנה ליד מקור מים, והיא נקראת כך בשל הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" הכלול בתחילת תפילה זו.

"סדר תשליך" בנוסח האשכנזים
(אחר מנחה, קודם שקיעת החמה הולכים אל שפת הנהר שיש בו דגים או לבאר מים חיים ואומרים פסוקים ופרקים אלה):

מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:

ג"פ:
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ ה' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשה לִי אָדָם ה' לִי בְּעוֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשנְאָי טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בָּאָדָם טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים:
לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים:

ספר תהילים פרק לג

תפלה לסדר תשליך להרב אזולאי ז"ל

ריבונו של עולם, בהעלותנו על לבבנו רוב קיצורנו בעבודתך ובעסק תורתך הקדושה וקיום מצוותיך, כל עצמותינו יאחזמו רעד, ונמס לבנו והיה למים. מה נענה ומה נאמר, כי הצר הצורר בחברת החומר העכור היו בעוכרנו. גם אסור נלווה עמהם אסורים ולטושים בגלויות קשים, גלות הנפש והגוף. האמנם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולשקוד על דלתותיך, כי טוב יום בחצריך מאלף בחרנו; ויראים וחרדים אנחנו מאימת דינך הקדוש. על כן באנו אליך בכפיפת ראש ונמוכות ראש ונמוכות קומה וחלישות חיל להזכיר ולעורר רחמיך...

"ותשליך" בנוסח הספרדים
(וצריך לומר שם פסוקים "מי אל כמוך" עד "מימי קדם" שלוש פעמים. ואין צריך לומר רק פסוקים "מי אל כמוך", ובכוונה בלבד "אל רחום וחנון": שלוש עשרה המידות, בשני נוסחים. ויגביה שני צידי הגלימה מחציה, וכשיגיע ל"ותשליך", אז ישלשל וינערם, וכן יעשה שלוש פעמים. וזהו סדר הפסוקים הנזכרים):

מִי אֵל כָּמוֹךָ אל נֹשא עָוֹן רחום וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע וחנון לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, ארך לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ אפים כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
ורב חסד יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ ואמת יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, נוצר חסד וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם:
לאלפים תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב נושא עון חֶסֶד לְאַבְרָהָם, ופשע אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ וחטאה מִימֵי קֶדֶם:

(ואח"כ יאמר פסוק זה בכוונה, וכוחו גדול להרפות ולסתום כל המקטרגים):

לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים:

מנהגים וטעמים במנהג ה"תשליך" ("ותשליך")
ביום א' של ראש השנה, לאחר מנחה, נוהגים ללכת לשפת הים, לנהר, או לכל מקום שיש שם באר מים חיים, ולומר תפילת "תשליך" (אצל כמה עדות ספרדיות שמה "ותשליך").

חל יום א' בשבת, אשכנזים הולכים ל"תשליך" ביום ב' של ר"ה, ואילו הספרדים אומרים סדר "ותשליך" גם בשבת. השם "תשליך" בא מן הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם", שבקטע הפתיחה לתפילה זו.

התפילה מורכבת מפסוקים אחדים הלקוחים מספר מיכה (ז, יח-כ) (והם עיקרי התשליך),
ספר מיכה פרק ז

(יח) מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
(יט) יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם:
(כ) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:

מפרק ל"ג ב"תהילים", ומפסוקים נוספים. ספרדים. ואשכנזים בנוסח ספרד, אומרים את התפילה שחיבר החיד"א (ר' חיים יוסף דוד אזולאי ז"ל 1806-1729) ברוח תורת ה"קבלה".

בעת אמירת "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" מנערים את שולי הבגד או את הכיסים, כסמל להתנערות מן החטא וכביטוי לרצון להתחיל מעתה בחיים ישרים וטהורים יותר.

טעמים למנהג ה"תשליך"
א. נהגו בעבר להמליך מלכים ליד מעיין מים (מל"א, א') וביום ראש השנה אנו ממליכים עלינו את ד'.

ב. זכר לעקדת יצחק, וזה לפי המסופר באגדה, שבעת שאברהם הלך להקריב את בנו, ניסה השטן להכשילו ובין השאר "נעשה כמו נהר להעכיב אותו מן העקדה". (מהרי"ל)

ג. במצולות הים ניכר מעשה הבריאה, ובר"ה מן הדין שכל אחד יהרהר על בריאת העולם ועל הבורא, מלך כל הארץ, היושב ביום זה ופנקסי חיים ומתים לפניו.

ד. רגילים ללכת למקום שיש בו דגים, שנזכור, שאנו משולים לדגים הנאחזים במצודה, מצודת המשפט לחיים ולמוות, ומתוך כך נהרהר בתשובה.

ה. בשמואל א' (ז', ו) אנו מוצאים, שלפני שיצאו שמואל והעם למלחמה נגד הפלשתים שאבו מים, "וישפכו לפני ד', ויצומו ביום ההוא". פסוק זה מתרגם ה"ירושלמי" כך: ושפיכו לבהון בתיובתא כמים קדם ד' (=שפכו לבם בתשובה כמים לפני ד'). וכך מפרש רש"י: "לפי משמעו אינו אלא סימן הכנעה: הרי לבנו לפניך כמים הללו הנשפכים". "תשליך" אצל מקור מים הוא אפוא עניין של הכנעה ושברון לב. (וטעם זה אולי עיקר.)

ו. יש סברה האומרת, שתשליך בא להזכיר את יום ראש השנה שאותו חגגו שבי ציון לפני שער המים, כמסופר בספר נחמיה (ח', א'): "וייאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים". בו ביום (א' בתשרי) קראו עזרא ונחמיה לפני העם בספר תורת משה.

ז. חכמי הסוד (תורת הקבלה) מצאו במנהג ה"תשליך" טעמים רבים נוספים. מכאן התפילה הארוכה להרב אזולאי שאומרים בסדר "תשליך" הספרדים וה"חסידים".

בסידור התפילות של קהילות תימן אין תפילת "תשליך" נמצאת כלל, אך התימנים בארץ נוהגים במנהג זה.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
תשליך, הרב גרשון הרפנס


הערות לערך:
שם המעיר: חנניה
הערה: בחלק מחצרות החסידים כמו: ויזניץ/רוזין ועוד נהגו לומר תשליך ביום החמישי של עשרת ימי תשובה(י"ג מידות) ולא בראש השנה

שם המעיר: לב המועדים
הערה: זמן אמירתו: לאחר תפילת מנחה ביום א' של ראש השנה ואפשר לילך עד הלילה (סידור ב"י יעב"ץ).
מנהג החסידים: מנהג החסידים לאומרו ביום שלפני יו"כ כשאומרים בסליחות י"ג מידות [וכשמקדימים הסליחות של י"ג מידות מקדימים גם את אמירת התשליך], והטעם: שבחרו ביום זה מפני שנקרא י"ג מידות וגם פסוקי תשליך הם כנגד י"ג מידות (ליקוטי מהרי"ח סדר ראש השנה).
הטעם שאין הם אומרים אותו בר"ה
מפני שהיה קשה להם לעשותו ביו"ט מפני תשישות כוח לילך ברגליהם (ליקוטי מהרי"ח סדר ראש השנה).
טעם אחר: לפי שבב' ימים של ר"ה גמרו את התפילה כמעט כשפנה יום והיו צריכים לקיים סעודת יו"ט לכן קבעו לאומרו ביום שאומרים בו בסליחות י"ג מידות לפי שגם פסוקי דתשליך מרומזים כנגד י"ג מידות (שער יששכר מאמר שובה ישראל).
הטעם שאומרים תשליך אחרי מנחה
לפי שבשעת מנחה חטא אדם הראשון כדאמרינן בסנהדרין (לח, א) בעשירי סרח ואז נתגבר בעולם הזה הקליפות בחטאו ולכן מנהג ישראל בר"ה בזמן החטא לילך לנהר ולעורר י"ג מילין דרחמים כי לולי כן ח"ו היה חרון אף ה' על אדם הראשון (יערות דבש ח"ב דרוש י).
טעם אחר: דידוע דמנחה נוסד על ידי יצחק, וביום א' דר"ה נעקד יצחק וכיון שתשליך אליבא דמהרי"ל יש בו זכר לעקידת יצחק לכן זמנה בתפילת מנחה שיצחק תקנה (ספר אוריתא תשליך).
טעם אחר: לפי שזמן מנחה היא המועלת ביותר לתפילה כמבואר ברכות (ו, ב) שאליהו לא נענה אלא בתפילת מנחה ולכן כשהגיע זמן מנחה מתפללים תחילה מנחה שהיא תדירה ולאחריה תשליך (שם).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן