חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

יעבץ

אדם "נכבד מאחיו", מצאצאי שבט יהודה

בתוך שושלת בני יהודה, בפרק המתאר מי הוליד את מי (דה"א ד'), מוקדשות כמה מילים לתיאור יוצא מגדר הרגיל של אחד מבני השושלת. אדם זה הוא יעבץ, שעליו נאמר:
"ויהי יעבץ נכבד מאחיו, ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב. ויקרא יעבץ לאלקי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי, ויבא אלקים את אשר שאל".
תחילת הפסוק רומזת לכאורה לכך שאנו יודעים במי מדובר והיכן מקומו בשושלת, ועל כן נוכל עתה לשמוע פרטים נוספים על אותו אדם, אלא שאין הדבר כן: לפסוק זה לא קדמה כל ידיעה על יעבץ, ואף לא נתברר מקומו בשושלת בני יהודה.
אמנם, בדה"א ב', נה שומעים אנו על עיר בשם יעבץ:
"ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים, המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב".
אלא שהקשרה ליעבץ האדם הינה בגדר השערה בלבד. רד"ק מניח שמדובר במשפחות סופרים ומלמדים מבני שלמא הנזכר בפסוק הקודם, וכן הוא משער: "אפשר שיעבץ בנה אותה ונקראת על שמו". אף רש"י סבור שבני אותה עיר "סיעת יעבץ, שהיה מושל עליהם, כמו שכתוב למטה "ויהי יעבץ נכבד מאחיו".

זהותו של יעבץ
אי הוודאות לגבי זהותו של יעבץ באה לביטוי גם בפירושו של רד"ק לדה"א ד', ט, הפסוק בו נזכר יעבץ: "אולי יעבץ הוא אחד מהנזכרים [בפסוק הקודם: "וקוץ הוליד את ענוב ואת הצבבה ומשפחות אחרחל בן הרם"] והיו לו שני שמות, או [יתכן ש]הוא אחר".

במסכת תמורה (טז, ע"א) מזוהה יעבץ עם עתניאל בן קנז. מסופר שם שבימי אבלו של משה נשתכחו אלף ושבע מאות הלכות, והחזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו. בהמשך נאמר:
"הוא עתניאל הוא יעבץ, ומה שמו? יהודה אחי שמעון שמו, עתניאל – שענאו אל, יעבץ – שיעץ וריבץ תורה בישראל"...
לפי זיהוי זה חי יעבץ בתקופת השופטים, ואף לפי פירושו של רד"ק (לעיל), שהיה מבני שלמא, מדובר באותה תקופה, שכן שלמא הוא אבי בעז, אשר חי בימי שפוט השופטים.

משמעות שמו
משמעות שמו מתפרשת בפסוק עצמו: "... יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב". כפי שמזכיר רד"ק מדובר בשיכול אותיות "כי היה לו לומר יעצב", אלא שאין מקפידים על כך, וכבר קדמו לו אנשים ששמם ניתן על פי שיכול אותיות, כמו "נח" מ"ינחמנו", "קין" מהמלה "קניתי" וכדו'. בקשתו מאת ה' מעידה אף היא, ככל הנראה על קשר למהות שמו: "ועשית מרעה לבלתי עצבי". רד"ק משער שכל הבקשה מקורה בשמו:
"אולי חשש על שמו שהיה מעניין עצב... וחשש שלא יבואו ענייניו על הנכונה ושייעצב בענייני העולם, ונדר נדר אם יצליחהו ה' ויברכהו יעשה כך וכך, ולא הזכיר הנדר"...
דמותו
מן הבקשה עצמה יכולים אנו ללמוד על דמותו של יעבץ. בעוד על פי הפשט ניתן לפרש, כרש"י, "והרבית את גבולי" – בנחלות, הרי שבמסכת תמורה ((טז, ע"א) מייחסים לבקשתו כוונה אחרת:
"אם ברך תברכני" – בתורה, "והרבית את גבולי" – בתלמידים, "והיתה ידך עמי" – שלא ישתכח תלמודי מלבי", "ועשית מרעה" – שיזדמנו לי ריעים כמותי, "לבלתי עצבי" – שלא ישגבני יצר הרע מלשנות. אם אתה עושה כן מוטב, אם לאו הריני הולך בעצב לגיהנום. מיד "ויבא אלקים את אשר שאל".
ראוי להעיר כי על פי הפשט, שבקש שירבה גבולו בנחלות, אומר רלב"ג:
"ידמה שיעבץ היה נשיא או אחד השופטים... כי לא יתכן שירבה ה' גבול היחיד...".
וכמו כן מתאימה בקשתו, הן ע"פ הפשט והן ע"פ הדרש, לזיהויו עם עתניאל: "והרבית את גבולי" מזכיר את בקשת עכסה אשת עתניאל לכלב אביה לקבלת ארץ הנגב (יהושע ט"ו, יז-יט). "והיתה ידך עמי" הינה בקשה מתאימה לשופט לפני מלחמה, כמו זו שיצא אליה עתניאל, שעליו נאמר "ותהי עליו רוח ה'... ותעז ידו על כושן רשעתים" (שופטים ג', י).

במדרש
המדרשים השונים מייחסים לו כולם לימוד תורה ברבים:
במסכת יומא פ, ע"א מסופר על בית דינו של יעבץ:
"אמר רבי יוחנן: שיעורים של עונשין הלכה למשה מסיני... אחרים אומרים: בית דינו של יעבץ תקנום". ומקשים שם: "והרי כתוב "אלה המצוות" – שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה! אלא: שכחום וחזרו ויסדום".
אבות דרבי נתן ל"ה:
"יעבץ איש טוב וכשר, ואיש אמת וחסיד ויושב ודורש בתורה".
תנחומא תצוה ט':
"יעבץ היה תלמיד חכם מקהיל קהילות ודורש טעמי תורה ברבים".
תנא דבי אליהו רבא ו':
"יעבץ מחזר בכל ישראל ומלמד תורה ברבים לשם שמים".
אין ספק שרוחם של כל המדרשים הללו מכוונת ללשון הפסוקים עצמם, המתארים אדם נכבד מאחיו, אשר פנה לאלקים וקבל את אשר שאל.



מקור הערך: חפצי רובלין


הערות לערך:
שם המעיר: רחל כהן ובנעורי יעבץ
הערה: לגבי זהותו של יעבץ: הוא כנראה אחד מבניו של קוץ בן חלאה, כפי שמופיע בדברי הימים א' פרק ד', כי זה מופיע ברצף של שמות בני יהודה למרות שלא כתוב כך
מקור ההערה: תנ"ך מפורש קאסוטו


שם המעיר: ד"ר אברהם שפיר
הערה: לפי מדרש בראשית רבתי של ר' משה הדרשן, פ' חיי שרה (כד, ל) הוא נמנה בין שלושה עשר האישים שלא טעמו טעם מיתה


שם המעיר: שרגא פיבל מאשינסקי
הערה: עיין עוד במסכת דרך ארץ זוטא פרק א 'שגם כתב שעלה חיים לגן עדן.ושם איתא שהוא בן לר' יהודה ועיין סדר הדורות
לעיון נוסף:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן