לדף ראשי




ר' שלום שבזי - גדול משוררי תימן. חי במחצית השניה למאה הט"ז. שמו שלם (או שלום) בן יוסף, ובערבית סאלם בן יוסף אבו שמעון (וגם אבו יהודה). מקור הכינוי שבזי לא ידוע. הוא מכנה את עצמו בשיריו אלמשתאי או יליד משתא, אך לא ידוע מקום כזה, ויתכן שהוא בתימן המערבית בסביבות העיר תעיז, כי שם היה מקום מגוריו ושם נקבר.
גר ימים רבים בעיר צנעא, בירת ארץ תימן המזרחית. כאשר נגזר גירוש על קהל צנעא ע"י המושל האכזרי צפי אלדין, יצא גם שבזי בגולה. בסוף גר בעיר תעיז. בין שירי תימן שלא נזכר שם מחברם נמצא שיר בערבית על מעלת שתי הערים צנעא ותעיז, ויתכן שהוא משירי שבזי.

הגירוש הנזכר היה בשנת 1990 לשטרות; היא שנת 1679, כמו שנודע מהקינה שחיבר שבזי. שיריו מזכירים שמות אוהביו וחביריו, אבל אין מהם אינפורמציה על קורות חייו. מהקינות שחיבר ומשיריו נראה שהרבה צרות עברו על בני ישראל בתימן בימי חייו, ובקשו להעבירם על דתם. ככל שעינו אותם כן חזקה בלבם התקוה לגאולה ולמשיח.
בצעירותו הגיעה לתימן השמועה על שבתי צבי, וייתכן שאליו הוא רומז בחרוזים אלה:

בעין שכלי אני רואה,
ולבי חן צבי שואה,
ומשתוקק ומשתאה.

ועוד:

זמירות מכנף ארץ שמענום
צבי צדיק במזרחה וימה.

שבזי לא היה הראשון בתימן שיצא בעקבות משוררי ספרד הגדולים, אבל היה המעולה מכל בני ארצו. במספר השירים שחיבר וברמתם - אין דומה לו בכל משוררי תימן.

המיחד את שיריו
שירי שבזי נבדלים בשני דברים משירי זמנו: בלשונם ובצורתם.
בלשונם: השירים נחלקים לשלשה סוגים:
שירים בעברית, בערבית, ובשתי הלשונות גם יחד.
שבזי וחבריו שלטו בעברית ובערבית בשלמות. הם הושפעו מהמשוררים הערבים כמו גם מהמשוררים הקדמונים, כיהודה הלוי ואלחריזי.
הם שילבו את שתי הלשונות בשיריהם, ויצרו שירה שהעשירה את נפש קוראיהם.

בצורתם: משוררי תימן כתבו במשקלים כמו שכתבו דונש בן לברט ובן גבירול והבאים אחריהם. הם אהבו צורת השיר המחורז, שיר אזור. מתוך מאתים שירים שכתב שבזי, שליש הם שירי אזור.

בתוכן השירים מיוחדים שירי שבזי בכך שהכניס בהם דברי קבלה ורעיונות חכמה נסתרת. רוב שיריו נכתבו כמנהג בני תימן, לפאר ולהדר חגים וימים טובים בשירים ופתגמים.

בקבצי השירים שנכתבו בתימן, רוב אלה ששם מחברם עליהם - שבזי חתום בהם.
בהקדמה לקובץ שירים אחד נאמר בשבח שבזי:

הבן יקיר לי שלם אם ילד שעשועים, לא בא כבושם ההוא ואחריו לא קם כמוהו. (דברי אלחריזי בשער י"ח מן התחכמוני).

גם סיפורי נסים ונפלאות נוצרו סביב שבזי. ר' יעקב ספיר, שנסע בתימן, הביא בחלק ראשון מספרו אבן ספיר סיפורים אלה: בכל ערב שבת נעשה לו נס קפיצת הארץ ובא לארץ ישראל לשבות שם, פעם בירושלם פעם בטבריא פעם בעכו או בחברון, ואחרי מוצאי השבת שב אל ארצו. עוד מזכיר ר' יעקב ספיר כי ליד קבר שבזי בעיר תעיז יש מערה ובה מקווה ובית תפלה, ובו ספר תורה הכתוב ביד שבזי. גם בעיני המוסלמים גדול כבוד שבזי.
בפירוש ספר תכלאל, הוא סדור תימן, מזכיר המחבר ר' יחיי צאלח, את הספר חמדת ימים, שהוא פירוש על התורה מר' שלום שבזי.




הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: אומרים שהשם שבזי בא משם הישוב שבז שלשם הוא עבר
במהלך חייו
מקור ההערה: אתר ויקיפדיה

שם המעיר:
הערה: רגילים להגות את שמו של הרב (מורי) שבז"י שלום. ואין זה נכון אלא שלם . שלום אחד משמות הקב"ה ולא ייתכן כי רבי שלם שבז"י ייקרא שלום .בתימנית נהגה שמו שלם ולא שלום יש הבחנה ברורה בין שתי המילים .

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן