לדף ראשי




ר' עובדיה מברטנורא - רב ומפרש המשנה, חי במאה הט"ו באיטליה ומת בירושלם בערך בשנת 1500. היה תלמיד מהר"י קולון, והוא מזכירו בשו"ת שלו (סי' ע). שימש כרב בעיר ברטינורו (Bertinoro) במחוז פלורי באיטליה, והוא מכונה על שם העיר הזאת.

החליט לעלות לירושלים, עזב את אביו הזקן ובני ביתו ונסע לאה"ק דרך מצרים. ביום י"ג ניסן שנת רמ"ח (1488) בא לעה"ק ירושלם. הזקנים והרשעים (בעלי המוכסין) לא נגעו בו לרעה, והוא קנה את לב כל הבריות לאהבה. הכל רצו לבהכ"נ לשמוע את הדרשות שהיה דורש בעברית פעמים בחודש. היו שומעים את דבריו ואינם עושים אותם. לא היו בירושלם נושאי מתים והולכים אחרי המיטה, ע"כ נעשה הרב החסיד הזה בעצמו לקובר מתים.

בני ביתו באיטליה היו עשירים, וחיו בצניעות כדי לשלוח לו מאה זהובים [לשנה] ולשמור הכנסת אורחים בכבוד (רשד"ם דרוש א). הרדב"ז מזכירו בשו"ת שלו (ליוורנו תי"ב סי' ק"ת) ואומר עליו שהיה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלם.

אחר גירוש ספרד בשנת 1492 נוספו יהודים שבאו להתיישב בירושלם, ור' עובדיה ייסד ישיבה שנתמכה ע"י ר' יצחק בן נתן שולאל הנגיד ממצרים. ר' עובדיה השתדל להוריד את המס הכבד ששמו בעלי המוכסין שקורא "זקנים" ובפרט המס שהושם על ת"ח. אחרי 12 שנים בירושלים נפטר רבנו עובדיה ונקבר במערה קטנה לרגלי הר הזיתים.

הרבנים הגדולים שהיו בחברתו שמרו על תקנותיו ומפעלותיו (עי' מחברת "ירושלם" שנה ב' וג' היהודים בארץ הצבי). ר' שלמה מאורבינו אומר כי רבי עקיבא היה ממשפחת ירא וקורא אותו שר ונגיד בישראל, ממנו חפר אוכל והיה לו נר ה' (סוף ספר אוהל מועד).

ספריו
רבנו עובדיה פירש את שישה סדרי המשנה, פירוש שנדפס בראשונה בדפוס ויניציא 1549, והוא כלול כמעט בכל הוצאות המשניות עד היום. הפירוש נכתב בעקבות פירושים שקדמו לו, והוא נותן את מסקנות הדיונים בתלמוד למשניות אותן הוא מפרש.
חיבר פירוש לפירש"י לתורה בשם "עמר נקא", שנדפס בפיזא 1810.
הוציא אוסף פירושים בשם "רבותינו בעלי התוספות" (וארשא 1889.)
כתב פיוטים והם בכ"י (אוקספורד סי' 1061, 2266).
אגרותיו נדפסו ע"י זקש בהמאסף ("יאהרבוך פיר נעשיכטע דער יודען" 1863 ח"ג 195 והלאה). האגרות תורגמו לצרפתית (1866) ולאנגלית (1872). אחד ממכתביו כתב לאביו ביום שמיני לחדש אלול רמ"ח, ואת השני לאחיו ביום כ"ו אלול רמ"ט ונספח להם מכתב הנוסע אלמוני משנת רנ"ו.
עובדיה מברטנורא קבור סמוך להר הזיתים, מול מעיין הגיחון, ליד בתי שכונת עיר דוד בירושלים.



הערות לערך:
שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: רבינו עובדיה מברטנורא נקרא על שם עיר זו , הנקראת היום כפי שמצוין בגוף הערך ברטינורו , לא בגלל שכיהן בה כרב אלא בגלל מוצאה של משפחתו ומוצאו שלו בפרט מהעיר.
מקור ההערה: מחקר וידע אישי

שם המעיר: רחל טסה
הערה: "יאהרבוך פיר נעשיכטע דער יודען"
נא לתקן ג במקום נ.
צריך להיות געשיכטע.
בגרמנית ובאידיש פירוש המילה סיפור או היסטוריה.
בברכה
רחל טסה
מקור ההערה: מילון גרמני-אנגלי

שם המעיר: גולדשמידט אריה
הערה: "עמר נקא" יצא לאור במהדורה חדשה, בההדרת הרב אהרן שדמי. ירושלים תשע"ד.
האדר"ת (רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים) כתב הערות רבות על "עמר נקא". עדיין בכ"י.

שם המעיר: גולדשמידט אריה
הערה: "עמר נקא" יצא לאור במהדורה חדשה, בההדרת הרב אהרן שדמי. ירושלים תשע"ד.
האדר"ת (רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים) כתב הערות רבות על "עמר נקא". עדיין בכ"י.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן