לדף ראשי




שמעון יאיר חיים בכרך - רב תלמודי בגרמניה; נולד בשנת שצ"ח (1638) ומת א' טבת תס"ב (1701). היתה לו ידיעה בחכמות ובמדעים, בנוסף לידיעותיו בתורה ובתלמוד. השפעתו על בני דורו הייתה גדולה: השכיל לדבר בשם היהדות בפני החברה הכללית. משפחת בכרך הייתה אכסניא של תורה במדינות הריינוס, ונודעה גם בקורות ישראל בפולניה.

ר' יאיר חיים הוא בנו של הרב הדרשן ר' שמשון, ובן בנו של ר' שמואל הדרשן. בדרכי למודו בתלמוד נטה מן המוסכם, כבש לעצמו דרך חדשה, ולא נגרר אחרי בעלי ההוראה שקדמוהו.

בן 23 (בשנת 1661) נסמך ל"מורנו" על ידי ר' מנדל בס בפרנקפורט דמיין. שנים אחדות אחרי כן נתקבל לרב בקובלינץ, משם נקרא למגנצא (מאיינץ). בשנת 1670 בא לאביו הרב בווירמיזא, וישב שם עד שנת 1690. אז קבע ישיבתו בפ"פ דמיין ושם החל להוציא לאור את ספריו:
שו"ת "חוט השני" שעיקרו תשובות אביו הרב ר' שמשון ואבי אביו ר' שמואל;
ואחרי כן ספרו הנודע "חות יאיר".

בסוף ימיו חזר לווירמיזא. היה בעל עיון ישר ומעמיק בחקר הלכה, שנא את הפלפול והתנגד לעוסקים בו (חות יאיר סימן קכ"ג); אהב מתמטיקה וגיאומטריה, ועסק בהן הרבה (חות יאיר סימן קע"ב וקע"ג וסימן רי"ט וסוף ספר "חוט השני"); קנה ידיעה רבה באסטרונומיה (שם ס' רי"ט). כתב שירים בלשון הקודש, והיה בעל קול נעים ויודע נגן ("נפשות הצדיקים" ללעווינזאהן).

בזכות ידיעותיו הרבות נתפרסם בין הרבנים ולומדי תורה, ומכל העולם שלחו אליו שאלות בכל מקצועות ההלכה. על ידי אחיו חורגו, הרופא ר' טוביה כוהן (בעל "מעשה טוביה"), בא בקשר ובכתובים עם הרבנים הגדולים בפולין.

דוגמה למקוריותו ניתן לראות בתשובתו (חות יאיר סימן קצ"ב) על דבר הלכה למשה מסיני, ודבריו על הרמב"ם בנידון. לאחר שהוא הולך בדרך חדשה בביאור המושג הלכה למשה מסיני, הוא מסיים וכותב:

סוף דברי אל אלהים ה' הוא יודע כי לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בשאט נפשי בגדולות ובנפלאות, רק לא יגורתי מימי דברי מפני איש, יהיה מי שיהיה, כי תורה היא. לא כיחדתי אמרי קדוש, ואשר ישים אלהים בלבי, אשר ממנו מערכי לב ומענה לשון, אותו אדבר ודרגיש לי' ימלל, ואם האמת אתי ענתה בי צדקתי, ואם מצד הקנאה ובכה"ג ישים איש לאל מילתי, אצדיק עלי הדין ואומר זה פרי חטאתי, ומ"מ לא יענש ולא יכוה בגחלתי, רק תזל אמרתי לפי מיעוט השגה ותורתי. כ"ד הטרוד יאיר חיים בכרך

למרות שקידתו בתורת הנסתר, המליץ לשואליו שימנעו מהתעסק בה "כי הדרך להגיע אל ידיעתה מסוכן מאד" (חות יאיר סימן ר"י). בתשובה זו מביא ר' יאיר את דברי אביו בהקדמה לספרו "שמן המאור", מהם נראה כי אביו התנגד לעיסוק בתורת הנסתר. וכך כתב שם:

"בדורותינו ראיתי עוללים לא ראו אור, יאמרו חמותי ראיתי אור, בקרבם טמון השאור, ראיתי אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם, עושים להם כנפיים לעוף בשמים, קובעים למודיהם בזוהר, לא הדר לו ולא תואר, חושבים מחשבת און, מוסיפים חטא ועון, לבם מלא הוללות, והם מבקשים לתור בלמודי האצילות; הסרפד יעלה הדס, לעיין בספר הפרדס, הוא עושה פסל ותמונה, בחקרו בספר כנפי יונה".
"בעלי בתים שאינם יודעים לפרש סדרה או פרשה בפירוש רש"י קופצים ללמוד קבלה, וכל זה מפני שהדור יתום בעוונות והחכמה נתמעטה".

במצבת ר' יאיר חיים שהציבו לו בעלי ווירמייזא נאמר:

"שמו נשמע בתורה ובחכמה כעקביא, אשר עליו העזרה ננעלת, "יאיר נתיב" בחבוריו ותשובותיו אשר השיב לכל נפש משכלת".

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן