לדף ראשי




תוספתא - תוספות והערות למשניות. וקובץ ברייתות שהן משניות חיצוניות. ר' עקיבא עשה לפעמים פירוש למשניות לבאר ההלכות (עדיות פ"ב א', פ"ח א', כלאים פ"א נ', ערלה פ"ג ז'), וכן ר' אליעזר בן צדוק (תוספתא מנחות פ"י כ"ג), ור' שמעון (ספרא ויקרא, חובה פ"ז), ור' יהודה (שבת ע"ה: ע"ז מ"ג.). ור' יוסי (תוספתא כלים ב"ק פ"ז ד') ועוד תנאים אחרים שנאמר בהם לשון "הוסיף". כל התוספות האלה נכללו בשם תוספתא.

מסדר התוספתא
ר' יוחנן אמר: סתם מתניתא רבי מאיר, סתם תוספתא ר' נחמיה (סנהדרין פ"ו.). אין זו ראיה שר' נחמיה הוא מסדר התוספתא, כמו שר"מ לא היה מסדר המשנה. הכוונה היא שכל מקום שנזכר במשנה מאמר סתם הוא של ר"מ, ומאמר סתם בתוספתא הוא של ר' נחמיה.

בגמרא מביאים את דברי ר"ע בתוספתא דתנא דבי שמואל, דתניא ר"ע אומר פר העולה וכו' (יומא ע'.) והם הדברים שנמצאו בתוספתא שלנו (יומא פ"ג י"ט).
לפי מסורת החכמים, התוספתא היא משנת ר' חייא הגדול או ר' חייא רבה בר אבא בר אחא, ונקרא ג"כ ר' חייא בירבי, והוא תנא וגם אמורא (ב"מ ה', נדה כ"ו. רש"י). הוא היה תלמיד רבי. שם ר' חייא נזכר בתוספתא (נגעים פ"ח ו'), כמו שרבי נזכר במשנה.

התוספתא שלנו כוללת גם את הברייתות שסדר ר' אושעיא בר חמא בר ביסנא מקיסרין, שנקרא גם ר' הושעיא רבה או אושעיא בירבי (ערוביו נ"ג. יבמות מ"ו:) שהיה בזמן ר' חייא.
לפי זה כוללת התוספתא דברי ר' נחמיה סתם, ומשנת ר' חייא עם ברייתות של ר' אושעיא. זו הסיבה שטעו חכמי קורא הדורות וייחסו את התוספתא פעם לר' נחמיה ופעם לר' חייא ופעם לר' אושעיא. לכן גם נמצא שינוי בסגנון הלשון בכמה מקומות, כי לא יצאו הדברים ממקור אחד, ולא ממסדר אחד.
יש עוד תוספות מאוחרות מזמן סידור התלמוד (הרא"ש חולין פ"ב סי' ו ), ויש לשער כי הסדר האחרון של התוספתא נעשה ע"י סבוראים שסידרו גם את המסכתות קטנות של הש"ס, והוסיפו בה עוד תוספות ואגדות שמצאו מלוי ובר קפרא ושמואל. כי עוד תוספתות קטנות היו בזמן ההוא, וחברום כולן יחד, והיא התוספתא שלנו.

סדר התוספתא ופירושים
התוספתא, כמו המשנה, מחולקת לששה סדרים: זרעים, מועד, נשים, נזיקין או ישועות, קדשים וטהרות. שמות המסכתות זהה לשמות המשניות, ורק מסכת יומא נקראת "יום הכיפורים".
חסרות בתוספתא המסכתות: אבות, קינין, מדות ותמיד. מסכת כלים נחלקת לשלש בבות: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. אם נחשיב את מסכת כלים בתור שלוש מסכתות, עולה מספר כל המסכתות שבתוספתא ל- 61.
כמה פרקים חסרים בתוספתא, ולפעמים שני פרקים חוברו לפרק אחד. מספר כל הפרקים בכ"י ערפורט (הוצאה צוקערמאנדל) 428 ובכ"י ווינא 421.

התוספתא נדפסה לראשונה עם האלפסי (ויניציא 1521), ובמהדורות הש"ס שנדפסו אח"כ. התוספתא יצאה ע"י דר' מ"ש צוקערמאנדל מכ"י ערפורט, (פאזעוואלק 1881), שכתב לה הוספות עם מבוא ומפתחות, ופירוש את המילים הקשות בגרמנית (טרעוועס 1882).

31 מסכתות תורגמו לרומית ע"י אוגולינו בספרו הגדול Thesaurus Antiquitatum Sacrarurn (חלקי י"ז-כ, ויניציא 1753).

יש מספר פירושים והגהות לתוספתא, ונדפסו כמעט כולם במהדורת דפוס ווילנא.
הפירושים הם:
"תנא תוספאה" לר' שמואל אביגדור ב"ר אברהם מסלאנים בשלשה חלקים:
א) באור דברי התוספתא ע"פ סוגיות ש"ס בבלי וירושלמי בשם מנחת בכורים,
ב) באור כמה שיטות וסוגיות ודברי פוסקים ראשונים ואחרונים בשם עטור בכורים,
ג) מראי מקומות לדברי התוספתא בש"ס בבלי וירושלמי ספרא וספרי, בשם מצפה שמואל.

פירוש "חסדי דוד" לר' דוד פארדו.

הגהות הגר"א על סדר זרעים, ופירוש הגר"א על טהרות.
"מגן אברהם" פירוש מר' אברהם אבלי מקאליש על נזיקין.

פירוש ר' יעקב כהנא "מרי דמתניתא", על עירובין.
ר' מאיר פרידמאן כתב פירוש על סדר מועד שהדפיס בשם "תכלת מרדכי" חלק א' שבת ועירובין (פאקס 1898), ח"ב פסחים שקלים יומא סוכה (שם 1900).

"תוספתא כפשוטה" נכתב על ידי שאול ליברמן,

ו"חזון יחזקאל" פירוש לתוספתא שנכתב על ידי יחזקאל אברמסקי.



הערות לערך:
שם המעיר: ינון לייטר, מכללות הרצוג וליפשיץ
הערה: יש הרבה מה להעיר. אסתפק הפעם בכמה נקודות:
נאמר תחילה שר' חייא הוא עורך התוספתא. כידוע, יש יחוסים שונים [לר' אושעיא ועוד]. מקובל על הרבה חוקרים שהתוספתא נערכה כדור אחרי המשנה, אך פרופ' ח' אלבק סבור שנערכה אחרי התלמודים.
מן הראוי לכנות את ר' שאול ליברמן ור' יחזקאל אברמסקי בתואר - על אף ש'גדול מרבן שמן'.
יש להעיר שפרופ' ליברמן הוציא את התוספתא ע"פ כ"י וינה, ובנוסף ביאר ביאור ארוך בשם 'תוספתא כפשוטה'
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן