חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שׁוּדָא דְּדַיָּנֵי

סמכות הדיינים להוציא מיד הנתבע שיש לו שני תובעין ולתת לאחד מהם, אם אין לו לשלם לשניהם ואי אפשר לברר למי התחייב תחילה.

שׁוּדָא דְּדַיָּנֵי - כח שנתנו חכמים לבית דין להוציא כסף מנתבע שיש לו שני תובעין ולתת לאחד מהם. זאת במקרה שאין לו לשלם לשניהם, ואי אפשר לברר למי התחייב תחילה.

רש"י פירש 'שודא דדייני' מלשון השלכה, תרגום ירה בים - שדא בימא. פירוש: מי שיראה לדיינים שהוא קרוב יותר למלווה, לו יתנו. הערוך פירש מלשון שוהדא (בהעלמת אות ה'), וגוזמא היא, שהרשות לב"ד לתת מתנה למי שירצו כאילו לקחו שוחד, כי הדבר תלוי בהם לתת לפי אומדן ולפי ראות עיניהם.
לדוגמה: שני שטרות שנחתמו ביום אחד. רב אמר יחלוקו, ושמואל אמר שודא דדייני (ב"ב ל"ה.) והלכה כשמואל בדינא.

לא אומרים שודא דדייני במטלטלין ולא בשטרי חובות. אם יש שני שטרות זהים, ואין ללווה ממון כדי פרעון שניהם, חולקים.

יש אומרים שאין פוסקין שודא דדייני אלא אם הדיין מומחה לרבים. ודוקא אם השנים חלוקים בדבר שאי אפשר לבררו לעולם. אבל אם אפשר לברר את הדבר לאחר זמן, לא אומרים שודא דדייני, אלא כל דאלים גבר (ב"ב ל"ד:).

מקור הערך: על פי י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: חני שפיצר
הערה: מתוך מחקר שאני עורכת בנושא, נראה לי כי שודא דדייני פירושו שיקול דעת הדיין. בערך שכתבתם אין כל התייחסות לכך, וחסר סיפור מוכר הרבה יותר על שני שטרות שיצאו באותו יום, או על הכרעה בדין ללא ראיות.

מהו התרגום המדויק יותר?
המחקר אותו אני עורכת נעשה במסגרת סמינריון בדיני היושר במשפט העברי. הנושא הספציפי הוא שיקול דעת הדיין.

תודה,
חני שפיצר

מקור ההערה: מחקר


שם המעיר: ארז טרבלסי
הערה: חני שלום !
לשאלתך, את צודקת ששודא דדייני זה לפי ראות עיני הדיין, פשוט בהסבר למעלה מובא פירוש רש"י לגבי המילה שודא שהיא מלשון השלכה - כלומר הדיינים מחליטים על מי להטיל הזכות או החובה כפי שמובא בפירושו של רש"י :לפי ראות עיני הדיינין יטילו
הזכות והחובה ( רש"י כתובות צד'.)ואין סתירה בין הדברים .

בברכה ואור
ארז


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן