חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ביצה

גוף סגלגל שממנו מתפתח האפרוח.

ביצה - (בארמית ביעא). נמצא במקרא רק בלשון רבים: "ביצים" (דברים ב"ב ו'), ביצים עזובות (ישעיה י' י"ד), ביצי צפעוני (שם נ"ט ה'). במשנה נמצא גם ביחיד: "ביצה שנולדה ביו"ט" (ריש ביצה). סתם ביצה היא ביצת תרנגולת.

גם דגים מטילין ביצים. דג טמא משריץ, דג טהור מטיל ביצים, ולר' זירא שניהם מטילין ביצים, אלא זה משריץ מבחוץ וזה משריץ מבפנים (דג טהור לאחר שהוטלה ביצתו משרצת ועומדת מאליה בחול, אבל דג טמא משריץ מבפנים במעי האם לאחר שנגמרים ביציו במעיו. רש"י ע"ז מ'.) וירושלמי ע"ז פ"ב קרא להן מעי דגים.

ובברייתא אמרו:
"כל המוליד מניק וכל המטיל ביצים מלקט חוץ מעטלף וכו'
כל שזכרותו מבחוץ מוליד, מבפנים מטיל ביצים" (בכורות ח'.).

אוכלים ביצים זכר לאבלות, ומאכילים את האבל ביצים או עדשים. כתב הש"ך טעם לכך, מפני שמאכלים עגולים אין להם פה, כמו האבל השותק באבלו, ומפני שהן עגולות, כמו האבלות המתגלגלת בכל העולם (יו"ד שע"ח ט).

ביצים שנמצאו בתרנגולת
ביצים גמורות שנמצאו במעי אמן מותר לאכלן בחלב. ר' יעקב אומר אם היו מעורות בגידין אסורות לאכלן בחלב (ביצה ג'.). ואפילו בלא קליפה לבנה אלא שהחלמון והחלבון גמורים בקרום רך שתחת הקליפה הקשה.
ביצה של עוף טמא אסורה מן התורה, ולמדו על כך ממה שכתוב ואת בת היענה, וכי בת יש לה ליענה? אלא זו ביצת היענה שהיא טמאה (חולין ס"ד:).
ביצה טמאה שנתבשלה עם הטהורה בקליפתה, הטהורה מותרת, וזהו שאמרו גיעולי ביצים מותרות (שם עי' רש"י).
דם ביצים אין חייבים עליו כרת (כריתות כ':), שהוא דם האיברים ולא דם הנפש. אבל אסורים באכילה. ביצים גמורות בקליפתן וטרופות בקערה צריכים בדיקה מדם, אבל ביצים צלויות או מבושלות בקליפתן אין חוששים לבודקן מן הדם, כי ברוב הביצים אין דם. (מנהגי מהרי"ל איסור והיתר).

שיעור ביצה
השיעורין בביצה היינו ביצת תרנגולת:
1) שיעור אוכלין בכביצה דרשו: "מכל האוכל אשר יאכל" (יקרא י"א ל"ד), אוכל הבא מחמת אוכל ואיזהו? ביצת התרנגולת. ושיערו חכמים, אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת (יומא פ'.), והשיעור הוא בלי קליפתה בביצה חיה, או מגולגלת בגמיעה, והשיעור הזה הוא נפח שני זיתים.

2) שיעור אכילת [חצי] פרס הוא שתי ביצים חסר קימעא, דברי ר' יהודה, ר' יוסי אומר שתי ביצים שוחקות (גדושות). (תוספתא פ' אחרון דיוה"כ). ובמקום אחר נאמר שיעור רבי ב' ביצים ועוד, וכמה "ועוד"? אחד מעשרים בביצה, ונחלקו הראשונים בשיעור אכילת פרס, לרש"י הוא ד' ביצים ולרמב"ם ג' ביצים שוחקות (עי' א"ח ה' יוה"כ סימן תרי"ב ד').

3) מודיא דקונדיס (שם הסאה) שיער רבי מאתן ושבע עשרה ביעין, ושקלי וטרי בה האי סאה דהיכא? אי דמדברית - קמ"ד הויא, ואי דירושלמית - קע"ג הויא, ואי דצפורית - ר"ב היא (עירובין פ"נ. עי' רש"י שם).

4) אכילת עראי המותרת חוץ לסוכה - שיער ר' יוסף תרתי או תלת ביעי (סוכה כ"ו.).

5) האוכל פחות מכביצה לא צריך נטילת ידים וברכה (שם מ"ה., מ"ט:), ר' יהודה סבר "ואכלת ושבעת" אכילה שיש בה שביעה, והיא כביצה (פסחים מ"ט.).

6) שיעור אכילה ביו"כ הוא ככותבת הגסה, שהיא יתירה מכביצה. ורב זביד אמר: כותבת הגסה שאמרו חסרה מכביצה.

7) בשיעור הוצאה בשבת למדנו: קנה כדי לעשות קולמוס ואם היה עב או מרוסס כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס (שבת פ.:), המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה, תבלין כדי לתבל ביצה קלה (שם פ"ט:).

צורת הביצים וחלקיהן
אלו הן סימני ביצים:
- כל שכודרת (ככדור) ועגולגולת, ראשה אחר כד וראשה אחד חד טהורה,
- שני ראשיה כדין או שני ראשיה חדין טמאה,
- חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים טהורה,
- חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים טמאה,
- חלמון וחלבון מעורבים זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ (חולין ט"ד.).

החלבון נקרא לפעמים לובן ביצה. קרום הביצה נקרא ג"כ קליפה. נמצאת אומר בהתהוות הביצה, תחילתה באשכול הביצים ואח"כ בשלל של ביצים, וכשנגמרה יצירת החלמון הוא מתכסה בחלבון ובקשר והם עטופים בקרום רך, ועל הכיס נוצר הקרום הקשה.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן