חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עייאש יהודה

מחכמי אלג'יר במאה ה- 17 [1700 - 1760]

יהודה עייאש - נולד בעיר מדיאה הסמוכה לאלג'יר. האגדה מספרת כי הוריו באו לאלג'יר לפני בית דינו של ר' שלמה ידידיה צרור שיכתוב להם גט גירושין. הוא דיבר על לבם לשלום בית. אח"כ נולד ר' יהודה עייאש. והוריו שלחוהו לאלג'יר להתחנך אצל ר' שלמה ידידיה צרור. נודע בכשרונותיו כבר בילדותו. בגיל 18 נתמנה דיין בבית דינו של ר' שלמה ידידיה צרור רבו, וכתב את תשובתו הראשונה. הוא נודע כדרשן שרבים באלג'יר נהרו להאזין לו. עם מותו של רבו ר' שלמה ידידיה צרור הוא נתמנה אב"ד ועמד בראש הישיבה. הצטיין כפוסק ושמו נודע לתהילה גם מחוץ לאלג'יריה, בקהילות מרוקו, מצרים, איטליה וצרפת. באלג'יר כינו אותו, "הגאון מופת הדור" סמכותו נתקבלה על חכמי קהילות אלג'יריה כסמכותם של הריב"ש, הרשב"ץ והרשב"ש. ר' יהודה עייאש קיבץ את כל מנהגי אלג'יר ב"ספר המנהגים" ומאז נוהגים יהודי אלג'יריה עפ"י חיבורו. בסוף המאה ה - 19 ערך ר' אליהו גאדג' את ספרו של ר' יהודה עייאש והוציאו עם פירוש הנקרא: "זה השלחן". לאחרונה נערכו המנהגים בספר חדש בצרפתית ע"י ר' שמעון דרמון תלמיד בית המדרש לרבנים באלג'יר ועתה בירושלים. הספר מיועד ליהודי אלג'יריה הרבים המתגוררים בצרפת.

ר' יהודה עייאש עקר לעת זקנותו מאלג'יר ועלה לירושלים. יש הסבורים שעל צעדו זה השפיע ר' חיים בן עטר הוא "אור החיים הקדוש", בדרכו לא"י ממרוקו עבר באלג'יר ומשנפגש עם ר' יהודה עייאש התעכב בעיר כחודש ימים. בדרכו לארץ ישראל עבר ר' יהודה עייאש בליוורנו. בליוורנו נפגשו שני גדולי הדור של אותם ימים, ר' יהודה עייאש ור' חיים יוסף דוד אזולאי [=החיד"א] המפורסם בין חכמי הדור שהיה שד"ר מארץ ישראל.
ר' יהודה עייאש הרביץ תורה בישיבת "כנסת ישראל" שיסד ר' חיים בן עטר, ולאחר מותו עמד בראש הישיבה. ר' יהודה עייאש נפטר בירושלים בשנת 1760. ר' יהודה עייאש כתב שורה של ספרים: בית יהודה - תשובות, לחם יהודה - חידושים ברמב"ם. קול יהודה - דרשות, וכן חידושים על השו"ע, ביאורים על פירוש רש"י ופרשנים אחרים, ועוד.

מקור הערך: מעובד לפי "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן