חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בחיי בן יוסף אבן פקודה

דיין ופילוסוף. ספרד, במחצית הראשונה מהמאה ה-11.


בחיי בן יוסף ן' פקודה - דיין ופילוסוף, מתואר גם כן בתארים "רבנו" ו"החסיד". חי בסרגוסטה או קורדובה בארץ ספרד
במחצית הראשונה מהמאה ה-11. בשנת 1040 חבר ספר פילוסופי העוסק גם בתורת המוסר, בשם "כתאב פי הדאיה פראיץ אלקלוב". הספר תורגם לעברית ע"י ר' יהודה אבן תיבון בשנות 1180-1161 בשם "חובות הלבבות". הספר תורגם לעברית גם בידי הרב יוסף קאפח.

הספר חובות הלבבות
רבנו בחיי היה הוגה הדעות השני בעם ישראל, שכתב ספר עיוני בנוי ומסודר, העוסק בנושאי אמונות ודעות. ראשון היה רב סעדיה גאון, בספר האמונות והדעות, ואחריו, ובמידה רבה תוך הסתמכות עליו והזכרתו - רבנו בחיי אבן פקודה.
חובות הלבבות נתקבל כספר יסוד ללימוד ענייני אמונה וחובות האדם בתחומי ההבנה וההכרה. רבנו בחיי פותח את חיבורו במסה פילוסופית - הלא הוא שער הייחוד, ורק לאחר מכן עובר להסביר את ענייני הרגש והאמונה.

הקורא אליו מכוון הספר "חובות הלבבות" אמון על ציות לחוקי התורה. הוא מקיים מצוות מכוחה של משמעת ואימון, ור' בחיי רוצה לזעזע את הקורא הזה, ולדחפו להכרות גבוהות ועליונות מזה של ציות וקבלת דין מכוחו של הרגל.
הדרך בה פונה ר' בחיי אל הקורא היא דרך הניתוח השכלי. ההכרה השכלית אינה המפגש היחיד בין מחנך לחניכו, אף אינה המטרה הסופית של עובד האלוקים לדעת ר' בחיי, אבל הכרה זו היא נקודת פתיחה יחידה לשנות את התייחסותו של אדם שגדל על ציות לחוקי התורה מבלי להיכנס להכרה מעמיקה של "חובות הלב".
מקומו המרכזי של השכל הוא הסיבה להדגשה היתירה שר' בחיי מדגיש את הצורך בחקירה הגיונית, ובאמון הרב שהוא נותן לשכל - כל עוד אינו לקוי. במקביל נעמוד גם על היחס שבין הציות לצו השכל, לבין הציות לצווי התורה-הקבלה.

מהדורת אינטרנט של הספר חובות הלבבות, בעריכת יהודה איזנברג

ספריו
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:>
מיוחס לו ספר "תורת הנפש" תורגם לעברית על ידי יצחק דוד ברוידע, פריס 1896).

חיבר תוכחה המתחלת "ברכי נפשי" וכל חרוז ממנה מתחיל "נפשי".
נוסח מלא של השיר "תוכחה"
פיוטים ובקשות, יש מהם שחתום בו שמו ושם אביו ומקצתם חתומים בשמו סתם בחיי - בכ"י אוקספורד ומהם נדפסו במחזור רומא (עי' לאנדסהוט "עמודי העבודה" בערכו) וסליחה אחת נדפסה ב"ישורון" לקאבאק (ח"ד 183).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
שכל ורגש בחובות הלבבות, יהודה איזנברג
רבנו בחיי ומפעלו הספרותי, שמחה בונים אורבך
רבנו בחיי וספרו חובות הלבבות, ש"י איש הורביץ
אליעזר שביד, הפרק על רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה בספר "הפילוסופים הגדולים שלנו" - תל אביב 2007


מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן







ספרים בטקסט מלא
חובת הלבבות
עמודי המחשבה הישראלית