לדף ראשי



עץ החיים ועץ הדעת - שני אילנות אשר הצמיח ה' בתוך גן עדן בראשית הבריאה, וציוה את אדם הראשון לאמר:

"מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב,ד).

הנחש הסית את חוה לאכול ממנו:

"ויאמר אל האשה לא מות תמותון, כי יודע אלוהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע".

חוה שמעה לו ותאכל מפריו ותתן גם לאדם ויאכל.

"ותפקחנה עיני שניהם, וידעו כי עירומים הם, ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות".

אחר שהודיע להם ה' את ענשם על שעברו את מצותו, אמר ה':

"הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע, ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם, ויגרשהו ה' מגן עדן" (שם ג).

אמרו חז"ל: מה היה אותו אילן שאכל ממנו אדם וחוה?
ר"מ אומר חטים היה, כד לא הוה בבר נש דעה, אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי. וכו'.
ר' יהודה בר אילעאי אומר ענבים היה.
ר' אבא דעכו אמר אתרוג היה, הה"ד ותרא האשה כי טוב העץ למאכל, אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו, ואין אתה מוצא אלא אתרוג.
ר' יוסי אומר תאנים היה. תאנים, שאכל מפרותיה פתחה דלתיה וקבלתו, הה"ד ויתפרו עלה תאנה (ב"ר פט"ו ח).

ונראה בזה פירוש הרמב"ן:

ועץ החיים, אילן פריו נותן באוכליו חיים ארוכים.
ועץ הדעת טוב ורע, היה פריו מוליד הרצון והחפץ שיבחרו אוכליו בדבר, או בהפכו לטוב או לרע, כמו אלוהים שהכה בידו לעשות כחפצו.
אבל בתחילת בריאת האדם היה עושה בטבעו מה שראוי לעשות, כמו תולדות השמים והארץ וכל צבאם שפעולתם אמת ולא ישנו את תפקידם. ר"ל כי עץ הדעת היה נותן הבחירה בידי האדם. וכן מאמר ברזילי האדע בין טוב לרע? שאבד כוח הרעיון, ולא היה בוחר בדבר ולא קץ בו, והיה אוכל מבלי טעם ושומע מבלי שיתענג בשיר. והנה בעת הזאת לא היה בין אדם ואשתו התשמיש לתאוה. ואחרי אכלם מן העץ הייתה בידו הבחירה, וברצונו להרע או להיטיב, וזו מידת אלוהים מצד אחד, ורעה לאדם בהיות לו בה יצר ותאוה וכו'.
ואמר "כי ביום אכלך ממנו מות תמות", בעת שתאכל ממנו תהיה בן מוות.
וכמוהו "ביום צאתך ועברת... ידוע תדע כי מות תמות" (מ"א ב' ל"ז), שאין הכוונה שימות מיד בו ביום, והכונה כי בעת שיצא יהיה חייב מיתה למלך, והוא ימית אותו כאשר ירצה (רמב"ן)

וכן נוכל לומר על עץ החיים כי פירותיו היו נותנים לאדם חיים ארוכים מאוד "ואכל וחי לעולם" לימים ארוכים, כמו יחי אדוני המלך דוד לעולם (מ"א א' ל"א).

ומוסיף עוד הרמב"ן:

ודע והאמן, כי גן עדן בארץ, וכן עץ החיים ועץ הדעת. אבל באשר הם בארץ, כן יש בשמים דברים יקראו כן. והדברים הנקראים עץ החיים ועץ הדעת למעלה, סודם נעלה ונשגב.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן