לדף ראשי



שיר הכבוד - הוא שיר 'אנעים זמירות' שנוהגים ברוב קהילות האשכנזים לומר בשבת ויו"ט בתפלת מוסף אחר עלינו, ופותחים את ארון הקודש כששרים אותו.
חזן הקהל שרים פסוק בפסוק.
השיר נקרא "כבוד", מפני שבעבר היו נוהגים לומר לפניו ארבעה פסוקים 'שאו שערים ראשיכם'... 'ויבא מלך הכבוד', וכן מפני שמדובר בו בכבוד הבורא.
ר' יהודה החסיד חיבר את שיר הכבוד, כפי שנמצא בכ"י אחד שרשום עליו "שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל". וכן כתב בעל היוחסין.
ר' יהודה החסיד הלך בעקבות אביו שחיבר את שיר היחוד.
יש קהלות שנמנעים לאמרו מאותו הטעם שנמנעו לומר את שיר היחוד.

חזן - אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרוֹג. כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַעֲרוֹג:
קהל - נַפְשִׁי חָמְדָה בְּצֵל יָדֶךָ. לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ:
חזן - מִדֵּי דַבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ. הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ:
קהל - עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת. וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת:
חזן - אֲסַפְּרָה כְבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ. אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ:
קהל - בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ. דִּמִּיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ:
חזן - גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ. כִּנּוּ לְתוֹקֶף פְּעֻלָּתֶךָ:
קהל - דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְּפִי יֶשְׁךָ. וַיַּשְׁווּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ:
חזן - הִמְשִׁילוּךָ בְּרוֹב חֶזְיוֹנוֹת. הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת:
קהל - וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת. וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת:
חזן - זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב. כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רָב:
קהל - חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ. הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ:
חזן - טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא. קְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לָיְלָה:
קהל - יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי. וְהוּא יִהְיֶה לִּי לַעֲטֶרֶת צְבִי:
חזן - כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ. וְחַק עַל מֵצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ:
קהל - לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִפְאָרָה. אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה:
חזן - מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחֻרוֹת. קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת:
קהל - נְוֵה הַצֶּדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ. יַעֲלֶה נָּא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ:
חזן - סְגֻלָּתוֹ תְּהִי נָא בְיָדוֹ עֲטֶרֶת. וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶרֶת:
קהל - עֲמוּסִים נְשָׂאָם עֲטֶרֶת עִנְּדָם. מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְעֵינָיו כִּבְּדָם:
חזן - פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו. וְקָרוֹב אֵלַי בְּקָרְאִי אֵלָיו:
קהל - צַח וְאָדוֹם לִלְבוּשׁוֹ אָדוֹם. פּוּרָה בְּדָרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם:
חזן - קֶשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָיו. תְּמוּנַת ה' לְנֶגֶד עֵינָיו:
קהל - רוֹצֶה בְּעַמּוֹ עֲנָוִים יְפָאֵר. יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת בָּם לְהִתְפָּאֵר:
חזן - רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת קוֹרֵא מֵרֹאשׁ. דּוֹר וָדוֹר עַם דּוֹרֶשְׁיךָ דְּרוֹשׁ:
קהל - שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ. וְרִנָּתִי תִקְרַב אֵלֶיךָ:
חזן - תְּהִלָּתִי תְּהִי נָא לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת. וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטוֹרֶת:
קהל - תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ. כַּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ:
חזן - בִּרְכָתִי תַעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר. מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד צַדִּיק כַּבִּיר:
קהל - וּבְבִרְכָתִי תְנַעֲנַע לִי רֹאשׁ. וְאוֹתָהּ קַח לְךָ כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ:
חזן - יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ. כִּי נַפְשִׁי תַעֲרוֹג אֵלֶיךָ:

הערות לערך:
שם המעיר: מרדכי ורטהימר
הערה: בסידור בית יעקב (להרב יעקב בן החכם צבי מעמדין - היעב"ץ)
מפרש "תיקר שירת רש" - ר"ש הוא רבי שמואל החסיד אביו של רבי יהודה החסיד.
כלומר שהוא חיבר שיר זה (שיר הכבוד). ואילו שיר היחוד חיבר רבי יהודה החסיד

מקור ההערה: סידור בית יעקב בפירוש בזמר (אחרי מוסף של שבת)

שם המעיר: משה אהרון נווה עמל הרצליה
הערה: 1
אנעים זמירות - שירו של משיח

על ידי משה אהרון
שיר זה רווי יסודות משיחיים.
ודומה כי מי שחיברו,חש עצמו כנראה כמי שראוי להיות
בחזקת משיח של דורו.
כך או כך,נצרף הוא במשך כאלף שנה
להיותו ראוי כמזוקק לשמש
"כאבן פינה" בבוא העת
כשירו של המשיח בעת גילויו.
הוא עמוס רמזים וסודות טמירים .
והוא כל כולו פקעת אחת של קדושה
ה"דחוסה" כביכול בשורותיו המיוחדות.
ערכו כמכלול מעורב של שירה ותפילה,
הנאמר על ידי כלל הציבור בעוד ארון הקודש פתוח
ודומה ששקול הוא:
כאלף קורבנות ציבור,
כמאה קריאות של שמע ישראל
וכעשר קדושות .
ראוי הוא שיאמצוהו ללא כל שינוי
גם בלחנו המקובל
בכל בתי הבנסת.
גם בבתי הכנסת של הספרדים.
שדומה שביום שיהא הוא נחלת כולם כאמור,
יתקרבו ימות המשיח מאד
מקור ההערה: מחקר, ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן