לדף
ראשי
תלמוד - מונחים שכיחים
פירושם של המונחים השכיחים בתלמוד. תוכן מונחים למשנה מונחים לברייתא מונחים שונים מונחים למשנה מתניתין - משנתנו, א. שם כולל לקובץ המשניות שערך רבי. ב. כינוי למשנה אחת מתוך המשניות של רבי. תנן - שנינו, לרוב פתיחה למשנה, שדנים עליה בסוגיה, כדי להקשות ממנה או לסייע לה. מונחים לברייתא תניא - שנויה, לרוב פתיחה לברייתא המתחילה בשמו של תנא. תנו רבנן - שונים חכמים, פתיחה לברייתא. תנא (תנאה) - שנה, פתיחה לברייתא, ע"פ רוב קצרה, המבארת את המשנה. תני - שונה, א. פתיחה לברייתא. ב. לומד הלכה. תנינא - שנינו. פתיחה - לרוב - למשנה. תניתוה - שניתם אותם, שניתם את הברייתא. מתינתא - משנה, כינוי לברייתא. מונחים שונים אבעיא להו - ראה בעיא. אגדה, אגדתה - החלק הלא הלכתי שבגמרא. איתביה - פתיחה לקושיית אמורא על דברי חברו מן המקרא או מדברי תנא (במשנה או בברייתא). איתמר - פתיחה להבאת מחלוקת אמוראים. אמר מר - פתיחה לדברי אמורא; פתיחה לפסקה מהמשנה או מהברייתא שהובאה למעלה, והתלמוד מביא אותה קטעים קטעים. בעיא - שאלה. "בעא" - פתיחה לבעיא שנשאלה ע"י אמורא. "איבעי להו" - פתיחה לבעיה שהובאה שלא בשם אומרה. ברייתא - כל מקור תנאי שאינו כלול במשנה. (תוספתא, מכילתא, ספרא וספרי וכו'). הפתיחה הרגילה לפני הבאת ברייתא: "תנו רבנן", "תני חדא", "תניא אידך". גופא - פתיחה לעניין שהובא קודם דרך אגב ועכשיו הפך להיות מרכז הדיון. הלכה - קביעת הלכה לאחר מחלוקת. לימא כתנאי - פתיחה לברייתא שיש בה מחלוקת תנאים והמקשן רוצה לזהות דעות אמוראים החולקים בעניין עם דעותיהם. לימא מסייע ליה - ראה סיוע. מתקיף ליה - שאלה הגיונית על הלכה או סברא. (אם השאלה היא מכוח מקור אחר, יופיעו המונחים תנן, ורמינהו, והתניא, איני). סוגיא - הלכה, וכל המשא ומתן שבגמרא עליה. סיוע - חיזוק ההלכה לקיימה ולעשותה הלכה שהפסק כמוה. הפתיחה לסיוע: "לימא מסייע ליה". פרכא - (=שברה), סתירת לימוד כל שהוא. צריכא - כאשר המשנה מביאה שתי דוגמאות שלכאורה די באחת מהן, ומוכיחה הגמרא שיש צורך לכתוב את שתיהן, משתמשת הגמרא בביטוי "צריכא" - צריך את שתי הדוגמאות. קושיה - שאלה ששואל יחיד "איתיביה" או רבים "מיתיביה" על הלכה ששמע בבית המדרש. רב - תואר של אמורא שפעל בבבל. רבי - תואר של תנא או אמורא שפעל בארץ ישראל. רבן - תואר של נשיא רמינהו - פתיחה למשנה או ברייתא הסותרת משנה או ברייתא שהובאה לפני כן. שינוי (שני, שנינן) - תירוץ. שמעתתא - שמועה. חלק ההלכה שבתוך המדרש; הלכה של אמורא. תא שמע - בא ושמע. פתיחה לעניין שהובא לסיוע; לקושייה או לפתרון שאלה. תוספתא - תוספת. הלכות שלא הוכנסו למשנה, ומצויות בתוספתא. פתיחה של ציטוט מן התוספתא: "תנא". תיקו - ספק שלא הוכרעה בו הלכה. תיובתא - תוב, תשובה. "תיובתא דפלוני תיובתא" - השאלה שנשאלה על פלוני נשארה, ודבריו נדחו. מקור הערך: איזנברג דומוביץ, תורה מסיני, תשס"ב
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|