לדף ראשי




שם כולל למדרשי תנאים שנמצאים בידינו לספר במדבר ולספר דברים, ונקראו ג"כ "ספרי דבי רב" (פירוש רבנו חננאל לשבועות ל"ז). פירוש "דבי רב" איננו שנתחבר ע"י רב, אלא דבי רב כמו בית המדרש, היינו מדרשי הלכות שלמדו החכמים בבית המדרש.
בתלמוד נזכר כמה פעמים הספרי ביחד עם תוספתא וספרא (מגילה כ"ח: שבועות מ"א: ), ומזה נראה שהיה כולל מדרשי הלכות של התנאים כמו הספרא. ר' יוחנן אמר (סנהדרין פ"ו.) שסתם ספרי ר"ש ואליבא דרבי עקיבא. כפי שיתבאר לפנינו, הספרי שבידינו בצורתו הנוכחית איננו הספרי שנזכר בתלמוד ושעליו אמר ר' יוחנן שסתמו ר"ש אליבא דרבי עקיבא. כי הספרי הנזכר בתלמוד היה כולל מדרשי הלכות לספר שמות ובמדבר ודברים, ונקרא ג"כ "שאר ספרי דבי רב" (יומא ע"ד. ב"ב קכ"ד:) להבדילו ממדרש לספר ויקרא שהיה נקרא "ספרא דבי רב" (עי' ביחוד רשב"ם בפירושו לב"ב שם, והופמן בספרו "צור איינלייטונג אין די הלכה'שען מדרשים" עמ' 46).

הספרי שבידינו מחובר משני מדרשים: האחד כולל דרשות לרוב ספר במדבר, והשני הוא מדרש לספר דברים. שני המדרשים האלו אוחדו כבר בזמן קדום, ובצורה שהוא לפנינו כבר היה לפני הקדמונים רש"י ובעל הערוך שחשבוהו למדרש אחד וקראוהו בשם אחד.
שני מדרשים שונים הם, שונים בתוכנם בסגנונם ובמקורם, כי לא מבית מדרש אחד יצאו ואף לא מסדר אחד נאספו, לכן עלינו להבדילן זה מזה ולעסוק בכל אחד מהם לעצמו.

ספרי לספר במדבר
מדרש זה אינו כולל דרשות לכל ספר במדבר. לא נמצאו בו דרשות לארבע הפרשיות הראשונות, והוא מתחיל מפרשה ה' פסוק ב' וישלחו מן המחנה. על שם תחילתו זאת נקרא ג"כ בשם "וישלחו" (ערוך ע' ספר וע' זרז).
כמעט כל פרשיות ספר במדבר הכוללות דינים נדרשות בו, ררק מעט מן הפרשיות שעניינם ספוריים. וזו הוכחה כי כוונת המסדר הייתה לתת מדרש הלכה, ומטעם לא נודע הוסיף גם מעט דברי אגדה ומדרשים לפרשיות הכוללות ספורים. המדרש הזה בעיקרו נובע משיטת ר' ישמעאל ומבית מדרשו יצא, ודומה הוא למכילתא דר' ישמעאל לספר שמות בסגנונו ותכונתו המיוחד לבית מדרשו.
כן למשל יאמר בסתם:

שחיטה היא זביחה, קמיצה היא הרמה וכו' מן הוא שכר אל שתי לשונות דברה תורה (נשא פסקא כ"ג),

אשר כידוע היא שיטת ר' ישמעאל שאמר לשונות כפולות הן (ירוש' שבת י"ז.), או: דברה תורה בלשון בני אדם (ספרי במדבר פסיקתא קי"ב), נגד דעת רבי עקיבא שאמר "לשונות רבויין הן", (ירוש' שם). וכמעט לא נמצא סתם ספרי במדרש שידרוש הלכה מכפל הלשון, כמו יצוא יצא, מות יומת, או איש איש כפי שדרשו אותן בבית מדרשו של רבי עקיבא.

כמעט כל המדרשים המובאים בש"ס בשם תנא דבי ר' ישמעאל, השייכים לספר במדבר, נמצאים בספרי אשר לפנינו. דבר זה מוכיח כי הספרי הוא מבית מדרשו. נמצאים בו כמה מדרשים דומים ממש למדרשים המובאים במכילתא דר"י.
למשל, בספרי במדבר פיסקא ב' איש או אשה, דומה ממש למכילתא משפטים ו'. וספרי סי' ד', שהיו מונים וכו' דומה למכילתא בחדש א'. ספרי סי' ה' דומה למכילתא בא ה', ועוד הרבה מדרשים נמצאו בספרי שדומים ממש למדרשי המכילתא (עי' הופמן בספרו הנ"ל עמוד 54). מזה ראיה כי הספרי לבמדבר והמכילתא דר"י ממקור אחד יצאו - מבית מדרשו של ר' ישמעאל.

אף כי מסדר הספרי במדבר שם את המדרש של תלמידי ר"י ליסוד מדרשו, השתמש גם במדרשו של רשב"י שכלל דרשות לספר במדבר. לכן נמצאים בספרי שלנו הרבה הלכות ודרשות מרבי עקיבא ותלמידיו ההולכים בשיטתו, כי מסדר הספרי שלנו לקחם ממדרש רשב"י שהיה אליבא דרבי עקיבא, והוסיפם על עיקר מדרשו שהיה מתלמידי ר' ישמעאל.

משמות התנאים הנזכרים בספרי שלנו ג"כ נראה שהיה בעיקרו מבית מדרשו של ר' ישמעאל, כי רבי ישמעאל נזכר בו חמשים ושש פעמים ונזכרו בו תלמידי ר' ישמעאל: ר' יאשיה (מ"ו פעמים) ור' יונתן (מ' פעמים) ור"י בן בתירא שנזכר יותר במדרשים של תלמידי רבי ישמעאל (י"ב פעמים), אך כאמור למעלה נזכרו בו ג"כ ר' עקיבא ותלמידיו ר' שמעון ור' יהודה, ולפעמים גם רבי מאיר ור' יוסי. עוד נזכרו בו ר' נתן ור' יהודה הנשיא, ופעם אחת נזכר בו שם האמורא ר' שמואל בר נחמני (פיסקא ע"ג). ומזה משמע שמסדרו היה אמורא אחד שחי אחרי ר' שמואל בר נחמני או לכל הקודם בזמנו, עכ"פ לא קודם לו. ומזה ראיה שהספרי שלנו איננו הספרי שנזכר בתלמוד שעליו אמר ר' יוחנן סתם ספרי ר"ש ואליבא דרבי עקיבא, כי ר' יוחנן חי דור אחד לפני ר' שמואל בר נחמני.

ספרי לספר דברים
המדרש הזה שונה מאד מהספרי לבמדבר שרובו הלכה ומיעוטו אגדה. הספרי לדברים החלק היותר גדול בו הוא אגדה ומעט הלכה.
הספרי לדברים יחלק לשלושה חלקים:
א') פיסקאות א'-נ"ב כולל דרשות לסדרי דברים ואתחנן עקב, כטעם כולן אגדות, ורק איזה הלכות נמצאות בו, כיוצא מן הכלל, לפרשת שמע (פיסקאות ל"ה ול"ו);
ב') מן פיסקא נ"ג עד ש"ג, כולל מדרשי הלכות לסדרים ראה, שופטים, כי תצא, כי תבוא;
ג') מן פיסקא ש"ד עד שנ"ז הוא כולל דרשות אגדות לסדרי נצבים וילך האזינו וברכה.

נראה ברור כי הייתה כוונת מסדר הספרי לדברים לתת מדרש תנאים לספר דברים כולל הלכות ואגדות, ועשה שניהם עיקר, בעוד אשר מסדר ספרי לבמדבר עשה את ההלכות עיקר והאגדות טפל.
כמו שהוא שונה ממנו בתוכנו כן הוא שונה בתכונתו וסגנונו, כי הספרי לדברים ניכר בו שנובע מבית מדרשו של רבי עקיבא, כי יש בו כל התכונות והסימנים המיוחדות למדרשים של רבי עקיבא ותלמידיו. דורש כמוהו בלשונות כפולות (כמו פיסקא ספר אבד תאבדון, פיסקא צ"ד הכה תכה, פיסקא ק"ה עשר תעשר, פיסקא קי"ז נתון תתן, פיסקא קי"ט הענק תעניק, פיסקא רכ"ב כי קבור תקברנו, פיסקא רכ"ה הקם תקים, פיסקא רכ"ח שלח תשלח).
הרבה הלכות נמצאו בסתם ספרי זה ונזכרו במקום אחר בשם רבי עקיבא. כמו פיסקא ר"ע כדעת ר' עקיבא ביבמות נ"ב. ופיסקא צ"ה כדעת רבי עקיבא בסנהדרין מ"ה: נגד דעת ר' ישמעאל שם. ופיסקא רס"ט כדעת רבי עקיבא בירוש' גטין פ"ח דף מ"ט ע"ב.

יש ראיות מוכיחות כי בעיקרו הספרי לספר דברים הוא ממדרשו של רשב"י והוא חלק מספרי שנזכר בתלמוד שעליו אמר ר' יוחנן סתם ספרי ר"ש ואליבא דרבי עקיבא. כי כמה ברייתות נמצאות בספרי זה שנזכרו במקום אחר בשם תני ר"ש. ואף כי יש כמה ברייתות בש"ס בשם תני ר"ש שכוללות דרשות לספר דברים ולא נמצאו בספרי שלנו, אין מזה ראיה לסתור, כי הספרי שלנו לא נמסר לנו בשלימות, ובכמה מקומות חסר מאמר או חלק ממאמר, וצריכין אנו להשלימו ממקום אחר (עי' פרידמאן בהוספות מאיר עין לספרי דברים פיסקא קל"א אות ו' בשם ר' הלל והגר"א לשו"ע יו"ד סי' של"א י"ט). וגם נמצא יוצא מן הכלל שמהם ספרי ר"ש. כמו בספרי פיסקא ר"ל נגד דעת ר' יוסי ור"ש במשנה כלאים פ"ז ד'. אך זה לא יוכיח נגד הראיות שבעיקרו היה הספרי שלנו ממדרשו של רשב"י, כי מובן שאיננו לפנינו בצורתו כמו שיצא מתחת יד ר"ש או תלמידיו, ואף גם לא בצורתו שהיה לפני ר' יוחנן.
הספרי שלפנינו הוא מעשה ידי מסדר אחד מן האמוראים אחר דורו של ר' יוחנן. המסדר הזה לקח מדרשו של ר"ש ליסוד, והשתמש גם במדרשים מבית מדרשו של ר' ישמעאל, ובפרט בחלק הראשון, היינו בפיסקאות א-נ"ב. או אפשר שהמסדר כבר מצא כמה ממדרשי ר' ישמעאל מעורבים בתוך מדרשי ר"ש אשר קבצו תלמידיו, כי היו רגילים להזכיר גם דברי רבי ישמעאל, והמסדר הוסיף עוד דרשות מתלמידי ר' ישמעאל האחרונים.
נראה כי המסדר הזה היה אחד מתלמידי ר' יוחנן. אך ממה שמצינו שהאמורא ר' יוסי ב"ר חנינא תלמידו של ר' יוחנן נזכר בספרי לפנינו פיסקא א' (הוצאת איש שלום ס"ד ע"ב) נדע כי א"א שהיה המסדר לפני זמנו של ר' יוסי בר"ח.
ההוצאה הראשונה מהספרי לבמדבר ודברים היא משנת ש"ו בויניציא.
טקסט מלא של ספרי דפוס ונציה
וההוצאה היותר מדויקת היא מר' מאיר איש שלום עם תוספות מאיר עין (ווינא 1864).



הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: היתכן ראה רש״י פרשת שמיני פרק י פסוק ים, כתב שם רש״י :״ כך ראיתי בספרי של פנים שני״ , וראה בשפתי חכמים החדש המפרש תרי ספרים הם וכו׳ (רב״ט). ??
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: א. בן משה
הערה: הערך מאד לא מעודכן! כבר לפני עשרות שנים הופיעה מהדורת הספרי של א. פינקלשטיין, הכוללת ומקיפה הרבה יותר הן כת"י, והן ציונים והערות.
לא הוזכר כלל הספר "מדרש תנאים" של הופמן.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן