לדף ראשי




פגעים - מזמור צ"א בתהילים;

יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן וגו' כי הוא יצילך וגו' לא תירא מפחד לילה וגו' יפול מצדך אלף וגו' לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך וגו'.

וחותם במזמור ג':

ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי וגו' לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי. קומה ה' הושיעני וגו' שני רשעים שברת. לה' הישועה וגו'.

יש ההופכים את סדר המזמורים.
נקרא שיר של פגעים מפני שהיה אומרים אותו לסגולה להינצל מהמזיקים שפוגעים בני אדם. יש שקורים אותו שיר של נגעים, ע"ש דכתיב ונגע לא יקרב באהליך (שבועות ט"ו: רש"י).

בירושלמי (שבת פ"ו, ערובין פ"י) נאמר: תני אומרים היו שיר פגועין בירושלים, ואיזהו שיר פגועין ה' מה רבו צרי, וכל המזמור יושב בסתר עליון, עד כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך. ור' יודן התיר לומר זה בשבת עד שלא נפגע ולא משנפגע כי נחשב זאת לרפואה שאסור בשבת.

כנראה שהיה זה מנהג עתיק מאוד, ולא ידעו בבירור אם שמו שיר של פגעים או שיר של נגעים, וחשבו שהיו לשמירה מן המזיקין.
אולי פירוש "פגעים" כאן הוא לשון תפילה, כמו "ויפגע במקום", ואין פגיעה אלא תפילה, כמה דתימר יפגעו נא בה' צבאות (ירוש' ברכות פ"ד). ופירוש שיר של פגעים - שיר של תפילה.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן