לדף ראשי



המכה את חברו ונתן בו מום או גרם לחבורה, נאמר עליו בתורה:

ואם אסון יהיה ונתת נפש תחת נפש, עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד וגו' חבורה תחת חבורה (שמות כ"א כ"ג-כ"ד).
ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו, שבר תחת שבר עין תחת עין וגו' (ויקרא כ"ד י"ט-כ).

לפי קבלת חז"ל, שן ועין וכל מומין ניתנו לתשלומי כופר, ורק נפש תחת נפש היא ממש, כי התורה הזהירה "ולא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות", "ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו" (במדבר ל"ה, ל"א והלאה). אבל כל ההכאות והחבלות ניתנו לתשלומי ממון (מכילתא פ' משפטים, ב"ק פ"א א).

בתלמוד הבבלי, בבא קמא דף פג, ב ודף פד,א יש הוכחות רבות לכך ש"עין תחת עין" פירושו תשלום ממון:

...עין תחת עין אמר רחמנא, אימא: עין ממש!
לא סלקא דעתך, דתניא: יכול סימא את עינו - מסמא את עינו,
קטע את ידו - מקטע את ידו, שיבר את רגלו - משבר את רגלו?
ת"ל: |ויקרא כ"ד| מכה אדם ומכה בהמה.
מה מכה בהמה לתשלומין, אף מכה אדם לתשלומין;
ואם נפשך לומר, הרי הוא אומר: |במדבר ל"ה| לא תקחו כופר לנפש רוצח, אשר הוא רשע למות, לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר, אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין.

...תניא, ר' דוסתאי בן יהודה אומר: עין תחת עין - ממון, אתה אומר: ממון, או אינו אלא עין ממש? אמרת? הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה, היאך אני קורא ביה עין תחת עין? וכי תימא, כל כי האי שקיל מיניה ממונא, התורה אמרה: |ויקרא כ"ד| משפט אחד יהיה לכם, משפט השוה לכולכם!

...תניא אידך, רבי שמעון בן יוחי אומר: עין תחת עין - ממון, אתה אומר: ממון, או אינו אלא עין ממש? הרי שהיה סומא וסימא, קיטע - וקיטע, חיגר - וחיגר, היאך אני מקיים בזה עין תחת עין? והתורה אמרה: משפט אחד יהיה לכם, משפט השוה לכולכם!
...אמרי: דבי רבי ישמעאל קרא יתירא דרשי, מכדי כתיב: |ויקרא כ"ד| ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו, כן ינתן בו למה לי? ש"מ: ממון.
... דבי רבי חייא תנא, אמר קרא: |דברים י"ט| יד ביד, דבר הניתן מיד ליד, ומאי ניהו? ממון.
... דתנא דבי חזקיה: |שמות כ"א| עין תחת עין נפש תחת נפש, ולא נפש ועין תחת עין; ואי סלקא דעתך ממש, זימנין דמשכחת לה עין ונפש תחת עין, דבהדי דעוויר ליה נפקא ליה נשמתיה...
...רב זביד משמיה דרבה אמר, אמר קרא: |שמות כ"א| פצע תחת פצע, ליתן צער במקום נזק; ואי סלקא דעתך ממש, כי היכי דלהאי הוי ליה צערא, להאי נמי אית ליה צערא.
...רב פפא משמיה דרבא אמר, אמר קרא: |שמות כ"א| ורפא ירפא, ליתן רפואה במקום נזק; ואי סלקא דעתך ממש, כי היכי דהאי בעי אסייא, האי נמי בעי אסייא.

רמב"ם הביא עוד ראיה לחזק את כל הדרשות מהפסוק "חבורה תחת חבורה", שנאמר בפירוש "ואיש כי יכה באבן או באגרוף, רק שבתו יתן ורפא ירפא", ואי אפשר לומר חבורה תחת חבורה ממש. וסיים בדברים אלה:

"אע"פ שדברים אלו נראין מתורה שבכתב, כולם מפורשים מפי משה רבינו מהר סיני, כולן הלכה למעשה הן בידינו, וכזה ראו אבותינו בבית דינו של משה ושל יהושע ושמואל הרמתי ובכל בת דין ובית דין שעמדו מימות משה ועד עכשיו". (הלכות חובל ומזיק א,ו).

רמב"ם, מורה נבוכים ג' מ"א, בתרגום מכאל שוורץ:

מי שחיסר איבר יחוסר איבר כמותו: כאשר יתן מום באדם כן יִנָּתֵן בו (ויקרא כ"ד, כ). אל תעסיק מחשבתך בזה שאנו עונשים כאן בתשלומין, כי מטרתי עכשיו לתת טעמים לכתובים ולא לתת טעמים להלכה, אף שגם על הלכה זאת יש לי דעה שאותה אשמיע בעל-פה.

הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: למעשה עצם זה שישנה מחלוקת בעניין זה הדבר אומר "דרשני"! שהרי באחד מתריג מצוות מדובר. וזו תורה שעברה בעל פה שעברה מדור לדור וכיצד זה שחולקים?

אלא שעניין זה נלמד מהציווי:"ונתתה".
שפירושה גם "לשים" וגם "לתת".

למי נאמר: "ונתתה"? אם הכוונה למכה
איזה "מכה" ייתן את נפשו?
ואם הכוונה לשופט צריך להיאמר:
"ולקחת" כי השופט לוקח ולא נותן.

ולכן עניין זה מתייחס לאדם המכה
והכוונה ל"דמים" (ממון).




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן