לדף ראשי



שמחות - אחת מהמסכתות הקטנות בש"ס אחר מסכת סופרים, ומכונה "אבל רבתי". "שמחות" הוא לשון סגי נהור, כי עניינה דיני אבלות.
ברייתא בשם "אבל רבתי" מובאת בתלמוד (מ"ק כ"ד. כ"ו:), אבל איננה מסכת שמחות, כי מה שמובא בגמרא מאבל רבתי לא נמצא במסכת שמחות.
מה שהזכיר רב נחמן: "תנא באבל רבתי" (כתובות כ"ח.), נמצא במסכת שמחות בסוף פ"ב בלשון שונה. אין ספק כי המסכתות הקטנות הם לקוטים מברייתות קדומות ואינן ממקורן הראשון. הברייתא אבל רבתי שנזכרה בתלמוד אבדה, או שנכללו הדברים במסכת מועד קטן.
מהשם "אבל רבתי" ניתן להסיק שהיתה להם גם ברייתא בשם "אבל" סתם, או אבל זוטרתי, ואולי נקראה 'רבתי' בניגוד למסכת מועד קטן הכוללת בפ"ג רק חלק קטן מענייני אבלות. בזמן הגאונים נמצאו שתי ברייתות על אבלות, ובנוסף למסכת שמחות שלפנינו היה חבור אחר בשם "אבל רבתי".

ר' נטרונאי גאון (853/6) אומר בתשובה כי "אבל רבתי" היא מסכת משניות הכוללת דיני אבלות על המתים ורוב הדינים מפ"ג במועד קטן. ויש אבל רבתי ואבל זוטרתי (עדעלמאן חמדה גנוזה סי' 99 ועי' ערוך ע' אבל).
הרבה מאמרים מאבל זוטרתי נזכרו בהלכות של ר' יצחק אבן גיאת, בתורת האדם של הרמב"ן, ובטור יו"ד (בריל יאהרבוך ח"א 22-10). במאמרים ההם מדובר אדות בקור חולים, טהרת המת, סדר הקבורה, אבלות וליקוט עצמות.

מסכת שמחות שלפנינו היא ילקוט משניות וברייתות עתיקות, מיסודו של ר' אלעזר ב"ר צדוק שחי בלודא בימי רבן גמליאל השני, ור' חייא הוסיף עליהם.
כאשר נסדר אח"כ ילקוט ארוך יותר, נקרא החדש "אבל רבתי". רוב דבריו הם מהקובץ הקטן שנקרא אח"כ אבל זוטרתי (בריל שם).
ילקוטים אלה, כמו כל המסכתות הקטנות, נעשו בא"י, והם השתמשו הרבה בתלמוד הירושלמי. מסכת שמחות הובאה לבבל בזמן הגאונים במאה השמינית, ואז נוספו בה גם מאמרים מהתלמוד הבבלי. המסכת הייתה ידועה במקומות רחוקים, כפי שנראה מתשובות הגאונים רש"ג ובנו רה"ג. הם קוראים אותה "משנתנו" (תורת האדם דף נ"א. ויניציא 1598).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן