לדף ראשי



השטריימל הוא כיפה המוקפת זנבות בעלי חיים כגון שועל או צובל, בעברית: דלק (Sable) .נוהגים לחבוש מגבעת זאת, חסידים (מלבד חסידי חב"ד) וכן קבוצות של יהודים מהיישוב הישן בירושלים וצפת. קיימים סוגים שונים של שטריימל ובניהם השטריימל של חסידי גור, המכונה "ספודיק" שהוא שטריימל גבוה.

נהוג לחבוש את השטריימל מיום החתונה בשבתות ובמועדים ובשמחות מיוחדות. יש ירושלמים החובשים שטריימל מיום ההגעה למצוות.

מוצאו של השטריימל במזרח אירופה ככיסוי ראש מפרווה בעיתות הכפור. הוא התקבל אצל יהודי מזרח אירופה לפני כ- 200 או 300 שנה.
מדוע נוהגים יהודים לחובשו, אין תשובה מוחלטת. הסופר ש"י עגנון כותב בסיפורו "גזרת השטריימל" שהכיסוי הזה נגזר כצורת ביזיון ליהודים, והפך במשך הזמן למגבעת של כבוד.




הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: מה שכתבתם שסיבת לבישת השטריימל אינו ידוע, אין זה נכון.
סיבת לבישת השטריימל אכן נולדה בתקופת הגזירה שאסרו על היהודים ללבוש כובעי פרווה אלא אם כן הם עשויים מזנב החיה, דהיינו מן החלק הזול יותר של החיה.
החסידים למנהגם לא לעשות דבר ללא כוונה פנימית הנקרא גם "ענין", הכניסו כוונה בלבוש זה כמו שכתב הרבי פנחס מקוריץ זצ"ל שבלבוש זה אנו מכוונים לקחת גם את החלק הזול והשפל של החיה ולהעלותו לרוחניות על ידי שנשפרו עד שיהיה נאה ומכובד להעלותו על המקום הכי מכובד שבנו - הראש.
אכן הגזירה כבר אינה קיימת, אך הענין המרומם הזה ישאר תמיד קיים.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן