לדף ראשי




פסיקתא - מדרש הלכה על פרשיות נפרדות, שאין להם חבור וקשור זו עם זו, ויש ביניהן הפסק או "פסקא".
רפפורט מסביר את השם פסיקתא, שרוב הדרשות נוסדו על פרשיות שמפטירין ומסיימים בהן את הקריאה. הוראת מלת "פסקי" בתלמוד הוא כמו "מפטירים", שפסקו וסיימו בקריאה זו.

יש שתי פסיקתות: "פסיקתא דרב כהנא" ו"פסיקתא רבתי".

פסיקתא דרב כהנא
היא הישנה והקדומה, ואפשר שהוא רב כהנא שפסק סידרא קמיה דרב, ופירש"י מסדר פרשיות של פסוקים (שבת קג"ב).
המאירי בפתיחה למסכת אבות מייחס את חבור המכילתא והפסיקתא לר' חייא ור' הושעיא.

קבוצת י"ב הפטרות או פסיקתות הראשונות היה ספר בפני עצמו ונקרא מדרש הפטרות, וקבוצה שניה של עשרים הפטרות מדברי ירמיה ואילך הוא ספר שני, המתחיל "ר' אבא בר כהנא פתח".
ההפטרות על התורה הן:
א) ויהי ביום כלות משה,
ב) פרשת שקלים,
ג) פרשת זכור,
ד) פרשת פרה,
ה) פרשת החדש,
ו) את קרבני לחמי,
ז) ויהי בחצי הלילה,
ח) העומר,
ט) שור או כבש,
י) ויהי בשלח
י"א) עשר תעשר,
י"ב) בחדש השלישי.
אח"כ באו שלוש הפטרות דפורענותא ושבע דנחמתא:
י"ג) דברי ירמיה,
י"ד) שמעו,
ט"ו) איכה,
ט"ז) נחמו,
י"ז) ותאמר ציון,
י"ח) עניה סוערה,
י"ט) אנכי אנכי,
כ') רני עקרה,
כ"א) קומי אורי,
כ"ב) שוש אשיש,
אח"כ הפטרות לר"ה ויו"כ, סוכות וש"ע:
כ"ג) בחדש השביעי,
כ"ד) דרשו,
כ"ה) שובה,
כ"ו) סליחות,
כ"ז) אחרי מות,
כ"ח). ולקחתם לכם,
כ"ט) פסקא אחריתא דסוכות,
ל) ביום שמיני עצרת,
ל"א) נוסחא אחרת לשמיני עצרת,
ל"ב) וזאת הברכה,
יש הוצאה של פסיקתא דרב כהנא של ר"ש באבער (מקיצי נרדמים ליק 1868) עם מבוא והערות.
קיימת מהדורה טובה יותר לפסיקתא דרב כהנא: מהדורת מנדלבוים ע"פ כ"י אוקספורד, בהוצאת בית המדרש לרבנים בניוארק.


פסיקתא רבתי
הפסיקתא שבידינו (דפוס ראשון פראג תי"ג-ט"ו) נסדרה בשנת תשע"ז לחורבן כמו שנמצא כתוב בתוכה (פסקא א'): "הרי כמה זמן שחרב בית חיינו הרי שבע מאות ושבעים ושבע". זמן חיבורה הוא שנת 845. נמצאו בה פסקות רבות שאינן נמצאות בפסיקתא דרב כהנא.
במקום פסקא אחת לחנוכה, "ויהי ביום כלות משה", מצויות בפסיקתא רבתי עוד שבע פסקות אחרות:
מזמור שיר חנוכת הבית,
ביום השמיני נשיא,
ויקח אליהו,
ותשלם כל המלאכה,
ויהי המקריב,
והיה בעת ההיא,
למנצח על הנגינות.
ייתכן שהפטירו פסקא לכל יום מימי חנוכה.

לשבועות, במקום "עשר תעשר" "ובחדש השביעי", יש ברבתי 5 פסקות אחרות: מתן תורה, עשר דברים, פ' תניתא, פ' תליתאה, דברא שתיתאי.

גם במקום פ' בחדש השביעי לר"ה יש ברבתי שש פסקות אחרות.
ואותן י"ב הפטרות שקודם ושלאחר ת"ב, אשר נקבעו להלכה מאת הקדמונים כפי שהן מסודרות בפסיקתא דרב כהנא, וסימנן דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש, אינן נמצאות ברבתי בשלמותן. חסרה שם הפטרת חזון ישעיהו, ובמקומה יש שתי פסוקות אחרות: על נהרות בבל, ובכה תבכה בלילה.
במקום רני עקרה, יש שם פסקות גילי מאד בת ציון, רני ושמחי בת ציון, ולא נמצאת שם
הפטרת דרשו.
הפסקות הקיימות בשתי הפסיקתות, שונות במאמריהם. מכאן שהיו שני מסדרים, או שהמסדר האחרון של פסיקתא רבתי השתמש בפסיקתא של רב כהנא, שינה את סגנונו והוסיף דברים אחרים.

הוצאת הפסיקתא רבתי המשובחת היא של איש-שלום עם מבוא והערות (ווין 1880).

הפוסקים מחליפים לפעמים את הפסיקתא של רב כהנא עם הפסיקתא רבתי.

פסיקתא זוטרתא
יש גם פסיקתא זוטרתא, שחבר ר' טוביה ב"ר אליעזר, ונדפסה לראשונה בויניציא בשנת 1546 על ויקרא במדבר דברים. זה פירוש לתורה שנודע בשם "לקח טוב". ונדפס בשלימות ע"י ר"ש באבער (ווילנא 1884) עם מבוא גדול והערות.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן