לדף ראשי



יליד בבל שעלה בימי נעוריו לא"י. בא"י היה מראשי חכמי הדור, ולעת זקנתו היה כנראה ראש ישיבת טבריה (ירושלמי שבת יט:א). כל מקום שנאמר בתלמוד "אמרי במערבא" הכוונה לר' ירמיה (סנהדרין יז:ב).

רבו המובהק היה ר' זירא. למד אצל ר' אבהו, ר' חייא בר אבא ואחרים. שקדן היה, ור' זירא אמר עליו: משמת בן עזאי ובן זומא בטלו השקדנים; לא עמד שוקד עד שעמד ירמיה (ירושלמי נדרים ח:ב).
עסק בעיקר בהלכה. נשא ונתן בהלכה עם רוב חכמי דורו, ורבים תלמידיו שמסרו מאמריו בשמו.

תלמידיו: ר' הונא ור' חזקיה; רבין ורב יצחק בר יוסף; רב דימי ואחרים.

ר' ירמיה הרבה להציג בעיות אקדמיות, שאין להן יישום מעשי, וחשיבותן לבירור עקרונות ההלכה וגדריה. יש שהיה מביא את השומעים לידי גיחוך (נדה כג:א). רוב בעיותיו נשארו בתיקו (שבת לח:ב; סוכה לג:א ועוד).

לדוגמה: כאשר נאמר במשנה: "ניפול (=גוזל) הנמצא בתוך חמישים אמה, הרי הוא של בעל השובך, חוץ מחמישים אמה - הרי הוא של מוצאו" (ב"ב ב:ו), שאל ר' ירמיה: רגלו אחת בתוך חמישים אמה ורגלו אחת חוץ מחמישים אמה, מהו? שאלה זו הובנה כלגלוג על ההלכה, ור' ירמיה הורחק מבית המדרש (ב"ב כג:ב). כאשר השיב על שאלה שנשאל: "אני איני כדאי ששלחתם לי, אלא כך דעת תלמידכם נוטה" - החזירוהו לבית המדרש (שם קסה:ב).

ר' ירמיה הזדהה עם ישיבות א"י, עד שאמר על התלמוד הבבלי: 'במחשכים הושיבני - זה תלמודה של בבל' (סנהדרין כד:א).
אביי אמר לרבא: אחד מהם (מבני א"י) שקול כשניים משלנו. ורבא השיבו: ואחד משלנו כשעולה לשם (לא"י) עדיף כשניים משלהם, שהרי ר' ירמיה בהיותו כאן (בבבל) לא היה יודע מאי קאמרי רבנן, וכשעלה לשם הוא קורא לנו בבלים טיפשים! (כתובות עה:א).

עסק בצרכי ציבור, וכשהמלכות הטילה מסים קשים על יהודי טבריה, הוטל עליו לקבוע את גובה המסים (ירושלמי מו"ק ג:א). עמד בקשר עם הנשיא, וכאשר הנשיא כעס עליו, כתב לו ר' ירמיה 'לשנוא את אהביך ולאהבה את שנאיך' (ירושלמי מגילה ג:ב). היה אומר: העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה (ירושלמי ברכות ה:א).

ציפה למשיח, עד כי ציווה לפני מותו להלבישו תכריכים לבנים, לתת נעליו ברגליו ומקלו בידו, ולהשכיבו על צדו, שאם יבוא המשיח יהא מוכן (ירושלמי כלאים ט:ג).



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן