לדף ראשי



פילגש - אשה מיוחדת לאיש וחיה אתו בלי נשואין. מקור המילה ביוונית, שם משמעה אישה שאינה גברת הבית אבל מעמדה גבוה יותר ממעמד שפחה.
אברהם ויעקב לקחו פילגשים, והדבר היה מקובל כאשר האשה הראשונה לא ילדה בנים.
דוד המלך לקח פילגשים ונשים מירושלים (מ"ב ה' י"ג) ושאלו בגמרא: מאי נשים ומאי פילגשים? אמר רב יהודה א"ר נשים בכתובה וקדושין, פילגשים בלא כתובה ובלא קדושין (סנהדרין כ"א.), וכן פוסק הרמב"ם (מלכים פ"א).

ייתכן שבמשפט בני נח, כאשר נשאו להם נשים, היו כותבים להן מוהר. לעומת זאת נשים שנישאו במעמד של פילגש, שניתן לשלח אותה בכל עת - לא כתב לה כתובה, ובניה אינם נוחלין את שלו. לפי פשוטו של מקרא היו לאברהם פילגשים רבות, שלא ירשו אותו, רק קבלו ממנו מתנות (שם כ"ה ה'). לפי דברי חז"ל פילגשים חסר כתיב, שהייתה רק פילגש אחת, היא הגר היא קטורה (ב"ר פס"א א').
בלהה וזלפה נקראו פילגשים (בראשית ל"ה כ"ב). יתכן שהיו גם לשבטים פילגשים, אבל רק פילגשו הארמיה של מנשה נזכרה, כי ילדה לו את מכיר אבי גלעד (דהי"א ז' י"ד).

לשופט גדעון בן יואש ילדה פילגשו אשר בשכם בן ושמו אבימלך (שופטים ח' ל"א.
פילגשו של שאול המלך הייתה רצפה בת איה, ובנו איש בושת חשד בשר צבאו אבנר שבא אל פילגש אביו, והדבר גרם לקרע ביניהם' (ש"ב ג' ז'-כ'). פילגש זו גמלה חסד עם בני שאול שהומתו ע"י הגבעונים (שם כ"א ה'--י"א).
גם לדוד היו פילגשים, ובמרד אבשלום יעצו אחיתופל לבוא אל פילגשי אביו לעיני כל ישראל, ובכך לגרום לקרע שאינו ניתן לגישור ביניהם. כאשר שב דוד לירושלים נתנן במשמרת וכלכלן, ואליהן לא בא, ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות (ש"ב כ' ג') כיוון שנטמאו ביד בנו.

לשלמה המלך היו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלוש מאות (מ"א י"א ג').
לרחבעם היו נשים שמונה עשרה ופילגשים ששים (דהי"ב י"א כ"א).
בחצר המלך אחשורוש היה שומר הפילגשים שעשגז (אסתר ב' י"ד), ושם תרגום המונח פילגשים הוא "מטרוניתא".
רמב"ם פוסק שרק מלך מותר בפילגש, אבל הדיוט אסור (מלכים פ"א). הקשה עליו הרדב"ז ממעשה דפילגש בגבעה שהכתוב קורא אותה אשה, שהיו נוהגים בה מנהג אישות, אע"פ שבעלה היה הדיוט.

"כסף משנה" מביא תשובת רמב"ן, שפילגש מותרת להדיוט, שהרי דוד נשא פילגשים, ולא הזכיר לא בכתוב ולא בגמרא החילוק בין מלך להדיוט. ומצינו כמה גדולי ישראל שנשאו פילגשים שנאמר: ועיפה פילגש כלב ילדה וגו (דהי"א ב; מ"ו). ופילגש בגבעה, אילו הייתה אסורה עליו, לא אמר הכתוב ויקם "אישה" וילך. ואבי הפילגש קרא אותו "חתנו". ואף כי לדעת הרמב"ן הדיוט מותר בפילגש, בכ"ז כותב בסוף התשובה:

"אתה במקומך תזהירם מן הפילגשים, שאם ידעו ההיתר יזנו ויפרצו ויבואו אליהן בנדותן".

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
על בעיות נישואין וגרושין / עמנואל מנחם הרטום
תשובת הרשב"א: דינה של פילגש ובנה

מקור הערך: ע"פ אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן