לדף ראשי



סנדק - פטרון, שתופס התינוק הנימול על יריכיו כאשר מלים אותו. יש מפרשים המלה מלשון יון ובלשון רומית Syndacu, שענינו שליח ועומד על גבו.
הגאונים מביאים כמה מאמרים מן התלמוד הירושלמי שקראו את הסנדק בשם שליח (עי' בתשובת מהר"ם אלשקר סי' י"ח), ואמרו שם בשם החסיד ז"ל, שהאב עצמו צריך שיהיה תופס הנער למילה ולא השליח.
בית יוסף אמר בשם הסמ"ק, שתופס הנער הוא כמו שליח ב"ד (טור יו"ד סי' רס"ה).

בעל הילקוט, במזמור "לה' ריבה ה' את יריבי" (רמז תשכ"ג):

אני עושה סינדיקוס בשעת מילה ופריעה.

מדרש שוחר טוב לפסוק "כל עצמותי תאמרנה" (תהלים ל"ה ו'

אמר דוד בכל אבר ואבר אני עושה מצוה, בראש אני סנדק תפילין וכו' בברכי אני עושה סנדיקוס לילדים.

ר' אליהו בחור בספרו התשבי, בשורש 'סנדק' כותב:

נוהגין לקרוא למי שמחזיק בן חבירו למולו סנדק, ולא מצאתי הלשון הזה בשום מקום, גם בעל הערוך לא הביאו. והלועזים קורין לו בעל ברית.

בהרבה מקומות בוחרים לזה שני אנשים, אחד הוא הסנדק היושב על הכסא, והשני הוא הנקרא געפאטער, והוא מקבל הילד מיד הנשים המביאות התינוק.

יש מקומות שמכבדים הרבה אנשים להחזיק את הילד וינתן מיד ליד עד הסנדק, ויש מקומות שהגעפאטער הוא הסנדק (עי' יו"ד סי' רס"ה י"א בהג"ה).

הסנדק נקרא "בעל ברית", פירוש: אדון הברית, תמורת מלאך הברית המתואר בו אליהו (מלאכי ג' א'). גם בהגהות מימוני (הל' מילה פ"ג) קורא לסנדק 'בעל ברית', וכן בנוסח 'הרחמן' בברכה המזון בסעודת ברית מילה, מכונה הסנדק 'בעל ברית'.

מהרי"ל בשם מהר"ם מכנה את האשה המביאה את הילד לבהכ"נ בשם "בעלת ברית" (געפאטערין), ואמר שתוליכנו אל פתח בהכ"נ ולא תכנס אל תוכו. גם כתב שהאיש יכול להיות לבדו בעל ברית (סנדק) להביא התינוק, אבל אם יש לו אשה, דרך הנשים לסייע לבעליהן.

בשם רבנו פרץ נאמר:

מה שאין כופלין לתת בניו לבעל ברית אחד פעמים ושלוש, רק לכל בן בורר בעל ברית אחר, משום דאיתמר פ"ק דיומא: כהן שהקטיר קטרת פעם אחת לא שנה עוד לעולם, מפני שהקטרת היה מעשיר, דכתיב ישימו קטורה באפיך, וסמיך ליה "ברך ה' חילו". הכי נמי ל"ש.

יש מנהג שהסנדק נותן מתנות ליולדת ולילד כשנעשה בן שנה, פני שסנדקאות מעשירה, והוא מכיר טובה למכבדיו ומעניק להם מעושרו.

הגאון מווילנא מעיר על דברי הרמ"א שאין נותנים לאדם אחד להיות סנדק לכמה בנים, כדי לחלק את העושר בין אנשים שונים, ואומר: 'מעולם לא ראיתי סנדק שנתעשר'. המנהג הוא לפי צוואת רבי יהודה החסיד סימן מ' (באורו ליו"ד רס"ה סעיף ט"ו).

צריך אבי הילד לבחור סנדק יהודי כשר (מהר"י סג"ל תשובה פ"ה),

מהרי"ל כשנעשה סנדק, היה נוהג לרחוץ ולטבול עצמו, להכניס התינוק בטהרה לברית. ואמר גדול מצות בעל הברית ממצות המוהל, מפני שרגליו נדמו למזבח, כאילו מקטיר קטרת לשמים, ומקדימין אותו לקריאת התורה לפני המוהל (מהרי"ל שם).

יש תפלה לסנדק לפני המילה (בסידור בית יעקב לריעב"ץ).

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הִנְנִי מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ וּמְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁבְּרָאנוּ יֵשׁ מֵאַיִן לֹא לְצֹרֶךְ חוֹבָה כִּי אִם נְדָבָה וְרָצוֹן וְאַהֲבָה. בְּמִדַּת טוּבְךָ וַחֲסָדְּךָ. כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ שֶׁנָּתַתָּ בִּי נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וְרוּחְנְיוּת. וְעוֹד הִגְדַּלְתָּ טוּבְךָ עָלַי שֶׁלֹּא עֲשִׂתַנִּי אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד. וְעַל הַכֹּל יִתְגַּדֵּל וְיִתְרוֹמֵם שִׁמְךָ לְעוֹלָם שֶׁנָּתַתָּ לִּי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַאֲמִין כִּי אַתָּה אֵל אֱמֶת וְתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדְּךָ בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה אֱמֶת. וְחָתַמְתָּ אוֹת בְּרִיתְךָ בִּבְשָׂרִי לְאוֹת בֵּינְךָ וּבֵינִי לְהִמּוֹל כָּל זָכָר לְאוֹת כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ וַאֲנִי עַבְדְּךָ חָתוּם בְּחוֹתָמְךָ הַקָּדוֹשׁ כִּי אָמַרְתָּ לִּי עַבְדִּי אַתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וְעוֹד נָתַתָּ לִּי מַתְּנַת חִנָּם שֶׁזִּכִּיתָנִי לִהְיוֹת סַנְדָּק וּלְקַבֵּל בָּנֶיךָ עַל בִּרְכַּי בְּעֵת כְּנִיסָתָם תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתְךָ, וּבְהִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתָם וּלְהַכְנִיסָם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. לָכֵן הִנְנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ אֵל שַׁדַּי שֶׁתְּסַיְּעֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע שֶׁלֹּא לְטַמֵּא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וְחוֹתָמְךָ שֶׁשַּׂמְתָּ בִּבְשָׂרִי וְאֶשְׁמֹר אֶת בְּרִית קֹדֶשׁ מִכָּל טֻמְאָה שֶׁלֹּא אֶקְרַב אֶל עֲרָיוֹת וְלֹא שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אוֹ אֶל נִדָּה אוֹ זָכָר אוֹ בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף. אוֹ עִם גּוֹיָה. אוֹ עִם פְּנוּיָה בְּלֹא קִדּוּשִׁין. אוֹ כַּלָּה בְּבֵית חָמִיהָ. אוֹ עִם נְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן וְלֹא שׁוּם דָּבָר הַגּוֹרֵם הַמְשָׁכַת עָרְלָה חַס וְשָׁלוֹם. וְלֹא אֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא אִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא:
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁיִּהְיֶה מְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ בָּנִיתִי מִזְבַּח אֲדָמָה מִגּוּפִי וְכֹחִי לְהַקְרִיב קָרְבָּן זֶה (עַל בִּרְכַּי) וּכְאִלּוּ גּוּפִי נַעֲשָׂה כְּמִזְבַּח הַזָּהָב לְהַקְטִיר קְטֹרֶת עָלַי וִיהֵא חָשׁוּב וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הָיִיתִי מְכַוֵין בְּכָל הַכַּוָּנוֹת וְהַצֵּרוּפִים וְהַתִּקּוּנִים הַנַּעֲשִׂים בִּכְרוֹת עָרְלַת בָּשָׂר זֶה וּמַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב וְתִשְׁמְרֵנִי וּתְחַיֵינִי לַעֲבוֹדָתְךָ.
וּבִזְכוּת מִצְוָה זוֹ רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁלֹּא יִגְזְרוּ אוּמוֹת הָעוֹלָם גְּזֵרוֹת רָעוֹת לְבַטֵּל מִצְוָה זוֹ וְלֹא שׁוּם מִצְוָה מִיִּשְׂרָאֵל וּתְזַכֵּנִי לְמִדַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהִכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּחָרָן.
וּבִזְכוּת מִצְוָה זוֹ הַחֲתוּמָה בִּבְשָׂרֵנוּ נִזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלֹהַּ וְתַצִּילֵנִי מִן הַגֵּיהִנָּם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר גַם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שָׁלַחְתִּי אֲסִירַיךְ. וּשְׁלַח לָנוּ הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אָמֵן:

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לִהְיוֹת סַנְדָּק וְאֶהֱיֶה כִּסֵּא וּמִזְבֵּחַ לַעֲשׂוֹת (עַל יְרֵכִי) הַמִּלָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁיִּהְיֶה מִזְבַּח כַּפָּרָה, שֶׁתְּכַפֵּר עַל כָּל חַטְּאוֹתַי עַוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי וּבִפְרָט מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּירֵכִי וּבְאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְתַעֲלֶה עָלֵינוּ כְּאִלּוּ כִּוַונוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּין וּתְמַלֵּא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בָּהֶם וּתְהֵא הַמִּילָּה חֲשׁוּבָה כִּקְטֹרֶת סַמִּים כְּדִכְתִיב גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת וּכְתִיב גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפְּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבַּחֲךָ בָּרֵךְ יְיָ חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: (מהחיד"א)


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן