חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

רזיאל

מלאך שנזכר בראשונה בספר חנוך הסלאווי.

רזיאל נקרא על שם שמוסר רזין וסודות לבני אדם. שלושה שמות יש למלאך הזה: אכרזיאל גליצור ורזיאל, ושלושתם מורים על העניין שהמלאך ממונה עליו, והוא לגלות טעמי צור ורזי-אל ולהכריז גזירותיו. הספר רזיאל המלאך הוא ספר קבלה עיונית ומעשית, שמיוחס לאדם הראשון. בסוף הספר נוספו קמיעות וסגולות.

רזיאל - מלאך שנזכר בראשונה בספר חנוך הסלאווי (פרק ל"ג פסוק י'), שם נאמר כי שני המלאכים שהעלו את חנוך, היה שם האחד שמואל ושם השני רזיאל. נזכר עוד בתרגום לקהלת על הפסוק "כי עוף השמים יוליך את הקול":
"ארים רזיאל מלאכא מכריז בכל יומא מן שמיא על טורא דחורב ומהלך קליה בכל עלמא, ואליהו כהנא רבא אזל ופרח באויר שמיא כנשרא מרי גפין ומחוי מלין דמתעבדין בטמירתא לכל דירי ארעא".
נקרא רזיאל כי מוסר רזין וסודות לבני אדם. בתלמוד ובמדרשים לא נזכר המלאך הזה בשם רזיאל, אך בשמות אחרים, והמלאך גליצור שנזכר בפסיקתא רבתי פרשת מתן תורה, הוא המלאך רזיאל. לכן נאמר בילקוט ראובני, סוף משפטים:
"ופגע בו גליצור המכונה רזיאל וכו'. למה נקרא גליצור שמגלה טעמי צור. רזיאל שומע מאחורי הפרגוד מה שנגזר להיות ומכריז בעולם ועומד אליהו ז"ל על הר חורב ושומע קול הכרזה מפיו והולך ומשמיע הקול בעולם, וכן כתוב כי עוף השמים יוליך את הקול זה רזיאל, ובעל הכנפים" יגיד זה אליהו".
במדרש דברים רבה (ברכה פ' י"א) נזכר מלאך שממונה על הכרזה, בהם אכרזיאל, והוא רזיאל שעומד בכל יום ומכריז מה שנגזר להיות.
נמצא כי שלושה שמות יש לו למלאך הזה: אכרזיאל גליצור ורזיאל, ושלושתם מורים על עניין אחד שאותו מלאך ממונה עליו, והוא לגלות טעמי צור ורזי-אל ולהכריז ולהודיע גזירותיו.

ספר רזיאל
הספר שנקרא בשם "רזיאלא" או "רזיאל המלאך" הוא ספר קבלה עיונית ומעשית, שמיוחס לאדם הראשון, או שמסר רזיאל המלאך לאדם הראשון, והוא מסרו לנח ולשם ולאברהם וכו' למשה וכו', עד שעמד שלמה המלך ונגלה לו ספר הרזים. והרבה ספרים נמסרו בידו, וזה נמצא יקר ונכבד מכולם (עי' דפוס אמשטרדם דף ל"ד ע"א), וייחסו אותו לאדם הראשון, מפני שאמרו בגמרא לדידי חזי לי ספרא דאדה"ר (ב"מ פ"ה).
הספר הזה היה ידוע להראב"ע, והוא כתב עליו (שמות י"ד י"ט):
"ובספר רזיאל הרוצה לעשות שאלת חלום יקרא בתחלת הלילה פסוק ויהי בשלושים שנה כי הוא ע"ב אותיות".
בספר רזיאל שלנו (דף מ') בעניין שאלת חלום לא נמצא לשון הראב"ע, וכנראה היה לו נוסח אחר מהספר הזה. אין ספק כי נתוספו בו גם חסרו ממנו דברים הרבה מאשר היה לפני הקדמונים. נמצאו בו כמה מאמרים ומדרשים כמו המעשה מדינה בת יעקב (עי' פרקי דר"א פל"ח ובספר הצי מנשה פ' מקץ). ודברים מספר היכלות, כמו רבי נהי תלמידן של רבי ישמעאל (?) אף החוטם נתן לו מדה, וכן ממדרש אלף בית של ר"ע.

נמצאו בו פירושים לספר יצירה ולברייתא דשמואל כמו שכתוב (שם י"ט ע"ב): ובספר שבתי שמפרש ברית השמואל (צ"ל ברייתא דשמואל). בסוף הספר נוספו בו קמיעות וסגולות. מעט ממנו נדפס בספר ציור אותיות בלשון צרפת, ואח"כ באמשטרדם כמו שהוא לפנינו ע"י המגיה יצחק בן אברהם דיין דשם, עפ"י כתב יד שחתם בו אליעזר בן הר' יהודה, שקבל מר' יהודה החסיד, שקיבל מאביו ר' שמעון החסיד. בלי ספק זה ר' שמעון המפרש ספר יצירה וברייתא דשמואל, ועל ידו נוספו כמה הוספות (עי' במבוא למגילת תענית הוצאת גדאסבערג עמ'81).

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: ראה ברזיאל המלאך שהוציא מחדש ר' שלמה קורח שמרבה להוכיח שהספר נכתב מחדש ע"י רבי אלעזר מגרמיזא


שם המעיר:
הערה: מאתר הידברות -
רזיאל המלאך' נקרא כך על שם שמוסר רזין וסודות לבני אדם, והספר רזיאל המלאך הוא ספר קבלה עיונית ומעשית, שמיוחס לאדם הראשון, ובסוף הספר נוספו קמעות וסגולות.

לפי הקבלה, מסר רזיאל המלאך את הספר לאדם הראשון, והוא מסרו לנח ולשם ולאברהם אבינו, ואברהם למשה רבינו ומשה מסר הספר למובחרים שבעם ישראל עד שעמד שלמה המלך ונגלה לו ספר הרזים. הרבה ספרים נמסרו בידו, וזה נמצא יקר ונכבד מכולם. לא רק שיש בו סודות ועמקים אלא גם יוחסו לו סגולות רבות: ספר זה שומר על בעליו, הוא מציל משוד ושבר, וכן מגן על הבית משריפות ועוד.

הספר הזה היה ידוע לרבינו האבן עזרא, והוא כתב עליו בספר שמות: "ובספר רזיאל הרוצה לעשות שאלת חלום יקרא בתחלת הלילה פסוק ויהי בשלושים שנה כי הוא ע"ב אותיות".

אך בספר רזיאל שלנו לא נמצא לשון הראב"ע, כך שיש ספק גדול אם הספר רזיאל המלאך הנפוץ הוא אכן אותו ספר קדוש.

היו שטענו שאת זה שלפנינו והמופץ כספר לשמירה, חיבר שלמה המלך, יש שייחסוהו להרב המקובל רבי אברהם אבולעפיא שכינה את עצמו בספריו בשם 'רזיאל' שהינו בגימטריה אברהם, ויש דעות אחרות לפיהן התחבר בימי הגאונים. היעב"ץ בספרו 'תורת הקנאות' היה נחרץ נגד הספר, וכתב שיש בו דברים זרים ובעייתיים ושמזויף הוא.

למעשה, כפי שכבר שמו לב רבים והעיר כך גם הגר"א, חלקים גדולים מהספר דומים למה שכתב בספריו בעל הרוקח רבי אלעזר מוורמייזא. לפיכך סבר הגר"א שהדברים בספר הועתקו ממנו. רבי צדוק הכהן מלובלין הסיק מהדמיון שבעצם בעל הרוקח הוא שכתבו בכבודו ובעצמו.

רבי נחמן מברסלב בספרו חיי מוהר"ן מסיק, כי דבר אחד ברור הוא שאין זה אותו ספר עליו מדובר בקבלה ושהיה בפני הראב"ע והוא כותב: "ספר רזיאל אינו מאדם הראשון ולא זהו הספר שנתן המלאך לאדם הראשון ואין בו כוח להציל משריפה וכבר אירע שהספר בעצמו נשרף".


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן