חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אדא בר אהבה

רב אדא בר אהבה, אמורא בבלי מפורסם בדור הראשון והשני.

נולד ביום שמת ר' יהודה הנשיא (קידושין עב:ב). תלמידו של רב, ומסר מאמרים בשמו (ביצה יג:ב, ירושלמי קידושין א:ו, ועוד).

בין חבריו נמנו חכמי הדור השני בבבל: רב הונא, רב חסדא, רב נחמן כהנא ואחרים, ורבים מוסרים מאמריו בשמו.

עסק בעיקר בהלכה. הראשונים יחסו לו ברייתא בסוד העבור, הקובעת את אורך שנת החמה ביתר דיוק מאשר שיטתו של שמואל, וכן הציגו את תקופת רב אדא לעומת תקופת שמואל. לפי שיטה זו אורך תשע עשרה שנות לבנה [עם חודשי העיבור] זהים לחלוטין לארכן של 19 שנות חמה.

היה מפורסם בחסידותו ובצדקתו ובמסירות נפשו על הצניעות (ברכות כ:א), ונחשב לחסיד גדול ולבעל מופת.
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כ עמוד ב
ההיא אשיתא רעועה דהואי בנהרדעא דלא הוה חליף רב ושמואל תותה אף על גב דקיימא באתרה תליסר שנין. יומא חד איקלע רב אדא בר אהבה להתם, אמר ליה שמואל לרב: ניתי מר נקיף! אמר ליה: לא צריכנא האידנא, דאיכא רב אדא בר אהבה בהדן דנפיש זכותיה, ולא מסתפינא.
רב הונא הוה ליה ההוא חמרא בההוא ביתא רעיעא, ובעי לפנוייה, עייליה לרב אדא בר אהבה להתם, משכיה בשמעתא עד דפנייה. בתר דנפק נפל ביתא. ארגיש רב אדא בר אהבה איקפד, סבר לה כי הא דאמר רבי ינאי: לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס, שמא אין עושין לו נס, ואם תימצי לומר עושין לו נס - מנכין לו מזכיותיו. אמר רב חנן:


תרגום:
בנהרדעא הייתה חורבה אחת שנטתה ליפול, ורב ושמואל לא עברו תחתיה למרות שהייתה שם שלוש עשרה שנה. יום אחד היה שם רב אדא בר אהבה. אמר רב לשמואל: נקיף את הדרך ולא נעבור תחת החורבה. ענה לו: עכשיו לא צריך לעקוף את החורבה, כי בזכותו של רב אדא בר אהבה ההולך עמנו לא יארע לנו רע.
לרב הונא היו חביות יין בבית רעוע, ורצה לפנותם. הביא לשם את רב אדא בר אהבה, ושוחח עמו בדברי תורה עד שפינו את הבית. אך יצא רב אדא בר אהבה - נפל הבית. הרגיש רב אדא בר אהבה והקפיד, סבר כרבי ינאי: לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס, שמא אין עושין לו נס, ואם תימצי לומר עושין לו נס - מנכין לו מזכיותיו.

בירושלמי מסופר, שכאשר גזר תענית על עצירת גשמים - חלץ את נעל הראשונה, החל גשם מטפטף, חלץ את הנעל השנייה, היה העולם מוצף מים (תענית ג:יא).

האריך ימים. על שאלת תלמידיו בזכות מה זכה לאריכות ימים השיב:
שאלו תלמידיו לרב אדא בר אהבה: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני, ולא הרהרתי במבואות המטונפות, ולא הלכתי ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין, ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת ארעי, ולא ששתי בתקלת חברי, ולא קראתי לחבירי בהכינתו, ואמרי לה בחניכתו. [תענית כ,ב]

על התשובה:
"אדם שיש בידו עבירה ויתוודה ואינו חוזר בה, למה הוא דומה? לאדם שתופס שרץ בידו, שאפילו טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה, זרקו מידו, כיוון שטבל בארבעים סאה מיד עלתה לו טבילה, שנאמר (משלי כח:יג) ומודה ועזב ירחם, ואומר (איכה ג:מא) נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" (תענית טז:א).


הערות לערך:
שם המעיר: יהושע דוד אלישיב
הערה: שני אמוראים היו בשם רב אדא בר אהבה
הראשון היה תלמידו של רב ומקומו העיקרי בפומבדיתא. והאחר היה תלמידו של רבא ומקומו במחוזא.
הראשון מוזכר בירושלמי בשם רב אדא בר אחוה ולפעמים משתבש לרב אדא בר אחא, והאחר ספק אם הוזכר בירושלמי כלל. לפעמים קשה לקבוע בוודאות למי לייחס את מימרותיהם.
מבוא הירושלמי (עמ' סא), מבוא לתלמודים( עמ' 193 ו354), תולדות תנאים ואמוראים (עמ' 100 ואילך)), רבינא וחכמי דורו (עמ' 210 בהערה)


שם המעיר: רב אדא בר אהבה
הערה: וכיצד יש לפרש במסכת סנהדרין לו.אמר רב אדא בר אהבה
מימות רבי עד רב אשי לא מצינו....ורב אשי חי במאה החמישית. למנינם. מהו אם כן זמנו של רב אדא בר אהבה?
עיון בכת"י מראה שבעל המימרה הוא רב אחא בריה דרבא תלמידו של רב אשי ולא רב אדא בר אהבה


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן