לדף ראשי




עילם - בן שם בן נח (בראשית י' כ"ב), ועל שמו נקראת המדינה עילם הנודעה בספרות היונית בשם Elymais. מקומה היה בין מדינת שושן אשר במלכות פרס ובין ארץ מדי, ובגלל שכנות זו הם נזכרים לעתים יחד:

עלי עילם צורי מדי ("שעיה ב"א ב),
ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי (ירמיה כ"ה כ"ה).

לפי עדות הסופר שטראבו היו בני עילם גבורי חיל, ורב המונם נושקי קשת וחצים.

כך הם מתוארים בדברי הנביאים:

ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים (ישעיה כ"ב ו),
הנני שובר את קשת עילם (ירמיה מ"ט ל"ה).
שם עילם היה נורא בגוים והתגברו על מצרים (יחזקאל לרב כ"ד).

לדעת גזניוס כולל השם עילם בפי הנביאים הראשונים גם את ממלכת פרס, ורק הנביאים האחרונים הבדילו בין פרס ובין עילם. ולפעמים נחשבו למדינת עילם גם חלקים מהמדינות הסמוכות לה, כנראה מדברי דניאל "ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה" (דניאל ח' ב). במפות תלמי המצרי מתרחבת עילם צפונה עד שפך נהר Euleus היוצא אל לשון ים פרס.

בתלמוד
לשון עילמית הייתה נודעת בזמן התלמוד, והיו כותבים בה כתבי קודש. אמרו שמצילין אותם מפני הדליקה בשבת (שבת קט"ו). קרא את המגילה עילמית לא יצא, אבל עילמית לעילמים יצא (מגילה י"ח).

כאשר ניבא ירמיה "הנני שובר את קשת עילם", נשא חנניה הנביא השקר קל וחומר בעצמו: מה עילם שלא בא אלא לעזור את בבל אמר הקב"ה הנני שובר את קשת עילם, כשדים עצמן על אחת כמה וכמה. אתא איהו בשוק התחתון ואמר כה אמר ה' וכו' שברתי את עול מלך בבל (סנהדרין פ"ט).

עשרה קבין גסות ירדה לעולם תשעה נטלה עילם ואחד כל העולם כלו. מתחילה ירדו מן השמים חנופה וגסות הרוח לבבל, ומשם נמשכה גסות הרוח לעילם וחנופה נשארת בבבל, וסימן לגסות הרוח עניות, ומאי עניות עניות דתורה, כי עילם זכתה ללמוד ולא זכתה ללמד (קדושין מ"ט: סנהדרין כ"ה). ר"ל שבעילם אין ישיבות לתלמידים כמו בבבל וא"י

ראשית ממלכת היונים היה בעילם ואחר שש שנים פשטה מלכותן בכל העולם כולו, ואותן שש שנים לא נחשבו בחשבון השטרות (ע"ז י').


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן