חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עם הארץ

כינוי לאדם שלא למד. עמי הארץ חשודים שאינם מקפידים בטומאה וטהרה.

בלשון חכמים פירושו בור, בניגוד לתלמיד חכם או "חבר". עמי הארץ הם עובדי אדמה או בעלי מלאכות שינם לומד תורה.

החברים, שהם תלמידי חכמים, התבדלו מעמי הארץ שלא היו בקיאים בדיני טומאה וטהרה, ונחשדו שלא שומרים דינים אלה.

עם הארץ חשוד על המעשרות ואינו חשוד על התרומה (דמאי פ"ז א') מפני שתרומה היא דבר מועט לעומת מעשרות. והוא גם חשוד על השביעית (סוכה פ"ג י"א, רמב"ם שמיטה ויובלות פ"ח).

שישה דברים נאמרו בעם הארץ:
א) אין מוסרים להם עדות,
ב) אין מקבלים מהן עדות,
ג) אין מגלים להן סוד,
ד) אין ממנים אותם אפטרופוסים ליתומים,
ה) ואין ממנים אותן גבאים על קופה של צדקה,
ו) אין מתלווים עמם בדרך.

הפער בין החבר לעם הארץ הביא לשנאה ביניהם, עד שאמרו גדולה שנאה ששונאים עמי הארץ לתלמידי חכמים יותר משנאה ששונאים הגוים את ישראל, ונשותיהן יותר מהן (פסחים מ"ט).

התקרבות אל עמי הארץ
עם הארץ מפני אי ידיעתם נחשבו להם זדונות כשגגות (ב"מ ל"ג:), וצריכים ללמדם, ובפרט לבניהם. ואמרו הזהרו בבני עם הארץ שמהן תצא תורה (סנהדרין צ"ו). ולא נמנעו חברים לקבל עם הארץ בחברתם אם הסכימו להתנהג כדת (בכורות ל').

מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן