לדף ראשי





ברייתא
משניות שלא נכללו ע"י רבי יהודה הנשיא בששה סדרי משנה. כוונת רבי הייתה לקצר את המשנה, ולכן השמיט לפעמים דברים שהברייתא האריכה בהם. רבי גם השמיט הלכות שלא נראו בעיניו, או שנרמזו במשנה הסדורה, והן נשנו בברייתות. כמו שאמר אילפא, שכל מה שנשנה במתניתא דר' חייא ור' אושעיא, יש לפשוט ממתניתין (תענית כ"א.).
כך גם כתב ר' שרירא גאון (אגרת א'):

"ושאר הלכתא כולהו אשתביקו והויין כגון ברייתא דמעיינין להו,
ומאן דמעיין בפירושי או בלישני רויחי".

על משנת ר' יוחנן בן זכאי ודומיהן אמר, שהן:

"לא איקבעו למגרסינן לכולי עלמא".

סמכות המשנה גדולה מסמכות הברייתא בהלכה, וכאשר הברייתא מתנגדת למשנה, הלכה כמשנה. אמרו: סתם במשנה, ומחלוקת בברייתא - הלכה כסתם (יבמות מ"ב, עי' רש"י).
עם זאת הברייתות מסייעות לעתים לתרץ את המשנה, לפרש אותה, או לעמוד על ההלכות שלא נזכרו במשנה.

הברייתות שנסדרו ונקבצו ע"י ר' חייא ור' אושעיא נקראות בשם "תוספתא". הן היו מתוקנות משבושים ושגיאות, ואמרו:

"כל ברייתא דלא מיתני בי רבי חייא ור' אושעיא –
משבשתא, ולא תותבו מינה בבי מדרשא (חולין קמ"א.).

ע"ע תוספתא

רוב הברייתות לא נסדרו, והן פזורות במכילתא ספרא וספרי ובשני התלמודים. יש מהן שנמצאו בקבצים מיוחדים שערכו חכמים, והם נקראו על שמם, כמו משנת בר קפרא, משנת ר' נתן, משנת ר' מאיר, משנת רבי עקיבא או רבי אליעזר בן יעקב.

חלק גדול מהברייתות קדום, או שזמנם מזמן המשנה. ר' אבהו ראה תוספתא עתיקה מברייתות ושמח בה (ירושלמי פסחים פ"י ה'). גם אחר חתימת המשנה נוספו הרבה ברייתות, ביחוד בדור המעבר או בדורם של האמוראים הראשונים, המכונים "תנא ברא" או "תנא ברייא" (ירושלמי חלה פ"ד א', יומא פ"ו ו').

הברייתות שהיו שגורות בפי התלמידים ונתקבלו ע"י רוב חכמי בבל ובראשם רב ושמואל, מובאות בתלמוד בבלי לאחר הפתיחה תנו רבנן (ת"ר), שהוא התרגום הארמי ל"שנו חכמים". הן גם מובאות בשם "תנו עלה" או "תניא".
הברייתות שנאמרו בשם חכם הוזכרו בצירוף שמו, כמו: תניא/תני/תאנא/תנא ר' פלוני, תנא דבי פלוני, תנא ר' פלוני קמיה דר' פלוני (וע' יד מלאכי סימן תרנ"ח).

על כך אמר רב שרירא גאון:

"והנך ברייתא לא אית להון קץ, וכל חד וחד מרבנן גריס להו מפום רביה,
כדאמרינן במציעא, אשכחיה וכו' תני מר מידי בשכיר, א"ל תנינא".

ואמר עוד:

"ורבנן אמוראי דבתר רבי הוו צריכין טובא להלין ברייתא,
דמנהון נפקין כל מיני עמיקתא, דאמרין במתניתין בלישנא קייטא וברמיזי ובכללי,
ויוצאין מהן ענפין וחדושין ותולדות, כי לא חבר רבי אלא עקרין דלהון,
ולא פשט דמויי דלהון וכו'. וברייתות אחרות קרי להו קטיעות
דלא לאורויי מינייהו, כגון הלכות דרך ארץ והגדות אחרות".

פעמים נקראת הברייתא בשם מתניתא (ירושלמי ר"ה פ"ג א', שם סנהדרין פ"ז א': בכורות י"ד: נדה מ"א:).

חילופי נוסחאות
לפעמים גירסת הברייתא בירושלמי שונה מגירסת הברייתא בבבלי, ולפעמים גירסת התוספתא מסכמת לירושלמי או לבבלי או מתנגדת לשתיהן. כמו:

תניא, אמר ר' יהודה:
לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהיא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף,
על מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים,
בית שמאי אומרים: מאור ואח"כ בשמים
ובית הלל אומרים: בשמים ואח"כ מאור (ברכות נ"ב.)

וכן בתוספתא, ובירושלמי (פ"ה א') איתא,

אמר ר' יהודה:
לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון, שהיא בתחילה וכו'
על מה נחלקו? על הנר ועל הבשמים,
שבית שמאי אומרים: בשמים ואח"כ נר
ובית הלל אומרים: נר ואח"כ בשמים (ועי' ברי"ף פ' אלו דברים).

השקלא וטריא בגמרא:

למה אין תוקעין בגבולין בר"ה שחל להיות בשבת?
אמרו משום גזירה, שמא יעבירנו ד' אמות בר"ה (ר"ה כ"ט)

ובירושלמי נימוק אחר:

תני רשב"י: והקרבתם - במקום שהקרבנות קריבין.

יש שהתוספתא מתנגדת לירושלמי ולבבלי:

אמר ר' שמעון:
מפני ארבעה דברים אמרה תורה לא יתן אדם פאה אלא בסוף שדהו,
מפני גזל עניים
ומפני ביטול עניים
ומפני מראית עין
ומפני הרמאים (תוספתא פאה פ"א),

ובירושלמי (שם פ"ד ג') תני בשם ר' שמעון:

מפני חמישה דברים לא יתן אדם פאה אלא בסוף שדהו וכו'
ומפני שאמרה תורה לא תכלה פאת שדך.

ובבבלי (שבת כ"ג.)

תניא אר"ש בשביל ד' דברים אמרה תורה וכו'
מפני גזל עניים
ומפני ביטול עניים
ומפני החשד
ומשום לא תכלה.

ברייתות מיוחדות
מספר הברייתות רב יותר מן המשניות. יותר מאלף ברייתות נשנו בלשון "תנו רבנן". בנוסף לאלה היו קבצים של ברייתות שאבדו.

אלה הם הקבצים הידועים לנו:
א. ברייתא דאבות, היא פרק שישי מפרקי אבות ונקרא ג"כ ""פרק קנין התורה";
ב. ברייתא דרב אדא, על סוד העבור. נמצאה עוד בימי מפרש הלכות קדוש החודש לרמב"ם (עי' שם פ"י);
ג. ברייתא דר' אליעזר, היא פרקי דר"א (עיין ר"י בראשית י"ז ג' וספר הישר לר"ת סימן הרס"ח);
ד. ברייתא דר' אליעזר בן יוסי הגלילי, היא ל"ב מדות ללמוד התורה, נדפסו בסוף מסכת ברכות;
ה. ברייתא דמ"ט מדות .
ו. ברייתא דר' יוסי בן חלפתא, היא סדר עולם. נזכרה בתלמוד בשם ברייתא (שבת פ"ח. ועוד);
ז. ברייתאא דיוסף בן עוזיאל, ספר קבלה שנזכר בריקאנטי. שטיינשניידר משער כי הוא יוסף בן עוזיאל הנזכר בא"ב דבן סירא;
ח. ברייתא דישועה (לבוב 1877);
ט. ברייתא דר' ישמעאל, היא בראש הספרא וידועה בשם מדות דר' ישמעאל;
י. עוד ברייתא דר' ישמעאל, שהיא ספר היכלות רבתי (ע"י);
יא. ברייתא דמלאכת המשכן;
יב. ברייתא דמעשה בראשית, היא מדרש כונן;
יג. ברייתא דנדה בתוספתא עתיקתא;
יד. ברייתא דסוד העבור (עי' ר"ה כ': );
טו. ברייתא דספרי (עי' רש"י סנהדרין ט'.) וכונתו לספרי שני או לספרי זוטא;
טז. ברייתא דר' פינחס בן יאיר;
יז. ברייתא מפרקי מרכבה, היא מדרש אגדה מבראשית;
יח. ברייתא דשמואל.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
רמב"ם על ברייתא ותוספתא


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן