חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

האניה "אסתיר"

אניית מעפילים שהובאה ע"י התנועה הרביזיוניסטית בשנת 1939

במסגרת העלייה הבלתי לגאלית של התנועה הרביזיוניסטית, הפליגה ב-6 במרס 1939 מן הנמל הרומני רנה שעל נהר הדנובה אניית המעפילים "אסתיר", בעלת נפח של 700 טונות ובה 720 נוסעים, ביניהם כ-150 נשים וכ-50 ילדים. רוב הנוסעים היו יהודים מהעיר דנציג ומיעוטם, כ-170, היו בית"רים מרומניה. סנדר דוידזון היה מפקד-מלווה מטעם האצ"ל ולידו עזר מיכאל יכינסון, ממנהיגי תנועת הצה"ר ברומניה. באותה תקופה ריחפו כבר ענני המלחמה בשמי אירופה, ויהודים רבים החליטו לנסוע ארצה, לא מתוך מוטיבציה ציונית, אלא כדי להציל את נפשותיהם. הם לא העריכו נכונה את הקשיים של נסיעה בצפיפות רבה ולא הבינו כראוי את הסכנה שבעלייה בלתי לגאלית. הנוסעים הרבו בתלונות על התנאים הפרימיטיביים ששררו באנייה והתנהגו בחוסר משמעת הדרושה כל-כך במסע מעין זה. הכביד עליהם, למשל, האיסור בשימוש במים מתוקים לצורכי רחצה וכביסה, או ההפרדה שנעשתה בין תאי הנשים לתאי הגברים (משעה חמש לפנות ערב הוטל איסור על נשים וגברים להימצא יחדיו).

תלאות רבות עברו על מעפילי "אסתיר", והם נאלצו לעבור דרך ארוכה עד שזכו להיכנס לארץ-ישראל. לאחר עשרה ימי הפלגה בים סוער, התקרבה האנייה לחוף ראשון-לציון, אולם מאחר שלא נראו סימני האיתות מן החוף, חזרה האנייה ללב ים. למחרת בלילה שוב התקרבה האנייה לחוף, והפעם נתקלה במשמר החופים. לאחר פתיחה באש רובים ומקלעים, עלו שוטרים בריטים על הסיפון וכיוונו את האנייה לנמל חיפה. העולים עברו חקירה יסודית על-ידי חוקרים מיוחדים שעלו על האנייה ובערב פסח אולצה האנייה לצאת לים הפתוח בליווי ספינות משטרה. דכדוך וייאוש אחזו בנוסעים וכעבור ארבעה ימי הפלגה הגיעה האנייה לחופי יוון. דוידזון ירד לחוף ויצר קשר עם מרכז העלייה בוורשה. לאחר התייעצות נשלחו אברהם סטבסקי, אחיו יוסף, ושלמה טרכטמן ליוון כדי להרגיע את הרוחות ולמצוא דרכים להפלגתה מחדש של האנייה "אסתיר". ביוון נשכרה ספינת מפרש קטנה "מאריאנה", שאמורה היתה ללוות את האנייה "אסתיר" לחופי הארץ ולהעביר את העולים אל החוף.

לאחר ארבעה וחצי חודשים של נדודים, הגיעה האנייה אל מול חופי ארץ-ישראל. העולים, 720 במספר, הועברו לספינת המפרש שנועדה ל-200 נוסעים בלבד. הצפיפות היתה רבה ומנועי ה"מארינה" עמדו בקושי בעומס הרב שהוטל עליהם. הנסיעה לחוף ארכה כל הלילה, ולקראת בוקר, הקיפו את ה"מארינה" סירות משמר החופים הבריטי. מאחר שמנועי ה"מארינה" הפסיקו לפעול, הורדו כל העולים לחוף באמצעות סירות קטנות שגייסה המשטרה אצל ערביי הסביבה (רק מאוחר יותר התברר לדוידזון כי הם הגיעו בטעות אל מול חוף אשקלון שהיה מיושב בערבים). לפנות ערב הושלמה הורדת המעפילים לחוף, והם הוסעו באוטובוסים - חלקם למחנה המעצר בסרפנד וחלקם למחנה העולים בבת-גלים. לאחר חודשיים של מעצר וחקירות, שוחררו כל עולי האנייה "אסתיר".

אנשי הצוות, שהתערבבו בין הנוסעים, נתגלו על-ידי המשטרה והועמדו למשפט. רב-החובל נידון לתשעה חודשי מאסר והמלחים נידונו לשישה חודשי מאסר כל אחד.

מקור הערך: יהודה לפידות


הערות לערך:
שם המעיר: דרורית אמיתי-דרור
הערה: מידע נוסף מעדות שמיעה:

בין נוסעי האניה אסתיר היו גם סבתי, דבורה הנדל, ואמי, ציפורה הנדל (אמיתי). שתיהן בעלות ראייה חדה ורגישה של המציאות ובעלות יכולת תיאור מעולה (שתיהן היו נשים כותבות)
כפי שהן ספרו לי - הן היו באניה משך 5 חודשים.
רב האנייה היה שמואל ורצברגר - שלא היה רב כלל אלא מונה כרב לצורך ניהול טקסי הדת. למשל: באנייה מת תינוק זה עתה נולד - והוא אישר את קבורתו בים, הוא השיא זוג באנייה ועוד.
באנייה עלה גם יוסף בן-יוסף, לימים שחקן.
המתח הגדול באניה היה בין הצוות הבית"רי שהיה כנראה רודן ובין הנוסעים, שברובם לא היו בית"רים.
על עוצר משעות אחר הצהריים לא שמעתי - אבל דווקא שמעתי על כך שהיו שרים באנייה בקבוצות קטנות, על עזרה הדדית ועל צפיפות קשה מאד, רעב וצמא.
אמי וסבתי ישנו ביחד על דרגש עץ צר.
יחד עם זאת - החוויה שסופרה לי היתה חוייה של קושי פיזי וריגשי וחוויה של מתח משותף. לא שמעתי על אווירה כפי שתוארה בכתוב. ייתכן בהחלט שהתיאור ששמעתי אני, כמו התיאורים ששמע כותב המידע, הם תיאורים "מסוננים" ריגשית ומעובדים כך שיוכלו להישאר בזיכרון ולא להרוס יותר ממה שכבר נהרס. ייתכן גם שהדברים צונזרו בגלל גילי הצעיר (כאשר סופרו) ומתוך ניסיון לגדל "דור חדש" ואופטימי יותר.

דרורית אמיתי-דרור

מקור ההערה: ידע אישי


שם המעיר: עדנה שפירא
הערה: בס"ד ד' באייר תשס"ט
הוריי דוד ושושנה ( מיקי) טזרטס ז"ל נשאו ברומניה והתגוררו בעיר הנמל טורנו סוורין שעל גדות הדנובה. בשנת 1939 עלו על אונייה בשם "אסתיר" זה זכור לי באופן ברור. מהמעט שספרו לנו הוריי ידוע לי שהתנאים באונייה היו קשים מאוד וכן ספרו והדגישו שנעשתה הפרדה בין הנשים לגברים. הוריי ספרו על הפלגה קשה (מחסור במזון ומחלות) שנמשכה כ-4 חודשים וכשהגיעו לארץ נלקחו לאחד הקיבוצים החילוניים. יסוד המעלה(?) . פרטים אלה אני דולה מזכרוני על סמך מה שהוריי ספרו במהלך השנים. מי ששמע , זוכר או יש לו מידע נוסף על הוריי או בכלל על ההפלגה באונייה מוזמן ליצור איתי קשר. אפשר ליצור איתי קשר באימייל: edna464@walla.com
מקור ההערה: עדות הוריי


שם המעיר: אניית אסתיר
הערה: בין הנוסעים היו הורי פרדיננד ומתילדה הלר ועפ"י סיפוריהם אכן טולטלו בים למעלה מ4 חודשים לצערי השאירו את אחי דב הלר בידם של אחות אבי משום שהוסבר שלא ניתן לקחת תינוקות למסע ארוך ומייגע הכאב היה קשה מנשוא נשארו לנו רק זכרונות
אחי דב הלר הגיע לארץ בגיל 13 עם עליית הנוער
שמחתי מאוד לקבל אינפורמציה על המסע הקשה


שם המעיר: ל-edna464@walla.com
הערה: שמי אילנה ואני ביתם של פרדיננד ומתילדה הלר שהיו נוסעים באניית המעפילים אסתיר רציתי לברר דרכך אם תוכל לשלוח לי באימייל באם ישנם עוד אנשים שהיו באוניה ואפשר ליצור קשר עמם בעיקר בענין גילאי הילדים שהיו באוניה מאחר והורי ז"ל השאירו את אחי בן שנתיים ברומניה אצל דודתי אחות אבי (בכאב רב )והוא הגיע לארץ רק בגיל 13 תודה אילנה


שם המעיר: אהרונסון קורן יהודית
הערה: אבי ודודי פריץ והורסט אהרונסון עלו לארץ באניה אסתיר.
אבי היה סניטר וסיפר על הצפיפות,מחסור באוכל והמחלות בהם חלו המעפילים,אך לא על היתנהגות לא ראויה,בל נישכח,רובם היו יקים שהורגלו לתנאי מחיה טובים
מקור ההערה: מידע מאבי


שם המעיר:
הערה: אמי בלהה (בטי)ליבק-צליק עלתה באניה כחניכת ביתר בהיותה בת 19 .הסיפור סופר במשפחתינו פעמים רבות . במיוחד ציינח את התנאים הקשים והצפיפות ששררו על האנייה ואת תחושת האכזבה הקשה כאשר הובלו שוב עלידי הבריטים ללב ים.


שם המעיר: תמי פרחי (לבית טרייטל)
הערה: על אניה זו עלו גם סבא וסבתא שלי - אברהם ואטקה לדיז'ינסקי, אימי מינקה ודודי ג'ורג'.
אימי חלתה מאד והורדה בחופי יוון לטיפול, וכמעט שהלכה לעולמה. בת 18 היתה. לדודי ג'ורג' שהיה כבן 13, נשארו סיוטים מתקופה זו ולא יכול היה לדבר על כך.
מקור ההערה: סיפורי אימי מינקה טרייטל לבית לדיז'ינסקי ז"ל


שם המעיר: זיוה דקל (אשכנזי) - האניה "אסתיר" 1939
הערה: שמי זיוה דקל (אשכנזי),
הורי אשכנזי חזקיהו ומטילדה וכן דודי ודודתי אלווירה ואלברט אשכנזי, עלו ארצה עם האניה "אסתיר" וסיורי תלאותיהם על האניה במשך ארבעה וחצי חודשים ליוו אותי בילדותי. אימי בילתה על האניה "אסתיר" את חודשי הריונה הראשונים עם אחי. סיפורים רבים שמענו בילדותנו על הורי ועל חברים איתם עלו וכאלה אותם הכירו על האניה.
מקור ההערה: ידע אישי ספורים שליוו אותי במהלך ילדותי


שם המעיר: מאגר המידע "בנתיבי העפלה" - מחנה המעפילים עתלית
הערה: במחנה המעפילים בעתלית פועל מאגר מידע ממוחשב המתעד את תקופת ההעפלה וסיפוריהם האישיים של המעפילים.
מאגר המידע כולל כיום כ-25,000 עדויות וסיפורים של מעפילים ומידע עשיר על אוניות המעפילים ופרשיות ההעפלה השונות.
אנו קוראים למעפילים ובני משפחותיהם למסור עדות, או לפחות מידע על מעפילים כדי שסיפוריהם יתועדו ויונצחו. ניתן ליצור איתנו קשר בטל' - 04-9542218 או בכתובת המייל: shimurya@gmail.com
shimurm@netvision.net.il


שם המעיר: דרורית אמיתי-דרור
הערה: תיקון טעות: השחקן שהיה בין מעפילי "אסתיר" הוא אברהם בן יוסף (ולא "יוסף בן יוסף", כפי שכתבתי בטעות בהערתי הראשונה)


שם המעיר: ציפי סגל - העליה הבלתי ליגאלית מדנציג
הערה: אבי, משה איצקוביץ, התגורר בדנציג עם אשתו-אמי מלכה ובתו בלה-רוחלה שנולדה שם. בשנת 1932 עם עליית המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית, בחסות ובעזרת הרבזיוניסטים ואחותו של זאב ז'בןטינסתי, הוא עלה ארצה באניה (איני יודעת את שמה)בשנת 1932, ושהה בתל אביב כבלתי ליגאלי. אין לי פרטים ואשמח אם יהיה מי שיוכל להאיר את עייני.
מקור ההערה: 054-4299632. segalzipi8@gmail.com


שם המעיר: צבי ווליוביץ
הערה: כפי שנודע לי , אבא שלי אברהם ווליוביץ ז"ל היה בין נוסעי האנייה .
ככל הידוע לי , בין מארגני האנייה ברומניה , היה גם קרוב משפחתי,ד"ר מיכאל גורן מאנשי בית"ר שם .

כמו כן , ידוע לי הקירבה שהיתה לשחקן נתן כוגן ז"ל

שהיה כפי שנאמר לי , אחיו של השחקן אברהם בן יוסף
מקור ההערה: ידע אישי


שם המעיר: אניה אסטיר
הערה: אבי משה הרלינג בהיותו בן 17 העפיל באנייה "אסטיר" עם שני חברים: שלמה מאייר-המאירי ודוד סמוטריץ-קלינגר . הם היו מתנועת בני עקיבא ברומניה.
אבי סיפר על תנאים קשים חוסר מים ומזון,תנאי תברואה קשים, חוסר רחצה, כינים ,מחלות .
משך ההפלגה היה יותר מ 4 חודשים ללא קשר עם ההורים ברומניה עד שחשבו כי האנייה טבעה וישבו "שבעה".
הזיכרונות הקשים מההפלגה גרמו לו אי נוחות לפרט ולספר עוד.


שם המעיר:
הערה: אמי , מרטה קאוף הייתה על אסטיר עם הוריה ססיליה ומשה קאוף. אבי, סמי גרינברג היה עליה גם הוא מטעם ביתר. הם התחתנו בארץ. היו חברים עם אשכנזי הורי זיוה דקל שהגיבה קודם.


שם המעיר: ראובן פלדמן
הערה: 01.04.2020
שלום,
חמי הרש מיסושניק והגיע כמעפיל על האונייה "אסתיר" רשימת המעפילים מופיע באתר ארכיון המדינה הפתוח לעל אדם באינטרנט, כמו כן מופיעים תמונות וטפסים של מעפילי אסתיר כפי שהמשטרה הבריטית רשמה וצילמה את המעפילים הבלתי לגאליים.
מידע נוסף על אסתיר באתר עיתונות יהודית הסטורית.
בברכה, ראובן פלדמן ,רמת גן.


שם המעיר: דרורית אמיתי-דרור
הערה: יש לציין שחלק מצוות המפקדים של האניה הועמד לדין בארץ לאחר המסע הקשה והם הואשמו בהתעללות במעפילים.
אי לכך נראה לי שהטיעון לגבי ״התפנקותם״ של הנוסעים (משפחתי הגיעה מדנציג ה״מפנקת״ לכאורה) איננו תקף ואיננו נכון.
מקור ההערה: זכרונות מסיפורי סבתי ואמי, מעפילות האניה ״אסתיר״.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
העפלה רביזיוניסטית
העפלה בשנות השלושים